בועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAIבועז לוי, מנכ״ל התעשייה האווירית IAI. קרדיט: IAI

הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית

אישור הדוחות הכספיים התאפשר בשל מינויים של הדירקטורים החיצוניים אליצ׳ה פרנקל ודורון תורג׳מן, שכהונתם החלה ב-22 בספטמבר; הדוחות מבטיחים את המשך הנפקת תעודות ההתחייבות לציבור הנסחרות בבורסה לניירות ערך כתאגיד מדווח, ואת המשך היערכותה של התעשייה האווירית להנפקה

רן קידר |
נושאים בכתבה התעשייה האווירית

התעשייה האווירית לישראל הודיעה על אישורם של הדוחות הכספיים לרבעון השני והחציון הראשון לשנת 2025. דוחות החברה מציגים שיא של כל הזמנים עם רווחיות של כ-320 מיליון דולר, EBITDA של כ-468 מיליון דולר וצבר הזמנות העומד על כ-25.7 מיליארד דולר. 

הנתונים הכספיים אשר אושרו היום בדירקטוריון ונותרו ללא שינוי מהדיווח המקדים שיצא בחודש אוגוסט. אישור הדוחות הכספיים התאפשר בשל מינויים של הדירקטורים החיצוניים אליצ׳ה פרנקל ודורון תורג׳מן, שכהונתם החלה ב-22 בספטמבר. דוחות אלו מבטיחים את המשך הנפקת תעודות ההתחייבות לציבור הנסחרות בבורסה לניירות ערך כתאגיד מדווח, ואת המשך היערכותה של התעשייה האווירית להנפקה. 

מנכ״ל התעשייה האווירית IAI, בועז לוי: "מאז תחילת המלחמה לפני כשנתיים, וביתר שאת במהלך מבצע 'עם כלביא', הוכיחה התעשייה האווירית, כמובילת התעשיות הביטחוניות בישראל, את היותה עוגן משמעותי לכלכלת ישראל ולביטחונה. מה שהיה נכון בימים של שגרה, מקבל משנה תוקף בעת שישראל מצויה לחימה. איתנותה של התעשייה האווירית והמשך צמיחתה משתקפים היטב גם בדוחות הכספיים שאושרו היום בדירקטוריון – וזאת באמצעות תוצאות השיא והנתונים חסרי התקדים שעולים מהדוחות במקביל להתעצמות עבור מערכת הביטחון, הכוללת פיתוח וייצור מערכות להגנת ישראל. הביקוש הגובר למערכות הגנה מתקדמות מבית התעשייה האווירית מבטא את הצורך של בעלי בריתנו בעולם לספק לאזרחיהם את ההגנה הטובה ביותר, כזו שהוכיחה את יעילותה שוב ושוב למול איומים חסרי תקדים. הישגיה של החברה נשענים, בראש ובראשונה, על המסירות והיצירתיות של עובדותיה ועובדיה, הפועלים מסביב לשעון במטרה לפתח ולייצר פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כנגד כלל האיומים, הקיימים והעתידיים בזירות השונות: בים, ביבשה, באוויר ובחלל. הצלחתה של עשייה זאת טמונה בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הביטחון הישראלית שתכליתו הגנה על אזרחי המדינה וריבונותה".

לפני יומיים, הודיעה רשות ניירות ערך על קנס כספי נגד התעשייה האווירית בעקבות ליקויים משמעותיים בהתנהלותה. ההחלטה של ועדת הקנסות נוגעת הן לפיקוח על ממשל תאגידי והן לניהול הדיווחים הכספיים, תחומים הנחשבים לאבני יסוד בשוק ההון. 

במרכז הפרשה עמד מחדל של אי כהונת יו"ר דירקטוריון במשך תקופה ארוכה של כעשרה חודשים. הדירקטוריון אמנם מינה יו"ר חדש במרץ האחרון, אך המינוי נפסל על ידי הוועדה למינויים בחברות הממשלתיות, ובפועל החברה נותרה ללא יו"ר פעיל. לפי הוראות הדין, אחריות הדירקטוריון היא להבטיח מינויים בתוך פרק זמן סביר, כך שהעיכוב הפך להפרה ממשית של כללי הממשל התאגידי. ברשות ציינו כי אמנם נעשו ניסיונות להביא למינוי חדש, אך הם לא הובילו לפתרון, ולכן הוחלט להטיל קנס על החברה - אם כי בהפחתה מסוימת לעומת הסכום המקורי, בשל מאמצי החברה לקדם את המינוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (אבי אוחיון לע"מ)דונלד טראמפ ובנימין נתניהו (אבי אוחיון לע"מ)

מה יענה החמאס?

