נפט (גרוק)
נפט (גרוק)

ארה"ב חוזרת למלא את מאגרי הנפט, ומחיר החבית עולה

לאחר שמחירי הנפט ירדו לרמה הנמוכה זה חמישה חודשים, משרד האנרגיה האמריקאי הודיע על רכישה של מיליון חביות למאגר החירום הלאומי (SPR); זה צעד קטן בהיקפו אך משמעותי ומסמן שינוי כיוון של הממשל

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה נפט

ברקע הירידות במחירי הנפט, שירד לאחרונה מתחת ל-60$ לחבית, הרמה הנמוכה מה 5 חודשים, ארה״ב חוזרת להעמיק את כרית הביטחון האנרגטית שלה. משרד האנרגיה האמריקאי הודיע כי הוא מבקש לרכוש כמיליון חביות נפט נוספות לטובת מאגר החירום האסטרטגי (SPR). מדובר על צעד קטן בהיקף שלו, אבל גדול במשמעות שלו, כאשר ארה"ב רוכשת נפט כשהיא מזהה מחיר סביר ורוצה לבנות מחדש את המגן לשעת משבר. מועד ההגשה לקנייה הקרובה כבר נקבע, והמסר לשוק ברור: אחרי תקופה על הגדר, ארה״ב עוברת לצד הביקוש.



מלאי החירום של ארה"ב SPR באלפי חביות, מקור: tradingeconomics

מאחורי המהלך

כדי להבין את המהלך צריך לחזור לשנים 2022-2023, עת החזרה לשגרה מהקורונה ותחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, אז ניהל הממשל בארה"ב את העליות במחירי האנרגיה דרך מאגר החירום שלו עם שחרור חסר תקדים של עד 180 מיליון חביות, מיליון חביות ביום למשך כחצי שנה, אשר נועד לרכך את זעזועי המחיר שאחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ולצנן את האינפלציה בארה״ב. זה עבד אם כי ההשפעה הייתה חלקית בעוד העלות הייתה ירידה חדה ביתרות המאגר. במסמכי הבית הלבן ומשרד האנרגיה צוין במפורש שמדובר בגשר זמני עד שהפקה מקומית תעלה, והיקף הנפט ששוחרר הוגדר כהיסטורי.

מאז, משרד האנרגיה בארה"ב (DOE) התחיל למלא מחדש בהדרגה, גם ברכישות נקודתיות במחיר ממוצע של כ-76 דולר לחבית וגם בביטול מכירות מחייבות שתוכננו לשנים הקרובות, אבל הדרך חזרה לרמות הגבוהות של המאגר עוד ארוכה. לפי הנתונים השבועיים של הסוכנות לאנרגיה, בתחילת אוקטובר 2025 החזיק ה-SPR קצת מעל 407 מיליון חביות, הרבה מתחת לשיאים שלפני המשבר, אך גבוה מהשפל של אמצע 2023. הקנייה של מיליון חביות כעת מצטרפת למסגרת המדורגת הזו.

קצת על המאגר

ה-SPR עצמו הוא תוצר של הטראומה האנרגטית של שנות ה-70. אחרי אמברגו הנפט שהזניק את מחירי האנרגיה בעולם המערבי, הקונגרס אימץ את חוק האנרגיה והשימור (EPCA) ויצר מאגר שיוכל לייצב את המשק ברגעי חירום. עם קיבולת מורשית של כ-714 מיליון חביות וחיבורים ישירים לרשת צינורות ולבתי הזיקוק המרכזיים, מדובר באחד המאגרים המשמעותיים בעולם

בשורה התחתונה

אחרי שניצלה את ה-SPR כדי להוריד לחץ אינפלציוני, ארה״ב חוזרת למלא את המאגרים ומאותתת לשוק שהעדיפות כעת היא לשקם את כריות הביטחון. הקצב וכמובן גם המחיר שבו יצליח ה-DOE להגדיל חזרה את המלאי יהיה המפתח למחיר הנפט בזמן הקרוב. לעת עתה, הקנייה של מיליון חביות היא עוד לבנה בבנייה מחדש של חומת המגן האנרגטית של הכלכלה הגדולה בעולם. נכון לבוקר זה, מחיר חבית הנפט עולה אחרי רצף של ירידות.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 22/10/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
    מדובר במיליוני חביות ולא אלפי
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.