נשיא פולין חתם לאחרונה על חוק חדש שמעניק פטור מלא ממס הכנסה להורים לשני ילדים ומעלה. הרפורמה, שזכתה לשם "אפס מס להורים", נועדה להקל על משפחות עובדות להגדיל את ההכנסה הפנויה ולעודד פעילות כלכלית כמו גם להילחם על העתיד של המדינה המזרח-אירופית שמדורגת בתחתית הסקאלה של הפריון ביבשת.

המהלך, שגובש על ידי הנשיא קרול נביצקי והוצג לציבור כבר באוגוסט מבקש לבטל את חובת המס על הכנסות שנתיות של עד 140 אלף זלוטי שהם שווים לכ-33 אלף יורו. לא רק הורים ביולוגיים יהנו מזה ההטבה תחול על כל מי שמחזיק ב״אחריות הורית״ כלומר גם הורים מאמצים ומשפחות אומנה יזכו להטבת המס. הפולנים לא ירגישו את זה מיידית, ההטבה תיכנס לתוקף החל משנת המס 2026, כך שהמשפחות ירגישו אותה בפועל רק במהלך 2027, כאשר יגישו את דו״חות המס השנתיים וייהנו מהפטור החדש.

לפי ההערכות של לשכת הנשיא, משפחה פולנית ממוצעת צפויה להרוויח כאלף זלוטי נוספים בחודש, כ-235 יורו. בפועל, מדובר בתוספת הכנסה שנתית של כ-12 אלף זלוטי - סכום שיכול לשפר במידה משמעותית את המצב של משקי הבית מהמעמד הבינוני. הרפורמה היא חלק ממכלול צעדים רחב יותר, אותו מכנה הממשלה “Tax Armour”  או בתרגום חופשי ״שריון המס״ שהמטרה שלו להקל על הציבור ולשנות את מבנה המיסוי בפולין כך שיעודד צמיחה פנימית. התוכנית גם כוללת שורה של שינויים נוספים במערכת המס כמו הפחתת המע"מ מ-23% ל-22%, ביטול או הפחתה משמעותית של מס רווחי ההון, ושינוי במנגנון הצמדת הפנסיות. ביטול מס רווחי ההון - שנמצא כיום בשיעור של 19% - צפוי להקל על משקיעים פרטיים ולתמרץ השקעות בשוק ההון ובנדל"ן, אם כי פרטי המהלך טרם פורסמו במלואם.

שינוי נוסף שמופיע במסגרת “שריון המס” הוא התאמת מנגנון הצמדת הפנסיות למודל חדש המבוסס על מדד תעסוקה ולא רק על אינפלציה, במטרה להבטיח גידול הדרגתי ויציב יותר בגמלאות תוך שמירה על איזון תקציבי.

• שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
• פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המטרה המוצהרת של המהלך היא להפחית את נטל המס, להגדיל את הצריכה ולעודד הורים להישאר בשוק העבודה. עם זאת, מומחים בפולין מציינים שההשפעה תהיה שונה מאוד בין שכבות ההכנסה. משפחה שמרוויחה 7,000 זלוטי בחודש תיהנה מהקלה של כ-395 זלוטי, בעוד שמשפחה שמרוויחה 12 אלף זלוטי תחסוך כמעט פי שניים - כ-913 זלוטי בכל חודש. בעלי שכר נמוך או כאלה שכבר פטורים ממס הכנסה כמעט שלא ירגישו שינוי.

למרות זאת, הציבור תומך: 76% מהנשאלים בסקר שנערך בחודש שעבר הביעו תמיכה בחוק החדש, ו-66% העריכו כי הורדת המס תשפיע לטובה על הכלכלה. הממשלה טוענת שהמימון יגיע מהידוק מנגנוני הגבייה והקטנת העלמות מס בהיקף של 14 מיליארד זלוטי - אך מומחים מטילים ספק ביכולת להשיג סכום כזה.

גם בטורקיה מתכננים להעביר רפורמת מס, אפילו יותר רחבה - רפורמת מס שיכולה לפגוע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון.

• המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
• אלפאבית מתחזקת, OpenAI נחלשת: המשקיעים משנים כיוון במרוץ ה־AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...

כמה זה יעלה לפולנים?

