אונליפאנס
צילום: טוויטר

אונליפאנס שילמה ליוצרי תוכן 25 מיליארד דולר

בעוד אונליפאנס מתגאה ביצירת עושר חסר תקדים עבור יוצרי התוכן, החברה מתקשה להשתחרר מהתדמית שביססה את הצלחתה. עם רווחים של מאות מיליוני דולרים לבעלים ושווי שוק הנאמד בכ-8 מיליארד דולר, הפלטפורמה מחפשת דרך להפוך לגורם לגיטימי וחלק מהמיינסטרים, מבלי לפגוע בבסיס ההכנסות שמגיע בעיקר מתוכן מיני

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה יוצרי תוכן

מנכ״לית אונליפאנס, קיילי בלייר, חשפה כי החברה שילמה 25 מיליארד דולר ליוצרי תוכן מאז הקמתה ב-2016 וטוענת שמעט חברות יכולות להתפאר ביצירת עושר לאחרים במקום רק להרוויח לעצמן. זה קו הגנה שהפלטפורמה בחרה להשתמש בו כדי להדוף ביקורת על התוכן המיני שמהווה את עיקר הפעילות שלה. החברה מנסה להציג את עצמה כיוצרת הזדמנויות כלכליות, לא כמנצלת יוצרי תוכן.


המודל העסקי של אונליפאנס פשוט: החברה לוקחת 20% עמלה מכל מנוי או תוכן שנמכר בפלטפורמה: סרטונים, תמונות או צ'אטים. השאר הולך ישר לכיס של היוצרים. זה שיעור גבוה יחסית לפלטפורמות אחרות, אבל יוצרים מוכנים לשלם כי הם מקבלים גישה ישירה למעריצים ושליטה מלאה על התוכן שלהם ועל התמחור.


מגיפת הקורונה הפכה את אונליפאנס למותג בינלאומי מוכר. כשמיליוני אנשים נאלצו להישאר בבית בתקופת הסגרים וחיפשו מקורות הכנסה חלופיים, הפלטפורמה הפכה לפתרון עבור עובדי מין, סלבריטאים ופשוט אנשים רגילים שרצו להרוויח כסף מהבית. התזמון היה מושלם עבור החברה שצמחה בקצב מטורף במהלך התקופה. בלייר מנסה באופן פעיל לשנות את התדמית ולהציג את הפלטפורמה כמקום למגוון רחב של תוכן למבוגרים. במהלך ההרצאה היא הדגישה שזה לא רק תוכן למבוגרים אלא תוכן עבור מבוגרים, כולל קומדיה, ספורט ובישול. אבל למרות המאמצים האלה, המציאות פשוטה: המין עדיין מוכר הכי טוב והוא המנוע הראשי של רוב ההכנסות בפלטפורמה. 


החברה בחנה מספר הצעות מכירה השנה, כאשר לפי הדיווחים בבלומברג, מדובר על הערכת שווי של 8 מיליארד דולר. אבל עבור רוכשים פוטנציאליים זה עסק מסובך ובעייתי. החשש מבטיחות ברשת, הדאגות לגבי התוכן והטיעונים המוסריים הופכים את זה להשקעה מורכבת עבור חברות גדולות ומוכרות שלא רוצות להיקשר לתחום. כשבלייר נשאלה על מכירה אפשרית של החברה, היא סירבה להגיב באופן ישיר ואמרה רק שחמש השנים הקרובות יהיו תקופה מעניינת לכולם.


הבעלים הסודי של החברה, ליאוניד רדבינסקי שמעדיף להישאר מאחורי הקלעים, נהנה מהפירות. לפי מסמכים שפורסמו באוגוסט, הוא קיבל דיבידנדים של 497 מיליון דולר ב-2024 ועוד 204 מיליון דולר עד אפריל השנה. הסכומים האלה מעידים על רווחיות גבוהה מאוד של החברה.


הבעיה המרכזית של אונליפאנס היא שהיא תקועה בין שני עולמות: מצד אחד היא רוצה להתרחב ולהפוך למיינסטרים מקובל כדי לצמוח יותר ולמשוך משקיעים גדולים, ומצד שני הכסף הגדול עדיין מגיע מתוכן מיני. כל ניסיון להתרחק מזה יכול לפגוע ברווחיות לטווח הקצר, אבל הישארות במקום מגבילה את אפשרויות הצמיחה העסקית והיציאה לציבור לטווח הארוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.