
הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית
אישור הדוחות הכספיים התאפשר בשל מינויים של הדירקטורים החיצוניים אליצ׳ה פרנקל ודורון תורג׳מן, שכהונתם החלה ב-22 בספטמבר; הדוחות מבטיחים את המשך הנפקת תעודות ההתחייבות לציבור הנסחרות בבורסה לניירות ערך כתאגיד מדווח,
ואת המשך היערכותה של התעשייה האווירית להנפקה
התעשייה האווירית לישראל הודיעה על אישורם של הדוחות הכספיים לרבעון השני והחציון הראשון לשנת 2025. דוחות החברה מציגים שיא של כל הזמנים עם רווחיות של כ-320 מיליון דולר, EBITDA של כ-468 מיליון דולר וצבר הזמנות העומד על כ-25.7 מיליארד דולר.
הנתונים הכספיים אשר אושרו היום בדירקטוריון ונותרו ללא שינוי מהדיווח המקדים שיצא בחודש אוגוסט. אישור הדוחות הכספיים התאפשר בשל מינויים של הדירקטורים החיצוניים אליצ׳ה פרנקל ודורון תורג׳מן, שכהונתם החלה ב-22 בספטמבר. דוחות אלו מבטיחים את המשך הנפקת תעודות ההתחייבות לציבור הנסחרות בבורסה לניירות ערך כתאגיד מדווח, ואת המשך היערכותה של התעשייה האווירית להנפקה.
מנכ״ל התעשייה האווירית IAI, בועז לוי: "מאז תחילת המלחמה לפני כשנתיים, וביתר שאת במהלך מבצע 'עם כלביא', הוכיחה התעשייה האווירית,
כמובילת התעשיות הביטחוניות בישראל, את היותה עוגן משמעותי לכלכלת ישראל ולביטחונה. מה שהיה נכון בימים של שגרה, מקבל משנה תוקף בעת שישראל מצויה לחימה. איתנותה של התעשייה האווירית והמשך צמיחתה משתקפים היטב גם בדוחות הכספיים שאושרו היום בדירקטוריון – וזאת באמצעות
תוצאות השיא והנתונים חסרי התקדים שעולים מהדוחות במקביל להתעצמות עבור מערכת הביטחון, הכוללת פיתוח וייצור מערכות להגנת ישראל. הביקוש הגובר למערכות הגנה מתקדמות מבית התעשייה האווירית מבטא את הצורך של בעלי בריתנו בעולם לספק לאזרחיהם את ההגנה הטובה ביותר, כזו שהוכיחה
את יעילותה שוב ושוב למול איומים חסרי תקדים. הישגיה של החברה נשענים, בראש ובראשונה, על המסירות והיצירתיות של עובדותיה ועובדיה, הפועלים מסביב לשעון במטרה לפתח ולייצר פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כנגד כלל האיומים, הקיימים והעתידיים בזירות השונות: בים, ביבשה, באוויר
ובחלל. הצלחתה של עשייה זאת טמונה בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון הישראלית שתכליתו הגנה על אזרחי המדינה וריבונותה".
לפני יומיים, הודיעה רשות ניירות ערך על קנס כספי נגד התעשייה האווירית בעקבות ליקויים משמעותיים בהתנהלותה. ההחלטה של ועדת הקנסות נוגעת הן לפיקוח על ממשל תאגידי והן לניהול הדיווחים הכספיים, תחומים הנחשבים לאבני יסוד בשוק ההון.
- תע"א חושפת את להט אלפא: טיל נגד טנקים לטווח של מעל 20 ק"מ
- התעשייה האווירית מציגה: כטמ"ם טקטי חדש עם יכולת המראה ונחיתה אנכית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במרכז הפרשה עמד מחדל של אי כהונת יו"ר דירקטוריון במשך תקופה ארוכה של כעשרה חודשים. הדירקטוריון אמנם מינה יו"ר חדש במרץ האחרון, אך המינוי נפסל על ידי הוועדה למינויים בחברות הממשלתיות, ובפועל החברה נותרה ללא יו"ר פעיל. לפי הוראות הדין, אחריות הדירקטוריון היא להבטיח מינויים בתוך פרק זמן סביר, כך שהעיכוב הפך להפרה ממשית של כללי הממשל התאגידי. ברשות ציינו כי אמנם נעשו ניסיונות להביא למינוי חדש, אך הם לא הובילו לפתרון, ולכן הוחלט להטיל קנס על החברה - אם כי בהפחתה מסוימת לעומת הסכום המקורי, בשל מאמצי החברה לקדם את המינוי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
