הטייסים או המטוס? מי אשם בהתרסקות טיסת אייר אינדיה 171
שנה חלפה מאז התאונה שגבתה את חייהם של 241 נוסעים ואנשי צוות ועוד 19 על הקרקע, ובמהלכה מנסות הרשויות לקבוע אם היו אלה הטייסים שהתאבדו או שמחשב המטוס ותקלה חשמלית היו אחראים לאסון. הדוח הסופי, שצפויה לפרסם מעבדה בפריז בשבועות הקרובים, עשוי להרעיד את אמות הספים של עולם התעופה כולו
השעה הייתה קרובה לחצות בליל ה-12 ביוני 2025. על מסלול ההמראה באחמדאבאד, הודו, עמד מטוס הבואינג 787 דרימליינר של חברת אייר אינדיה בטיסה AI 171. בבטן המטוס בו היו 12 אנשי צוות, ישבו 229 נוסעים - משפחות, אנשי עסקים וילדים - כולם בדרכם ליעד, בטוחים באחת המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר שייצר המין האנושי. המנועים הופעלו, המטוס האיץ, ניתק מהקרקע והחל לטפס אל השמים החשוכים.
שלוש שניות מאוחר יותר, השמים הפכו למלכודת מוות. בגובה נמוך קריטי, ללא התרעה מוקדמת, שני מנועי הענק של הדרימליינר השתתקו לחלוטין. המטוס איבד את הדחף, נכנס לצלילה חדה והתרסק בצורה קטלנית שזעזעה את עולם התעופה.
שנה שלמה חלפה מאז אותו לילה נורא, וכעת, כשחקירת האסון נמצאת בשלביה הסופיים, מתברר כי הקרב על אפרם של הקורבנות רחוק מלהיות מוכרע. זהו אינו רק ניסיון להבין מדוע המטוס צלל אל סופם המר של 241 נוסעים ואנשי צוות ועוד 19 בני אדם שנהרגו על הקרקע, אלא מלחמת עולם תדמיתית ומשפטית המפגישה את ענקיות התעופה, ממשלות וארגוני טייסים סביב שאלה אחת מצמררת: האם הטייסים התאבדו ובמותם לקחו איתם את הנוסעים והצוות, או שהיה זה מחשב המטוס ותקלה חשמלית שקטפו אותם בדמי ימיהם אל מותם.
דוח הביניים: תיאוריית ה"התאבדות" והגרסה הרשמית
חודשים ספורים לאחר האסון, הלשכה ההודית לחקירת תאונות מטוסים (AAIB), בשיתוף פעולה עם מומחים אמריקאים, שחררה את דוח הביניים שלה. הממצאים שנחשפו מתוך קופסאות ההקלטה השחורות הותירו את הקהילה התעופתית מבועתת. המידע הדיגיטלי הראה כי כשלוש שניות בלבד לאחר הניתוק מהמסלול, מתגי בקרת הדלק של שני המנועים בתא הטייס הועברו באופן כמעט סימולטני ומתוזמן היטב ממצב פעולה (RUN) למצב ניתוק (CUTOFF).
המשמעות ההנדסית הייתה חד-משמעית: זרימת הדלק למנועים נפסקה באופן מיידי, דבר שהוביל לכיבויים המוחלט. בעקבות הממצאים הללו החלו לזרום הדלפות מכוונות לתקשורת העולמית שרמזו על כיוון אפל במיוחד: פעולה אנושית מכוונת. עלתה תיאוריית קונספירציה קודרת על "הסכם התאבדות קבוצתי" של צוות האוויר, או לחילופין פעולה חד-צדדית של קפטן הטיסה.
החוקרים הרשמיים נשענו על רסיסי הקלטות מתא הטייס שבהן נשמע, לכאורה, אחד הטייסים שואל את עמיתו בטון מבוהל מדוע ניתק את הדלק, בעוד השני משיב בבלבול: "זה לא אני, לא עשיתי זאת". עבור הרשויות והיצרנית, התמונה נראתה סגורה: טעות אנוש חמורה או פשע מכוון בתא הטייס. הטייסים מתים, האשמה נקברה איתם, והמטוס עצמו ובואינג חפים מפשע.