מבחינה תקציבית, העלות של רפורמת “אפס מס להורים” מוערכת בכ-13 עד 16 מיליארד זלוטי בשנה שזה כמובן גם תלוי בהיקף המשפחות הזכאיות ובסוגי ההכנסות שייכללו בפטור.זה סכום עצום בהסתכלות פולנית, במדינה שבה תקציב המדינה השנתי עומד על כ-920 מיליארד זלוטי, והגירעון הממשלתי כבר מתקרב לכ-5% מהתוצר. הממשלה טוענת שהמקור למימון המהלך יגיע מהידוק בכל מה שקשור עם הגבייה. גביית מסים, צמצום העלמות והגברת אכיפה מהלך שהיא מקווה להניב על ידו תוספת הכנסות של כ-14 מיליארד זלוטי בשנה. אבל כצפוי הספקנות בנוגע להצלחה של זה גדולה. הכלכלנים מטילים ספק באפשרות לגייס סכום עצום שכזה בזמן כל כך קצר, ומזהירים כי ללא קיצוצים או מקורות מימון נוספים, הפחתת המס עלולה להכביד על התקציב הציבורי.

אבל מעבר לבעיה התקציבית הבעיה המרכזית, לטענה של גורמים רבים, היא שההטבה נוגעת לשכבות רחבות מאוד באוכלוסייה - הורים לשני ילדים ומעלה - ולכן העלות הכוללת עלולה לגדול מעבר להערכות הראשוניות מה גם שהיא אמורה לעודד ילודה ככה שיצטרפו למעגל הזכאים עוד משפחות רבות. אבל אולי הפולנים יעשו לזה התאמות עד אז, כי ההטבה תיכנס לתוקף רק בדוחות המס לשנת 2026 (שיוגשו ב-2027) ולכן ההשפעה הפיסקלית תורגש רק בעוד כשנתיים, מה שמקשה על חיזוי ההשפעה האמיתית. בינתיים, הממשלה מציגה את המהלך כחלק ממדיניות רחבה של “השקעה במשפחה” צעד חברתי שמטרתו לעודד ילודה, לצמצם פערים ולחזק את מעמד הביניים. אבל מאחורי ההצהרות האופטימיות יש ספק גדול אם פולין יכולה להרשות לעצמה רפורמה כל כך יקרה, דווקא בתקופה של גירעון מתרחב.

מה קורה אצלינו?

ישראל בולטת מול מדינות המערב. שיעור הפריון כאן עומד על כ-3 ילדים לאישה - הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD - לעומת ממוצע של כ-1.4 בלבד באיחוד האירופי, ואם נשווה לפולין, הנושא של הכתבה הזאת אז שם אפילו נרשם שפל היסטורי של כ-1.1-1.2.

בישראל, התמיכה הכלכלית במשפחות עם ילדים מגיעה בעיקר משני מקורות: נקודות זיכוי במס הכנסה וקצבאות ילדים של הביטוח הלאומי. שווי נקודת זיכוי אחת עומד כיום על כ-242 שקל לחודש, שהם כ-2,900 שקל לשנה. כל תושב זכאי ל-2.25 נקודות בסיס, והורים לילדים מקבלים נקודות נוספות בהתאם לגיל של הילד ולמצב המשפחתי למשל, הורה יחיד מקבל נקודה נוספת.

קצבאות הילדים, לעומת זאת, משולמות לכל המשפחות באופן אוניברסלי דרך הביטוח הלאומי בלי קשר להכנסה. אבל בתחילת השנה החליטה הממשלה להקפיא את עדכון הקצבאות ואת תכנית "חיסכון לכל ילד", כלומר הן לא יעלו השנה בהתאם למדד המחירים כפי שנהגו בעבר. במקביל, כדי לאזן את תקציב הביטוח הלאומי, הועלו זמנית דמי הביטוח הלאומי על עובדים בעלי הכנסה נמוכה-בינונית. בפועל, זה אומר שההורים שמרוויחים יותר נהנים יותר מהטבות המס, בעוד שמשפחות בעלות הכנסה נמוכה כמעט לא מרגישות שיפור, ואפילו משלמות קצת יותר.

המשבר שמאחורי המס: הדמוגרפיה הפולנית

מאחורי הרפורמה עומד סיפור דמוגרפי גדול הרבה יותר. שיעור הפריון בפולין נע בשנים האחרונות סביב 1.3 עד 1.4 ילדים לאישה - נמוך מהממוצע האירופי, שעומד על כ-1.5. זה ירידה הדרגתית שנמשכת כמעט עשור, עם השלכות כבדות על הכלכלה ועל שוק העבודה.

רק בעשור האחרון מספר הלידות בפולין ירד בכ-25%, וב-2023 נרשמו במדינה כ-272 אלף לידות בלבד המספר הנמוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. באיחוד האירופי כולו ניכרת ירידה בילודה, אבל בפולין היא חדה במיוחד. גרמניה, צרפת וספרד מתמודדות עם נתוני פריון דומים, אבל נהנות מהגירה שמאזנת חלקית את הירידה. פולין, לעומת זאת, כמעט ולא פתחה את עצמה למהגרים. בניגוד למערב אירופה, שקלטה בעשור האחרון גלי הגירה נרחבים מהמזרח התיכון ואפריקה, ורשה בחרה להימנע מכך גם משיקולים ביטחוניים ותרבותיים וגם בשל הערכה כי סוגי הגירה אלו לא תורמים באופן משמעותי לשיפור שיעור הפריון או להשתלבות בשוק העבודה המקומי. במקום זאת, פולין מתמקדת בקליטת פליטים מאוקראינה אוכלוסייה קרובה תרבותית ודמוגרפית, שבפועל השתלבה במהירות במעגל העבודה ותרמה ליציבות הכלכלית של המדינה.

