הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום כי ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל הגיעה בשנת 2024 לכמעט 7.3% מהתמ"ג. זהו גידול ריאלי של כ-1.7% לעומת 2023, אם כי ההוצאה לנפש עלתה בשיעור מתון במיוחד של כ-0.4% בלבד. בסך הכל הסתכמה ההוצאה בכ-146 מיליארד שקלים, לרבות שירותי אשפוז, מרפאות, פעילות רפואה פרטית, ציוד רפואי, תרופות ותחומי מחקר. עם זאת, במקביל לעלייה בהוצאה הכוללת, נרשמה ירידה קלה במימון הציבורי מ-4.8% ל-4.7% מהתוצר בין 2023 ל-2024.

הנתונים של הלמ"ס מלמדים לצד העלייה הקלה במימון המדינה לשירותי בריאות, נראה כי שיעור המימון הפרטי שאנחנו מממנים מכיסנו נותר גבוה יחסית והגיע ל 2.5% מהתוצר. מדובר בתזכורת לכך שמימון הבריאות בישראל נשען במידה רבה על הציבור. למעשה שליש (כ-33.6%) מההוצאה הלאומית מגיעה מהציבור, בין אם דרך ביטוחים פרטיים או הוצאות ישירות של משקי בית. שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהממוצע במדינות  ה-OECD  שבהן חלקו של המימון הציבורי רחב יותר.

בהשוואה בין לאומית רחבה יותר, ישראל נמצאת בחלק התחתון של דירוג ה OECD מבחינת היקף ההוצאה לבריאות. כאשר שיעור ההוצאה השוטפת, נמוך בהרבה מארצות הברית שבה שיעור ההוצאה מתקרב ל-17%. גם בגרמניה, צרפת וקנדה הרמות גבוהות משמעותית ונעות בין 10% ל-12%. מדינות שמשקיעות פחות מישראל הן טורקיה ומקסיקו שמציגות הוצאה מצומצמת יותר, בין 4.7% ל-5.9%. ישראל נמצאת באמצע הדרך, אך קרובה יחסית לקבוצת המדינות שלהן רמת השקעה נמוכה. מבנה המימון משפיע גם על התוצאות: במדינות אירופה המערבית הממשלה מממנת בין 70%-80% מההוצאה הלאומית, לעומת כ 66% בישראל. זה גורר עומסים על התשתיות וזמני המתנה ארוכים יותר, בעיקר על רקע הגידול המהיר באוכלוסייה,  שישראל מאופיינת בה.

אם בוחנים את ההוצאה לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, הפערים גדולים אף יותר. בישראל ההוצאה לנפש עומדת על כ 3,900 דולר לשנה, דומה לליטא אך נמוכה משמעותית מהמדינות המובילות. בארצות הברית ההוצאה חוצה את רף 14,000 דולר לנפש, ובמדינות מערביות כמו גרמניה, צרפת וקנדה היא נעה סביב 6,000 עד 7,000 דולר. אומנם האוכלוסייה בישראל צעירה יותר, מה שמקטין לכאורה את הצורך בהוצאה גבוהה, אבל גם לאחר התאמה לגילאים ישראל נותרת ברבע התחתון של המדינות המפותחות. העלייה בביקוש לשירותים ובצורכי כוח אדם ורפואה מתקדמת מתרחש בקצב מהיר יותר מקצב התוספת התקציבית, כך שנוצרים עומסים מתמשכים על בתי החולים, על המרפאות ועל שירותי הבריאות הקהילתיים.

• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי נתוני הלמ"ס, המגזר הפרטי הוא גורם מרכזי בהיקף השירותים. בעוד גורמים פרטיים מספקים יותר ממחצית היקף השירותים, קופות החולים מספקות כשליש מההוצאה על שירותי בריאות, ומוסדות ממשלתיים מספקים רק כ-5.7% מהשירותים, אך נציין כי היקף שירותי הבריאות נמצאים בירידה מאז השנים המורכבות של הקורונה שבהן הזרימה הממשלה משאבים מוגברים למערכת. הלמ"ס מפרט כי משקי הבית ממשיכים לשלם סכומי כסף גדולים על טיפולי שיניים, תרופות, בדיקות ורפואה פרטית. מערכת הבריאות בישראל אמנם נחשבת ליעילה, אבל עם עומס כלכלי גובר על הציבור. ישראל אמנם נהנית מתוצאות בריאות טובות כמו תוחלת חיים גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים יחסית, אבל מנגד יש עדיין זמני המתנה ארוכים לתורים ומספר המיטות בבתי חולים לאלף נפש, עודנו הנמוך בהרבה מהממוצע באירופה.

איפה ישראל בכל זאת מובילה?

לצד הפערים ברמת ההשקעה, ישראל מציגה יתרונות משמעותיים בזכות המבנה הארגוני של המערכת. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח כיסוי מלא לכל תושב, ללא תלות במצב סוציו אקונומי. זה מאפשר רצף טיפולי שנחשב רחב ומגוון, כולל שירותי רפואה ראשונית, חיסונים ומעקב רפואי שוטף. הסל האחיד יוצר רשת ביטחון רחבה, והדבר תורם לפריסה אחידה יחסית של שירותי רפואה קהילתיים גם מחוץ למרכז הארץ. אומנם ההוצאה הציבורית נמוכה בהשוואה למדינות מערביות גדולות, אבל הכיסוי האוניברסלי מייצר יתרון ברור בהנגשת השירותים.

בנוסף לכך, ישראל נהנית ממערכות מידע רפואיות מובילות בקרב המדינות המפותחות. קופות החולים מפעילות מערכות דיגיטליות מתקדמות המאפשרות בקרה רציפה על מדדים רפואיים, תיאום בין גורמי טיפול ושימוש יעיל במשאבים. זה יוצר מצב שבו גם עם השקעה ציבורית שאינה גבוהה במיוחד, המערכת מצליחה לייצר תוצאות בריאות טובות במגוון תחומים. לראייה, תוחלת החיים בישראל עדיין נחשבת גבוהה, שיעורי התמותה מאירועים לבביים נמוכים יחסית, הטיפול ברפואה ראשונית נחשב איכותי ויעיל, ושילוב הרפואה המונעת בולט יותר מאשר במדינות רבות אחרות. זאת תמונה מורכבת: מצד אחד השקעה ציבורית נמוכה בהשוואה למערב ומצד שני יעילות תפעולית שמאפשרת למערכת לצמצם חלק מהפערים בתוצאות הקליניות.

• האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
• אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

נראה שהשילוב בין כיסוי מלא, פריסה קהילתית רחבה ומערכות מידע מתקדמות מספק לישראל בסיס יציב לתוצאות בריאות טובות. עם זאת, במקביל לתוצאות המרשימות האלו, המערכת מתמודדת עם עומסים מתגברים, כוח אדם מצומצם ותשתיות שאינן צומחות בקצב הדרוש. לכן, גם אם המבנה הארגוני מעניק לישראל יתרונות ברורים על פני מדינות אחרות, עדיין מדובר במערכת שזקוקה להשקעה ציבורית משמעותית נוספת כדי להתמודד עם האתגרים של השנים הבאות.