ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)
מה למדנו השבוע

כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת

עוד שבוע של גיוסים מרשימים בשוק החוב, כאשר החברות מקבלות ביקושים גדולים שמאפשרים להם להגדיל את היקף הגיוס ושמירה על מרווחים קטנים של תשואה לחוסכים; זה חיובי לחברות שמקבלות מימון זול, אך עשוי להעיד על התפתחות של בועה בשוק החוב

תמיר חכמוף | (3)

בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת נוספת למה שאנחנו יודעים הרבה זמן - יש יותר מדי כסף שמחפש תשואה, ומוצא את עצמו בשוק ההון, כאשר המקום המרכזי הוא שוק האג"ח. ברקע הגיוסים שאלנו את עצמנו אם מתפתחת בועה, ויש סימנים שמעידים שכן, אך בינתיים מרבית החברות שמגייסות הן חברות יציבות עם נכסים ועושות זאת על רקע הגאות בשוק, תוך שהן משפרות את עלויות המימון שלהם כאשר הן מגייסות בריביות שלפני שנה היו חלום רחוק.

הסיפור של רבוע כחול נדל"ן רבוע נדלן 1.45%   מדגים את הנושא. החברה יצאה להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, תוך שביקשה לגייס כחצי מיליארד שקל בשתי סדרות, ומצאה את עצמה עם ביקושים של כשני מיליארד. לבסוף החליטה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל שקל. ההתנפלות המוסדית לא הגיעה ברקע ריביות גבוהות במיוחד, אלא כאלה שעשויות להעיד על "אופטימיות יתרה". הסדרה הלא מובטחת (ט') נסגרה בתשואה אפקטיבית של כ-3.2% עם דירוג -AA, והסדרה המובטחת (י') נסגרה בכ-3% עם דירוג AA, תהין במח"מ דומה. כלומר, הפער בין אג"ח עם שיעבודים לאג"ח ללא שיעבודים הוא כ-0.2% בלבד. בשוק “נורמלי” חוב ללא בטוחות אמור להיות יקר משמעותית, וכאן ההבדל כמעט ואיננו. להרחבה בנושא - מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד

גם קבוצת דלק דלק קבוצה רכבה על גל הביקושים המוגבר, כאשר רצתה לגייס סביב 300 מיליון שקל, קיבלה ביקושים של מעל 1.2 מיליארד, והגדילה לכ-980 מיליון שקל בסדרה חדשה לא צמודה, ללא בטוחות, במח"מ של כ-6.4 שנים ובריבית של 5.68%, כ-160 נקודות בסיס מעל הממשלתי.

במצטבר, על פי נתוני הבורסה, גויסו השבוע כ-6.1 מיליארד שקלים ב-11 עסקאות, כאשר הבינלאומי בינלאומי -0.96%   הוביל את הרשימה עם גיוס של כ-3 מיליארד, מתוכם כ1.7 מיליארד בריבית של 2.52% צמוד מדד למח"מ של כ-3 שנים, דומה למה שנרשם השבוע בהנפקת האג"ח הממשלתי בתחילת השבוע. גם מגדל, מגה אור, אלבר ומנרב גייסו השבוע, כמעט כולם נהנו מביקושים חזקים ומעלות מימון נוחה מאוד.

נזכיר כי אמפא אמפא -0.38%   פתחה רודשואו במטרה להחליף חוב בנקאי מגובה שיעבודים בחוב ציבורי, ללא בטוחות, ועדיין מציגה למשקיעים חיסכון צפוי של 30-40 מיליון שקלים בשנה בהוצאות המימון. זו כבר אינדיקציה ראשונה לכך שהשוק מוכן לממן סיכון גבוה יותר במחיר נמוך יותר. להרחבה - כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא

זרימה מוסדית לשוק

בבסיס כל הסיפור עומדת הזרימה של כספי הציבור לשוק ההון. מדי חודש נכנסים מיליארדי שקלים לפנסיות, לגמל ולהשתלמות, כסף שחייב למצוא אפיק השקעה. ברקע הגאות בשוק, חלקו מחפש תשואה בשוק המניות, אבל חלק גדול עוד יותר מחפש יציבות וסחירות דרך שוק האג"ח. המשמעות היא שכבר בשגרה קיים עודף ביקוש קבוע לאג"ח, שמונע מהתשואות לעלות ומייצר סביבה של מימון זול מאוד לחברות.

