ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)
מה למדנו השבוע

כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת

עוד שבוע של גיוסים מרשימים בשוק החוב, כאשר החברות מקבלות ביקושים גדולים שמאפשרים להם להגדיל את היקף הגיוס ושמירה על מרווחים קטנים של תשואה לחוסכים; זה חיובי לחברות שמקבלות מימון זול, אך עשוי להעיד על התפתחות של בועה בשוק החוב

תמיר חכמוף | (1)

בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת נוספת למה שאנחנו יודעים הרבה זמן - יש יותר מדי כסף שמחפש תשואה, ומוצא את עצמו בשוק ההון, כאשר המקום המרכזי הוא שוק האג"ח. ברקע הגיוסים שאלנו את עצמנו אם מתפתחת בועה, ויש סימנים שמעידים שכן, אך בינתיים מרבית החברות שמגייסות הן חברות יציבות עם נכסים ועושות זאת על רקע הגאות בשוק, תוך שהן משפרות את עלויות המימון שלהם כאשר הן מגייסות בריביות שלפני שנה היו חלום רחוק.

הסיפור של רבוע כחול נדל"ן רבוע נדלן 3.65%   מדגים את הנושא. החברה יצאה להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, תוך שביקשה לגייס כחצי מיליארד שקל בשתי סדרות, ומצאה את עצמה עם ביקושים של כשני מיליארד. לבסוף החליטה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל שקל. ההתנפלות המוסדית לא הגיעה ברקע ריביות גבוהות במיוחד, אלא כאלה שעשויות להעיד על "אופטימיות יתרה". הסדרה הלא מובטחת (ט') נסגרה בתשואה אפקטיבית של כ-3.2% עם דירוג -AA, והסדרה המובטחת (י') נסגרה בכ-3% עם דירוג AA, תהין במח"מ דומה. כלומר, הפער בין אג"ח עם שיעבודים לאג"ח ללא שיעבודים הוא כ-0.2% בלבד. בשוק “נורמלי” חוב ללא בטוחות אמור להיות יקר משמעותית, וכאן ההבדל כמעט ואיננו. להרחבה בנושא - מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד

גם קבוצת דלק דלק קבוצה רכבה על גל הביקושים המוגבר, כאשר רצתה לגייס סביב 300 מיליון שקל, קיבלה ביקושים של מעל 1.2 מיליארד, והגדילה לכ-980 מיליון שקל בסדרה חדשה לא צמודה, ללא בטוחות, במח"מ של כ-6.4 שנים ובריבית של 5.68%, כ-160 נקודות בסיס מעל הממשלתי.

במצטבר, על פי נתוני הבורסה, גויסו השבוע כ-6.1 מיליארד שקלים ב-11 עסקאות, כאשר הבינלאומי בינלאומי 1.15%   הוביל את הרשימה עם גיוס של כ-3 מיליארד, מתוכם כ1.7 מיליארד בריבית של 2.52% צמוד מדד למח"מ של כ-3 שנים, דומה למה שנרשם השבוע בהנפקת האג"ח הממשלתי בתחילת השבוע. גם מגדל, מגה אור, אלבר ומנרב גייסו השבוע, כמעט כולם נהנו מביקושים חזקים ומעלות מימון נוחה מאוד.

נזכיר כי אמפא אמפא 1.74%   פתחה רודשואו במטרה להחליף חוב בנקאי מגובה שיעבודים בחוב ציבורי, ללא בטוחות, ועדיין מציגה למשקיעים חיסכון צפוי של 30-40 מיליון שקלים בשנה בהוצאות המימון. זו כבר אינדיקציה ראשונה לכך שהשוק מוכן לממן סיכון גבוה יותר במחיר נמוך יותר. להרחבה - כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא

זרימה מוסדית לשוק

בבסיס כל הסיפור עומדת הזרימה של כספי הציבור לשוק ההון. מדי חודש נכנסים מיליארדי שקלים לפנסיות, לגמל ולהשתלמות, כסף שחייב למצוא אפיק השקעה. ברקע הגאות בשוק, חלקו מחפש תשואה בשוק המניות, אבל חלק גדול עוד יותר מחפש יציבות וסחירות דרך שוק האג"ח. המשמעות היא שכבר בשגרה קיים עודף ביקוש קבוע לאג"ח, שמונע מהתשואות לעלות ומייצר סביבה של מימון זול מאוד לחברות.