הצעת טראמפ ונתניהו לחמאס - TAKE IT OR LEAVE IT; על ההצעה, הנאומים, הקשר בין ארה"ב לישראל והאם יש תקווה לשחרור החטופים וסיום המלחמה?

משה כסיף |

בתום פגישה ארוכה מהמצופה בין נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ לבין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שהתקיימה אתמול, נאמו שני הנשיאים בחדר שנקרא "State Dining Room" בבית הלבן. מדובר במקום שבו הוכרזו הכרזות חשובות וננאמו נאומים הרי גורל לארצות הברית ולעולם בכלל. בניגוד לציפיות של מומחים, מביני דבר ועיתונאים רבים, התברר שכל הנבואות על מחלוקת בין המנהיגים או על ניסיון של הנשיא טראמפ לכפות על נתניהו (ועל מדינת ישראל) הצהרות או פעולות שאינן תואמות לכאורה את האינטרס הישראלי, הדבר לא קרה כלל ועיקר. 

שפת הגוף של שני המנהיגים הייתה נינוחה ולא ניכרה מתיחות ביניהם. זאת ועוד, הנשיא טראמפ חזר והדגיש את המחויבות שלו לישראל ואת המחוות והצעדים האחרים שעשה למענה. הוא הזכיר את ההכרה בירושלים כבירת ישראל וההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן. יוצאת מכלל זה הייתה שיחה משולשת בין טראמפ, נתניהו וראש ממשלת קטאר בה התנצל נתניהו על הפגיעה בריבונותה של קטאר עקב ניסיון החיסול המוצדק של מנהיגי חמאס על אדמתה. בנאומו, מסר נשיא ארצות הברית כי יוקם מנגנון תיאום במטרה לשפר תקשורת ויחסים בין ישראל, ארה"ב וקטאר. אבל דווקא המנגנון הזה עשוי להתגלות כסוג של בונוס לישראל, אם ייעשה בו שימוש נכון. אתחיל בנאומים ואסיים בהערכה - מה יענה חמאס?

נאום הנשיא טראמפ - החזרת שבויים, הפסקת לחימה והתפרקות החמאס

את הנאום של הנשיא טראמפ אפשר לחלק לשלושה חלקים:

1.      חזרה על התמיכה בישראל: הנשיא טראמפ מנה חלק נכבד מהצעדים שעשה עבור ישראל – רובם הרבה מעבר למחוות. בין השאר הוא חזר והזכיר את ההכרה בירושלים כבירת ישראל וההכרה ברמת הגולן כחלק משטחה הריבוני של ישראל. הוא חזר והצהיר על תמיכתו בישראל והמחויבות שלו לביטחונה. נשיא ארה"ב הצהיר כי "ארצות הברית תמשיך לעמוד לצד ישראל". כמו כן, אמר שהתוכנית שלו "מבוססת על כך שישראל תישאר בטוחה יותר ולא פחות בטוחה". המשמעות היא שבשום קונסטלציה ארה"ב לא תפעל להשגת מטרות על חשבון הביטחון של מדינת ישראל ואזרחיה. המשמעות היא שבטחון ישראל הוא תנאי מוקדם לכל יזמה מדינית או אחרת. לדבריו, מנהיגים רבים באירופה ובעולם בכלל פנו אליו לפני ההכרה בירושלים כבירת ישראל וטענו שכי הכרה כזאת היא סכנה לשלום העולם. ובכל זאת, הוא בחר להוציא לפועל את ההכרה שממשלים קודמים הצהירו עליה אבל מעולם לא בצעו אותה בפועל.

2.      שחרור חטופים בתוך 72 שעות: טראמפ הצהיר כי הכוונה של כל המהלך המתוכנן הינה שחרור כלל החטופים, החיים והמתים, בתוך 72 שעות. המספר שנקב בו (32 חטופים מתים ועוד 20 חיים) שגוי, אבל הכוונה ברורה. חמאס צריך להשלים את זרת כל החטופים, החיים והמתים כאחד, בתוך 72 שעות, קרי שלושה ימים. זאת במטרה לשחרר את ישראל כולה ואת משפחות החטופים בפרט מהסבל הממושך. מנגד, נשיא ארה"ב אמר שאם החמאס לא יעמוד בדרישה, ישראל תקבל גיבוי מלא מארה"ב לפעולה. (“You’d have our full backing to do what you have to do.”)