המשמעות של פחות לידות הי פחות עובדים בעתיד, פחות הכנסות ממסים וצמיחה פוטנציאלית נמוכה יותר. הממשלה הפולנית מנסה לשנות כיוון באמצעות תמריצים כספיים - אבל בעיה דמוגרפית לא בהכרח נפתרת רק באמצעות הקלות מס ויש כאן גם אלמנטים תרבותיים שצריכים לפתור לפני.

מדיניות הגירה שמרנית וגל פליטים אוקראיני

פולין שומרת בעקביות על מדיניות הגירה מצומצמת. בתקופת משבר הפליטים הסורי, ורשה כמעט ולא פתחה את שעריה למהגרים מהמזרח התיכון או מאפריקה - בניגוד למדינות מערב אירופה שקלטו עשרות אלפים. ההחלטה נבעה משיקולים תרבותיים וביטחוניים, והיא התקבלה בציבור כהמשך טבעי לשאיפה לשמור על זהות לאומית ברורה.

אבל ב-2022 זה השתנה. עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, פולין פתחה את השערים וקלטה למעלה ממיליון פליטים - המספר הגבוה ביותר באירופה. רובם נשים וילדים, והם נקלטו במהירות בשוק העבודה, בעיקר בענפי השירותים, התחבורה והבריאות. בשביל פולין זו הייתה הזדמנות גם לשנות את התדמית הקשוחה נגד הגירה וגם להרוויח מזה. כוח עבודה צעיר, דובר שפה קרובה, עם מנטליות דומה ועם רמות פריון גבוהות יחסית לאוכלוסייה המקומית. אולי זו לא הייתה הגירה “זרה” במובן המערבי, אלא הרחבה טבעית של הגבול האנושי והכלכלי של פולין מזרחה. במונחים פולניים - לא שינוי זהות, אלא המשך טבעי שלה.

הקו הפולני הוא לא חריג. מדינות מזרח ומרכז אירופה - בהן הונגריה, צ’כיה, סלובקיה ורומניה - מתמודדות עם אותה בעיה: אוכלוסייה מתכווצת ושיעור ילודה נמוך. גם שם נרשמים נתוני פריון סביב 1.3-1.4 ילדים לאישה, וגם שם התגובה הממשלתית דומה - פחות הגירה, יותר תמריצים פנימיים.

בהונגריה, למשל, הונהג פטור ממס לנשים שילדו ארבעה ילדים, לצד מענקים נדיבים למשכנתאות. ממשלת אורבן מגדירה זאת “הגנה על העם ההונגרי”, ומשלבת את המדיניות הדמוגרפית עם תפיסת זהות ולאומיות. צ’כיה נוקטת קו מתון יותר - הרחבת חופשות לידה, סבסוד גני ילדים והטבות מס להורים - אך גם שם ההסתמכות היא על ילודה מקומית, לא על הגירה.

במזרח אירופה רואים במשפחה את עמוד השדרה של הכלכלה והחברה, ובזהותה של המדינה. מדינות אלה מעדיפות להילחם בירידה בילודה “מבפנים”, מתוך אמונה שכל ילד שנולד הוא השקעה ישירה בחוסן הלאומי. במערב אירופה, לעומת זאת, ההתמודדות נעשתה עד היום “מבחוץ” באמצעות הגירה שבוצעה כדי למלא את החללים בשוק העבודה ולאזן את המבנה הגילי במדינה.

בסופו של דבר, פולין מגלמת את הקונפליקט של אירופה. מצד אחד רצון לשמור על הזהות, התרבות והלאומיות; מצד שני לענות על הצורך הדמוגרפי ולהרחיב את מעגלי העבודה והצמיחה. הרפורמה של אפס מס להורים היא ביטוי למדיניות שנעה על הגבול שבין אידיאולוגיה לכלכלה. והיא מנסה להתמודד עם ירידה בילודה מבלי לשנות את המרקם החברתי, ולחזק את המשפחה הפולנית מבלי לפתוח את הדלת להגירה רחבה.

השאלה הגדולה היא האם הפולנים יצליחו. אם הצעד הזה יצליח, הוא עשוי להפוך למודל למדינות מזרח אירופה אחרות. ואם לא - ייתכן שפולין תיאלץ, בלית ברירה גם לקלוט הגירה שפחות מתיישבת עם דעת הקהל שלה.