מעבר לזרימות השוטפות מהפנסיה, הגמל וההשתלמות, יש גם מכניקה שמכריחה את הגופים הגדולים לקנות אג"ח. קרנות “סולידיות”, למשל כאלה שמחזיקות 20% מניות ו-80% אג"ח, חוות עליות חדות בחשיפה המנייתית בקרע העליות בשוק, ואז המשקל של המניות בתיק עולה מעבר ליעד. כדי לחזור ליחס היעד הן נאלצות למכור מניות ולקנות אג"ח. כך נוצר לחץ קנייה טכני על האג"ח במקביל לעליות במניות, זה מנוע שמזין את עצמו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברקע פועלות גם ציפיות לריבית נמוכה יותר מצד בנק ישראל, שמחלחלות לעקום הממשלתי ומורידות את “עוגן” התשואה. במכרז האוצר שנערך השבוע ראינו יחסי כיסוי של פי 3 עד פי 6 כמעט בכל סדרה. בסדרות הצמודות למדד במח"מ בינוני-ארוך, השוק הסתפק בתשואות ריאליות סביב 2%-2.6%. כשהמדינה מגייסת במחיר כזה, לחברות קל מאוד להציע “עוד קצת”, והתיאבון המוסדי עושה את היתר. כך מגיעים למצבים שבהם אג"ח צמוד של חברת נדל"ן מגייס סביב 3.2% ללא בטוחות, מרווח קל מעל הממשלתי.

הסיכון בשוק

יש מי שיטען כי התמחור מאבד הבחנה. המרווחים בין ממשלתי לקונצרני, ובין חוב מובטח ללא מובטח ירדו משמעותית ומצביעים על שוק “חם מדי”. בחברה בודדת זה יכול להיראות כמו אופטימיזציה פיננסית לחברה שנמצאת בשיפור משמעותי, אך ברמת השוק זה כבר דפוס. חברות “מגייסות כי אפשר”, מגדילות היקפים מעבר ליעד המקורי, נהנות מהוזלת עלויות, ולעיתים משחררות בטוחות, בעוד המחזיקים מקבלים קופון שלא משקף עד תום את הסיכון במקרה של בעיה.

חלק מהביקוש מוצדק על בסיס יסודות חזקים, דוחות חיוביים, מינוף סביר, תזרים יציב וצפי לשיפור והתפתחות הכלכלה בהמשך. אבל כשבכל השוק המרווחים נשחקים התיאבון לתשואה גבוהה יותר יגיע לחברות עם איתנות נמוכה יותר שייתכן לא יצדיקו את המחיר. אם משהו ישתנה, הנפגעים יהיו בעיקר הציבור דרך החסכונות לטווח ארוך.

בשורה התחתונה

השבוע לימד אותנו שהשוק מוכן לממן חברות בחוב זול  ובקלות, לא רק בגלל איכות הלווים, אלא כי המכונה המוסדית חייבת לקנות. הבנצ'מארק הממשלתי יורד, הקונצרני יורד בעקבותיו, והמרווחים בין מובטח ללא מובטח נשחקים גם הם. זה טוב מאוד לחברות, שמקבלות אפשרות למחזר חוב בתנאים אופטימליים, אבל זה סימן אזהרה למחזיקים שעלול להעיד על התפתחות של בועה בשוק החוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שכולם רודפים אחרי תשואה זה הזמן לברוח (ל"ת)
    אנונימי 06/09/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
פלסאון
צילום: פלסאון

פלסאון רוכשת מרכז לוגיסטי בבריסביין אוסטרליה תמורת 70 מיליון שקל

החברה־הנכדה, פלסאון אוסטרליה, חתמה על הסכם לרכישת מרכז לוגיסטי בשטח של כ-25 אלף מ"ר, מתוכם כ-13,500 מ"ר שטח בנוי; המעבר צפוי במחצית הראשונה של 2026, עם תוכנית להשכיר חלק מהשטחים