מעבר לזרימות השוטפות מהפנסיה, הגמל וההשתלמות, יש גם מכניקה שמכריחה את הגופים הגדולים לקנות אג"ח. קרנות “סולידיות”, למשל כאלה שמחזיקות 20% מניות ו-80% אג"ח, חוות עליות חדות בחשיפה המנייתית בקרע העליות בשוק, ואז המשקל של המניות בתיק עולה מעבר ליעד. כדי לחזור ליחס היעד הן נאלצות למכור מניות ולקנות אג"ח. כך נוצר לחץ קנייה טכני על האג"ח במקביל לעליות במניות, זה מנוע שמזין את עצמו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברקע פועלות גם ציפיות לריבית נמוכה יותר מצד בנק ישראל, שמחלחלות לעקום הממשלתי ומורידות את “עוגן” התשואה. במכרז האוצר שנערך השבוע ראינו יחסי כיסוי של פי 3 עד פי 6 כמעט בכל סדרה. בסדרות הצמודות למדד במח"מ בינוני-ארוך, השוק הסתפק בתשואות ריאליות סביב 2%-2.6%. כשהמדינה מגייסת במחיר כזה, לחברות קל מאוד להציע “עוד קצת”, והתיאבון המוסדי עושה את היתר. כך מגיעים למצבים שבהם אג"ח צמוד של חברת נדל"ן מגייס סביב 3.2% ללא בטוחות, מרווח קל מעל הממשלתי.

הסיכון בשוק

יש מי שיטען כי התמחור מאבד הבחנה. המרווחים בין ממשלתי לקונצרני, ובין חוב מובטח ללא מובטח ירדו משמעותית ומצביעים על שוק “חם מדי”. בחברה בודדת זה יכול להיראות כמו אופטימיזציה פיננסית לחברה שנמצאת בשיפור משמעותי, אך ברמת השוק זה כבר דפוס. חברות “מגייסות כי אפשר”, מגדילות היקפים מעבר ליעד המקורי, נהנות מהוזלת עלויות, ולעיתים משחררות בטוחות, בעוד המחזיקים מקבלים קופון שלא משקף עד תום את הסיכון במקרה של בעיה.

חלק מהביקוש מוצדק על בסיס יסודות חזקים, דוחות חיוביים, מינוף סביר, תזרים יציב וצפי לשיפור והתפתחות הכלכלה בהמשך. אבל כשבכל השוק המרווחים נשחקים התיאבון לתשואה גבוהה יותר יגיע לחברות עם איתנות נמוכה יותר שייתכן לא יצדיקו את המחיר. אם משהו ישתנה, הנפגעים יהיו בעיקר הציבור דרך החסכונות לטווח ארוך.

