צילון גנון וסבן, צילום: סבן- סיון פרג'
צילון גנון וסבן, צילום: סבן- סיון פרג'

אחרי שיוחננוף נפטרה ממנה - זול סטוק מכוונת לבורסה

קבוצת גנון שרכשה את זול סטוק מיוחננוף, ממנה מנכ"ל חדש ומצהירה על היערכות להנפקה; השקל החזק מגדיל את התחרות ושוחק את ענף הדיסקאונט אבל כנראה הרשת רוצה לנצל את שוק ההנפקות הלוהט לפני שיתקרר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זול סטוק

זול סטוק מכוונת להנפקה. המהלך מגיע אחרי שינויי הבעלות כשלאחרונה קבוצת גנון, רכשה מיוחננוף את השליטה ברשת תמורת 48 מיליון שקל בעסקה ששיקפה לה שווי של כ-96 מיליון שקל. גנון מנסה לבנות זרוע קמעונאית רחבה יותר, שתכלול גם את רשת המינימרקטים שי מרקט שבבעלותה וגם את פעילות זול סטוק ומכוונת לצאת להנפקה בתוך כשנתיים.

היום הרשת הודיעה על מינויו של רו״ח דוד סבן למנכ״ל החטיבה הקמעונאית כשהיא מגדירה את המינוי הזה כחלק מהכנה להנפקה ראשונית בבורסה ולצד הרחבת הפעילות והקמת מרכז לוגיסטי חדש בבית שאן. זול סטוק מפעילה כיום 83 חנויות, ומחזור המכירות השנתי לפי התוצאות שהגישה יוחננוף לשנת 2024 הגיע ל-144.9 מיליון שקל.

במסגרת ההיערכות סבן צפוי להרחיב משמעותית את פעילות היבוא של הרשת, כשקבוצת גנון תשלים את הקמת המרכז הלוגיסטי בבית שאן, שיכלול גם מתחם קמעונאי, ומתכננת להכפיל את פריסת הסניפים בשנים הקרובות.

רשת הדיסקאונט רוצה לנצל את חלון ההזמנויות לפני שיסגר. שוק ההנפקות בתל אביב פורח, כשמתחילת השנה הונפקו 21 חברות, הרבה מהן במכפילים נדיבים ביחס לשנים קודמות. רוב ההנפקות שראינו השנה היו מתחומי הנדל"ן המניב לצד יזמיות בניה לצד הנפקות IT ו-2 ביטחוניות.  הפעילות של זול סטוק היא "ריאלית", והתמחור אמור להיות פשוט אבל זה מגיע בסביבה עסקית שבה התחרות הולכת וסוגרת את המרווחים שזה בדיוק מה שהוביל את יוחננוף לעזוב את התחום. 

יוחננוף רכשה את זול סטוק ב-2021 תמורת 45 מיליון שקל, ובמהלך השנים קיבלה מהרשת דיבידנדים של כ-5 מיליון שקל. המכירה האחרונה, שבוצעה השנה, נסגרה בהפסד הון של כ-4.7 מיליון שקל. בשורה התחתונה יוחננוף אמנם כמעט החזירה את ההשקעה שלה, אבל המהלך לא סיפק את הערך האסטרטגי שהיא קיוותה לקבל כשהרחיבה את הפעילות מעבר לליבת המזון, במיוחד על רקע תחרות שהלכה והחריפה בענף הדיסקאונט.

אחד הגורמים שמכבידים על הענף הוא המטבע. שקל חזק אמור לכאורה לחזק את כוח הקנייה של הרשתות, אבל בפועל הוא פותח את הדלת לעוד יבואנים ומגדיל את הכדאיות לייבא סחורה. זה מוסיף שחקנים לשוק וכדי לשמור על המקום הרשתות נאלצות להוריד מחירים. וראינו את זה גם בתוצאות. לפי התוצאות של יוחננוף למחצית הראשונה של 2025, זול סטוק (שסווגה תחת מגזר "אחרים") רשמה הכנסות של 73.4 מיליון שקל ורווחיות גולמית של 7.6 מיליון שקל, שהם כ-9%. מדובר בשחיקה לעומת כ-10% בשנת 2024 וכ-12% בשנת 2023, מה שממחיש את הלחץ שגדל בענף בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בשל התחזקות המטבע.

גם מבחינת תחרות, זול סטוק נמצאת בשוק צפוף. מקס סטוק מקס סטוק -0.54%   מובילה את הענף הן בפריסה והן בהיקפי מכירות. לצדה פועלות רשת הסטוק וגם דן דיל, שמכוונות לאותו סל צרכני ונהנות מפריסה רחבה. נוסף אליהן נכנסו לשוק שחקנים בינלאומיים כמו MINISO היפנית שמתרחבת בארץ, ו-Jumbo היוונית - שמופעלת בישראל באמצעות זכיינות בשליטת קבוצת פוקס פוקס -0.34%  .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.