רן קידר |
נושאים בכתבה פלסאון

חברת פלסאון תעשיות פלסאון תעשיות 2.44% , העוסקת בייצור ושיווק אביזרי חיבור לצנרת, ומוצרים לבעלי חיים חקלאות וגינון, הודיעה כי חברה נכדה בבעלות מלאה, חתמה על הסכם לרכישת מרכז לוגיסטי חדש בסמוך לעיר בריסביין, אוסטרליה. על פי ההסכם, פלסאון אוסטרליה תרכוש את מלוא הזכויות במרכז לוגיסטי המשתרע על שטח קרקע של כ-25,480 מ"ר, שעליו שטח מבונה בהיקף של כ-13,500 מ"ר. הרכישה היא בתמורה של 31.8 מיליון דולר אוסטרלי, כ-70 מיליון שקל. במעמד החתימה הופקד בנאמנות סכום של 1.6 מיליון דולר אוסטרלי, והיתרה תשולם לאחר קבלת מימון בנקאי, הצפוי להתקבל עד סוף 2025. 

מעבר למתקן חדש והשכרות משנה נכון להיום פלסאון אוסטרליה שוכרת מרכז לוגיסטי קיים בשטח של כ-5,500 מ"ר, הסמוך לנכס החדש. בכוונת החברה להעביר את הפעילות למרכז החדש במחצית הראשונה של 2026 ולהשכיר את הנכס הקיים בשכירות משנה עד תום תקופת החוזה ב-2029. בנוסף, החברה מתכננת להשכיר בשכירות משנה כ-4,000 מ"ר מתוך המרכז החדש, לתקופה שתיקבע בהתאם לצרכיה אך לא תעלה על עשר שנים. 

להערכת פלסאון, ההכנסות משכירויות המשנה יקזזו במידה רבה את עלויות התפעול והוצאות המימון, כך שהוצאות התפעול הכוללות יהיו דומות לעלויות הנוכחיות של המרכז הישן. מימון העסקה מימון הרכישה יתבצע באמצעות שילוב של מקורות בנקאיים והון עצמי: 22.2 מיליון דולר אוסטרלי במימון בנקאי מתאגיד באוסטרליה, בריבית משתנה של 4.78% לשנה. קרן ההלוואה תיפרע לאחר שלוש שנים, כשהביטחונות הם שעבוד הזכויות במרכז הלוגיסטי החדש בלבד. יתרת הסכום תמומן ממקורות עצמיים של פלסאון תעשיות או פלסאון אוסטרליה. 

בנוסף, פלסאון תישא בתשלום מס של כ-4 מיליון שקל. כמו כן, מתוכננות השקעות נוספות בהיקף של כ־5.3 מיליון שקל להתאמת המתקן החדש לפעילות החברה. הצהרת החברה בהודעתה הדגישה פלסאון כי לא חלות מגבלות חוקיות או רגולטוריות על השימוש במרכז הלוגיסטי החדש. החברה מעריכה שהמהלך יחזק את פעילותה באוסטרליה, יאפשר התייעלות תפעולית ויתרום להמשך הצמיחה באזור. את הדיווח חתמו מנכ"ל החברה, גל וקסלר, וסמנכ"ל החברה, עמוס רם.

כתבנו על דוח הרבעון הראשון של 2025 בהרחבה, ודיווחנו על כך שהחברהטענה שהמצב הגיאו-פוליטי והמאקרו העולמי הכבידט על יכולת התחזית הכלכלית של החברה, היות והם ומשפיעים על תנודתיות בשוק המט"ח וההון שלה. מצד שני, החברה נהנתה מירידה בעלות חומרי הגלם, כשהחומרים הפלסטיים שרכשה הקבוצה ברבעון ירדה בכ-2.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואילו עלות חומרי הגלם ממתכות ירדה בכ-12.7%.