בשורה התחתונה

השבוע לימד אותנו שהשוק מוכן לממן חברות בחוב זול  ובקלות, לא רק בגלל איכות הלווים, אלא כי המכונה המוסדית חייבת לקנות. הבנצ'מארק הממשלתי יורד, הקונצרני יורד בעקבותיו, והמרווחים בין מובטח ללא מובטח נשחקים גם הם. זה טוב מאוד לחברות, שמקבלות אפשרות למחזר חוב בתנאים אופטימליים, אבל זה סימן אזהרה למחזיקים שעלול להעיד על התפתחות של בועה בשוק החוב.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 08/09/2025 14:24
    הגב לתגובה זו
    העניין הוא שהיא תצטרך לשלם את ההפרש על ההפסדים עם מנגנון אבטחת רצפה ...
  • 1.
    שכולם רודפים אחרי תשואה זה הזמן לברוח (ל"ת)
    אנונימי 06/09/2025 10:02
    הגב לתגובה זו
  • מחר עליות חזקות בביטוח ובנקים 06/09/2025 19:33
    הגב לתגובה זו
    הרבה ירוק
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.09%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להט אלפא, טיל חדש נגד טנקים של התעשייה האווירית. קרדיט: רשתות חברתיותלהט אלפא, טיל חדש נגד טנקים של התעשייה האווירית. קרדיט: רשתות חברתיות

התעשייה האווירית חושפת את להט אלפא: טיל נגד טנקים לטווח של מעל 20 ק"מ

הטיל החדש מציע דיוק גבוה, יכולת ירי מעבר לקו ראייה ויכולת השמדה של מטרות נעות, מבנים וטנקים, עם תקופת הכשרה למפעילים של שבוע בלבד; ההשקה מצטרפת לרחפן; ההשקה מצטרפת לרחפן קטלני חדש שהושק בשבוע שעבר

רן קידר |
נושאים בכתבה התעשייה האווירית

התעשייה האווירית חשפה את הדור החדש במשפחת טילי להט, להט אלפאלפי ההודעה, מדובר בטיל נגד טנקים מתקדם המבוסס על הנחיה בלייזר, המסוגל לפגוע במטרות בטווח של מעל 20 קילומטרים ולבצע ירי מעבר לקו הראייה (BLOS). הוא ניתן לשיגור מכלי רכב קרקעיים או ממסוקים, ומונחה באמצעות קרן לייזר שמסומנת על ידי גורמים קרקעיים או אוויריים. הטכנולוגיה הלייזרית, אשר הוכחה כיעילה במיוחד בזירות לחימה עכשוויות, מאפשרת התמודדות עם אתגרי שיבוש GPS ומגבלות קו ראייה.

הטיל מוצע בשתי גרסאות, נגד טנקים ונגד מטרות רסס, באורך של כ-2 מטרים ובמשקל של כ-25 ק"ג, ובעל ראש קרב גדול המיועד גם לחדירה למבנים ולניטור והשמדה של מטרות נעות. לפי ההודעה, ההפעלה פשוטה יחסית ותידרש תקופה הכשרה של פחות משבוע למפעילי הטיל. 

נשיא ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, ציין כי "להט אלפא מבטא את מחויבותנו לספק יכולות מוכחות המותאמות לצרכים המודרניים של צבאות בעולם – שילוב של דיוק, טווח ויכולת השמדה. זהו פרי של עשרות שנות ידע וניסיון בתחום הטילים וההנחיה הלייזרית". 

גיא בר-לב, סמנכ"ל ומנהל קבוצת מערכות, טילים וחלל בתעשייה האווירית, הוסיף: "הטיל פותח בהתאם לדרישות לקוחותינו, תוך שיפור הטווח והקטלניות של מערכת מוכחת, ומענה לביקוש העולמי לחימוש מדויק במחיר תחרותי"

הטיל החדש מבוסס על מורשת טילי להט, הנמצאים בשימוש מבצעי כבר מעל לשלושה עשורים, ומשרתים כוחות יבשה, ים ואוויר ברחבי העולם, כולל צה"ל.

הרחפן החמוש Fire Storm 250

לפני מספר ימים, חשפה התעשייה האווירית גם את הרחפן החמוש החדש שלה, "Fire Storm 250", במהלך תערוכת AUSA, שנערכה בוושינגטון. הרחפן מציג רמת ביצועים גבוהה במיוחד, עם שילוב של טכנולוגיות תקיפה מדויקות, זריזות מבצעית ויכולת נשיאת חימוש מתקדמת.