מתקפת הנגד: הטייסים נגד בואינג
אלא שארגון הטייסים ההודי (Federation of Indian Pilots - FIP) סירב לקבל את מה שהגדיר כ״טיוח המנוול ביותר בתולדות התעופה המודרנית״. הארגון, המייצג אלפי טייסים, יצא למלחמה חזיתית חסרת תקדים נגד ממצאי ה-AAIB ואף עתר לביטול הממצאים בבית המשפט העליון בהודו. טענתם פשוטה ומצמררת: הטייסים מעולם לא נגעו במתגים. המטוס סבל מכשל חשמלי קטסטרופלי שייצר "פקודת רפאים" (Ghost Command) דיגיטלית, אשר כיבתה את המנועים מעל ראשם של אנשי הצוות.
כדי להוכיח את טענתם, הקימו בארגן הטייסים צוות מומחים עצמאי שביצע סדרת בדיקות סימולטור מקיפות ומדוקדקות של מטוסי בואינג 787. הבדיקות הללו הניבו הוכחה מתמטית ופיזיקלית מדהימה, המתמקדת ברכיב קריטי אחד: ה-RAT ((RAM AIR TURBINE. ה-RAT היא טורבינת חירום קטנה הנפרסת אוטומטית מגחון המטוס במצב של אובדן כוח חשמלי או מכני מוחלט, במטרה לספק אנרגיה מינימלית למערכות ההיגוי החיוניות. לפי נתוני הקופסה השחורה של טיסה 171, שפרסמו רשויות החקירה ההודיות, הטורבינה נפרסה ארבע שניות בלבד לאחר ניתוק המנועים.
נתון זה עומד בסתירה לפריסת ה-RAT באוויר, כפי שצולם במצלמות שדה התעופה. הפרט הדרמטי ביותר שנחשף בניתוח התמונות של מצלמות שדה התעופה הוא פריים קריטי שצולם בשעה 08:08:41. בתמונה זו נראה המטוס כשהוא מתנתק מן הקרקע, אך טורבינת החירום ה-RAT כבר פרוסה מגחונו. צילום זה הפך להוכחה המרכזית של הטייסים, שכן הוא מוכיח פיזית שהמערכת נפלטה לחלל האוויר עוד לפני שהמנועים כבו לחלוטין, שנייה אחת לפני העברת מתגי הדלק ל-CUTOFF לפי רישומי הטיסה.
- שנה אחרי אסון אייר אינדיה, התשובות עדיין רחוקות: דוח ההתרסקות מתעכב
- טיסה בוטלה שלוש פעמים - הפיצוי? 3,000 שקל בלבד
במבחני הסימולטור שערך איגוד הטייסים, הוכח כי כאשר טייס מנתק ידנית את מתגי הדלק, למערכות המחשוב של המטוס לוקח לפחות 18 שניות לזהות את המצב, לעבד את הנתונים ולפרוס את הטורבינה. פריסה מהירה כל כך של ארבע שניות, טוענים מהנדסי האיגוד, יכולה להתרחש אך ורק אם כשל חשמלי מסיבי וקצר מערכתי פגע במטוס לפני כיבוי המנועים ושיבש לחלוטין את מחשבי הטיסה, מה שגרם להם לפעול עצמאית ובאופן שגוי.
האיגוד לא עצר שם. הם גייסו את עדותו של הניצול היחיד מהאסון, שסיפר כי ברגעים המעטים שלפני הצלילה, האורות בתא הנוסעים החלו להבהב ולדעוך - עדות קלאסית לנפילת מתח חשמלי. בנוסף, נחשפה היסטוריית התחזוקה של המטוס הספציפי, שנמסר לאייר אינדיה בשנת 2014; התברר כי לאורך השנים הוא סבל מאנומליות חשמליות חוזרות ונשנות, כולל אירוע חמור של שריפה במערכת החשמל בשנת 2022.
