האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של העולם שזורים זה בזה והבריתות בין המדינות מורכבות מאלמנטים שונים. ברמה המקומית, אנחנו כרגע בסוג של "אנטי קליימקס" שמגיע לאחר עסקת החטופים ולקראת השלב הבא, אבל ברמה הגלובלית נחשף לאחרונה אלמנט ביחסים של ארה"ב וקטאר, שבוודאי פעל מאחורי הקלעים והשפיע על מארג האינטרסים, הבריתות השונות ושיתופי הפעולה העולמיים: 

המשבר האנרגטי באירופה ממשיך לעורר מתחים בין מדינות המערב, והפעם הוא מקבל תפנית דיפלומטית דרמטית: ארצות הברית וקטאר, שתיים מספקיות הגז הטבעי הנוזלי הגדולות בעולם, פנו במכתב חריף לאיחוד האירופי בדרישה "לפתוח מחדש את הדיון" בחוק החדש של האיחוד, ה-CSDDD (חובת בדיקת נאותות לקיימות תאגידית) שלטענתן עלול לפגוע באופן אנוש באספקת האנרגיה, בסחר ובהשקעות בין המדינות.

שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט ועמיתו הקטארי סעד א־כעבי הזהירו במכתב כי החוק מהווה “איום קיומי על הצמיחה, התחרותיות והחוסן של כלכלת האיחוד האירופי”. לדבריהם, אם החוק יישאר במתכונתו הנוכחית, הוא "יסכן את ביטחון האנרגיה של אירופה בדיוק בזמן שבו היא תלויה יותר מאי פעם ביבוא גז מארה״ב ומקטאר".

החוק המדובר, שעומד כעת לדיון סופי בפרלמנט האירופי, מחייב חברות גדולות, כולל כאלה הפועלות מחוץ לגבולות האיחוד, לוודא כי פעילותן אינה פוגעת בזכויות אדם ובסביבה. כמו כן, הוא דורש מהן להציג תוכניות להפחתת פליטות פחמן ולהתיישר עם היעדים של הסכם פריז עד שנת 2050. 

• מחירי הגז באירופה קפצו ב-40% בעקבות החשש מבעיות אספקה באוסטרליה
• באפט מגדיל את ההשקעה בשוק האנרגיה - רכש מניות ב-3.3 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עבור מדינות שמייצאות דלקים, כמו קטאר וארה״ב, מדובר במכשול רגולטורי משמעותי. לפי המכתב, “יישום החוק במתכונתו הנוכחית עלול לשבש את הסחר וההשקעות כמעט בכל הכלכלות השותפות של האיחוד האירופי ולסכן את ההסכמים הקיימים”. בין היתר, רמזו השניים כי החקיקה החדשה עלולה לפגוע בהסכם הסחר שנחתם ביולי האחרון בין האיחוד האירופי לממשל טראמפ, הסכם הכולל התחייבות לרכוש אנרגיה אמריקאית בהיקף של 750 מיליארד דולר עד סוף 2028. “מעבר לסיכוני האנרגיה, החוק מאיים גם על השקעות עתידיות ותעסוקה”, נכתב.

התלות האנרגית של אירופה 

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, נאלצה אירופה להפחית באופן דרמטי את תלותה בגז רוסי ולעבור ליבוא גז נוזלי, במיוחד מארה״ב וקטר. כיום מהווה הגז האמריקאי כ-16% מהצריכה האירופית, והגז הקטרי כ-4% נוספים, ובלעדיהם, היכולת של היבשת לשמור על אספקה רציפה נמצאת בסיכון. 

ביום שני האחרון החליטו שרי האנרגיה באיחוד האירופי להפסיק את רכישת יתרת 19% מהגז שמקורו ברוסיה עד סוף 2027, מה שהופך את תלותם ביצואני LNG מחוץ ליבשת לקריטית עוד יותר. על רקע זה, הדרישות החדשות של חוק הקיימות נתפסות על ידי ספקיות האנרגיה כאיום ישיר על יכולתן להמשיך לספק לאירופה גז בתנאים תחרותיים.

• אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI
• העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

איומים ולחצים, גם מבית 

שר האנרגיה הקטארי א-כעבי, שמוביל את חברת QatarEnergy, הזהיר בשבוע שעבר כי ללא תיקונים בחוק, “לא נוכל להמשיך לעשות עסקים באירופה”. הוא הזכיר כי החקיקה מאפשרת למדינות האיחוד להטיל קנסות בגובה של עד 5% מהמחזור העולמי של חברות שמפרות את הכללים, סכום שעלול להיות הרסני עבור חברות אנרגיה בינלאומיות. 

במקביל, בוושינגטון נשמעת ביקורת דומה. מזכיר האנרגיה רייט טען כי "מדובר ברגולציה חוצת גבולות שתפתח פתח לתביעות אזרחיות ולעלויות ענק עבור חברות אמריקאיות." לדבריו, האיחוד האירופי “מסכן את שותפות האנרגיה החזקה ביותר שלו”. הנשיא דונלד טראמפ, שבימים אלה מקדם מדיניות אנרגיה לאומית חדשה, הזהיר אף הוא כי מדינות שיטילו “חסמים לא-מכסיים” על סחר, כולל מדיניות סביבתית מחמירה מדי, עלולות למצוא את עצמן מתמודדות עם צעדי תגמול, כולל מכסים על סחורות אירופיות.

הלחץ האמריקאי והקטארי מצטרף לקולות גוברים גם בתוך אירופה עצמה. מנהיגים בכירים, בהם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ונשיא צרפת עמנואל מקרון, הביעו ספקות לגבי היתכנות החוק וקראו לדחות את יישומו. “אין טעם להכביד על הכלכלה האירופית בזמן שאנחנו במלחמה על יציבות אנרגטית”, אמר מרץ. במקביל, חברות אנרגיה אירופיות – בהן של (Shell) ו-TotalEnergies, הזהירו כי דרישות החוק להפחתת פליטות עלולות לפגוע בפרויקטים קריטיים של LNG וביכולתן להבטיח חוזים ארוכי טווח.

דילמה והתנגשות עתידית 

המאבק סביב חוק הקיימות מדגים את הדילמה העמוקה שבה נמצא האיחוד האירופי: מצד אחד, הרצון להוביל את העולם במאבק במשבר האקלים ולהציב סטנדרטים סביבתיים מחייבים; מצד שני, הצורך לשמור על זרימת אנרגיה יציבה וזולה בזמן שבו השוק האירופי תלוי ביבוא חיצוני יותר מאי פעם. החוק, הצפוי להיכנס לתוקף החל מ־2027, צפוי להחיל סנקציות חמורות על חברות הפועלות בשטחי האיחוד, גם אם אינן אירופיות , ולהחיל עליהן אחריות אזרחית על הפרות זכויות אדם וסביבה לאורך כל שרשרת האספקה שלהן.

וכך, החזית בין בריסל לוושינגטון ודוחא הולכת ומתרחבת. במכתבם דרשו רייט וא־כעבי מבריסל “לנקוט פעולה מיידית ונחושה, לפתוח דיאלוג חדש עם השותפים הגלובליים ולתקן את הסעיפים הבעייתיים בחוק לפני שייכנס לתוקף”. הם ציינו במיוחד את החשש מ“החלה חוץ־טריטוריאלית” של החקיקה, שעלולה לחשוף חברות לא אירופיות לתביעות בבתי דין באיחוד,  צעד חסר תקדים ביחסי הסחר הגלובליים. 

וכך, האיחוד ייאלץ לבחור בגישה אידיאולוגית, שמסתכל על העתיד הרחוק, או גישה פרגמטית, שמתמקדת בהווה ובהישרדות ובגמישות מדינית שתשמר את  קשרי האנרגיה עם שתי ארה״ב וקטאר. התשובה לכך עשויה לעצב את מדיניות האנרגיה העולמית בעשור הקרוב.