
רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
ד"ר מריאנה בר לב, בעלת קליניקה פרטית לאסתטיקה רפואית, חשודה שלא דיווחה לרשות המסים על תשלומים שקיבלה מלקוחות. היא ניסתה להסביר את הכספים בהלוואות משפחתיות אבל ברשות חושדים שמדובר במסמכים מזויפים
חקירה של רשות המסים חושפת חשד חמור נגד ד"ר מריאנה בר לב, רופאה בתחום האסתטיקה הרפואית, לפיו העלימה הכנסות בהיקף של כ-2 מיליון שקל במשך מספר שנים. על פי החשד, הרופאה - שמפעילה קליניקה פרטית להזרקות בוטוקס - לא רשמה את כל ההכנסות שקיבלה מלקוחות, וניסתה להסתיר את הכספים באמצעות הצגת מסמכים כוזבים על הלוואות מבני משפחה.
הפרשה נולדה בעקבות ביקורת ניהול ספרים שבוצעה במרפאה שלה, שם עלו סימנים לאי רישום של הכנסות. בעקבות הממצאים הועבר התיק לפקיד שומה חולון, שם נערכה בדיקת הצהרות ההון של הרופאה, אשר חשפה פערים בין ההון המדווח בתקופות שונות - פערים המעידים, לפי רשות המסים, על גידול הון שאינו מוסבר.
כשנדרשה להסביר את ההפרשים, טענה ד"ר בר לב כי קיבלה הלוואות מקרובי משפחתה, והציגה מסמכים המעידים לכאורה על העברות כספים. אלא שבשלב הזה התעורר חשד נוסף: במס הכנסה העריכו שהמסמכים שהוצגו אינם אמיתיים, ושהם נועדו להסוות הכנסות שהתקבלו בפועל מהפעילות הרפואית של הקליניקה. בשל כך הועבר התיק ליחידת החקירות של פקיד שומה חקירות מרכז, שהחלה בבדיקת עומק של חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי של הרופאה.
בהמשך לזה החקירה עברה לחקירה גלויה כשנערכו חיפושים בבית ובמרפאה של החשודה. במקביל, ד"ר בר לב ובני משפחתה שנחשדים במעורבות - נלקחו לחקירה. היום היא הובאה לבית משפט השלום בראשון לציון ושוחררה בתנאים מגבילים, בעוד החקירה נמשכת. מרשות המסים נמסר כי החשד המרכזי הוא שד"ר בר לב תיאמה עם בני משפחתה גרסה שלפיה ההכנסות שזרמו לחשבונה מקורן בהלוואות - בעוד שלמעשה מדובר, לפי החשד, בתשלומים מלקוחות שלא דווחו.
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום האסתטיקה הרפואית, נחשב לאחת מהתעשיות הצומחות ביותר בשוק הרפואה הפרטית. טיפולים כגון הזרקות בוטוקס, חומרי מילוי, לייזר וטכנולוגיות קוסמטיות אחרות הפכו למצרך נפוץ, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, והיקף הפעילות בענף מוערך במיליארדי שקלים ומשכך יש גם קרקע פוריה להעלמת הכנסות.
שוק האסתטיקה העולמית כולו מגלגל כ-350 מיליארד דולר בשנה, כשנתח הולך וגדל ממנו מוקדש לפרוצדורות רפואיות לא-כירורגיות. הצמיחה הזו, לצד תשלומים במזומן ושירותים פרטיים אלא שדווקא הפשטות היחסית שבביצוע הטיפולים, התגמול הכלכלי הגבוה והיעדר פיקוח הדוק על תנאי ההפעלה של המרפאות יוצרים כאמור, קרקע נוחה להעלמות מס. התשלום במזומן, הקושי לעקוב אחר נפח פעילות אמיתי, והעובדה שמדובר ברפואה פרטית לחלוטין שאינה נסמכת על קופות החולים הופכים את התחום לרגיש מבחינת דיווח לרשויות אבל רשות המסים מגבירה את מאמצי הפיקוח והאכיפה בענף, תוך שימוש בביקורות שטח, חקירות פיננסיות ואמצעים מודיעיניים.
- 2.YL 14/11/2025 14:55הגב לתגובה זומס הכנסה לא מעז לבדוק את תעשית הדת סיפרי תורה . מזוזות ...תפילין... ו בנית עמוד ל הכנסת ספר התורה ב ביתי הכנסת סכומי הכסף מפלצתיים
- 1.שירה 14/11/2025 01:41הגב לתגובה זואין הצדקה לתשלום מס מלא כאשר כספי המסים זורמים למימון פרזיטים חרדים שמסרבים להתגייס לצבא.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