״החוקרים מנסים להפיל את התיק על טייסים מתים שלא יכולים להגן על שמם הטוב, רק כדי לא להתעמת עם בואינג על כשל מבני חמור במערכות התוכנה והחומרה של הדרימליינר״, האשימו ראשי הארגון, וחשפו כי מומחה ה-787 הבכיר ביותר ברשות התעופה ההודית נדחק במכוון אל מחוץ לצוות החקירה הרשמי.
המסתורין של מחשב המטוס: מדוע נסעו החוקרים לצרפת?
כדי להכריע במחלוקת ההיסטורית הזו, נדרש ניתוח מדעי ברמה הגבוהה ביותר של ״המוח״ של המנועים - יחידות הניהול הדיגיטליות הידועות כ- EEC(Electronic Engine Control) או כחלק ממערכת ה-FADEC Full Authority Digital Engine Control)). יחידות אלו הן מחשבי על קטנים המותקנים ישירות על המנוע ומנהלים כל טיפה של דלק, לחץ ואוויר שנכנסים אליו.
- הנפט יורד, הכרטיס לא: למה הטיסה שוב מתרחקת מהכיס?
- מדוחות מיקרון ועד חוק הקלאריטי - סיכויים וסיכונים בשוק הקריפטו הדועך
לאחרונה, לקראת גיבוש הדוח הסופי, ארזו החוקרים ההודים את רכיבי המחשב החבולים שנמצאו באתר ההתרסקות, וטסו איתם ליעד מפתיע: צרפת. ההחלטה לנהל את הבדיקה הקריטית ביותר דווקא על אדמת צרפת אינה מקרית, והיא משלבת אסטרטגיה הנדסית ופוליטית מתוחכמת.
מערכות ה-FADEC ומחשבי ניהול המנוע המשמשים חלק ממנועי הצי של מטוסי הבואינג 787 בעולם מפותחים ומיוצרים בשיתוף פעולה הדוק עם ענקית הטכנולוגיה התעופתית הצרפתית Safran Electronics & Defense. לחברה זו יש את המעבדות המיוחדות, בהן המחשבים הפגועים עוברים תהליך של "החייאה דיגיטלית". המטרה המרכזית היא שחזור של שבבי הזיכרון הפנימיים הבלתי-נדיפים (Non-Volatile Memory - NVM). שבבים אלו מתעדים את הפעילות הפנימית של המחשב ברמת המילי-שנייה.
החוקרים מנסים לבדוק את זרמי החשמל המדויקים שעברו במערכת ברגע הניתוק: אם השבבים יראו קפיצת מתח חריגה שקדמה לפקודת סגירת הדלק, זו תהיה הוכחה חותכת לצדקתם של הטייסים שהמחשב השתגע כתוצאה מקצר. אם הזרמים יהיו יציבים, הגרסה הרשמית של טעות אנוש תקבל חיזוק משמעותי. בנוסף, המעבדות בודקות את עמידות הרכיבים לחום הקיצוני של ההתרסקות כדי לוודא שהנתונים לא עוותו.
לחברת SAFRAN הצרפתית יש את הציוד הייחודי, קודי המקור המקוריים של התוכנה וסימולטורים ברמת היצרן שמסוגלים להריץ סימולציות של תקלות על החומרה כדי לראות כיצד המחשב מגיב לקצרים חשמליים קיצוניים. אין עוד גוף בעולם שמכיר את הארכיטקטורה הפנימית של השבבים הללו כמו המהנדסים הצרפתים שעיצבו אותם.
הסיבה השנייה לבחירה בצרפת היא מעורבותו של ה-BEA - המשרד הצרפתי לחקר תאונות תעופה אזרחיות. ה-BEA נחשב לגוף החקירות הטכנולוגי המוביל בעולם לשחזור קופסאות שחורות ורכיבים אלקטרוניים שעברו טראומה פיזית קשה (הם הוכיחו זאת בעבר בחקירות מורכבות כמו אסון אייר פראנס 447).
מעבר לכך, הבחירה בצרפת מהווה מהלך פוליטי מבריק של רשויות התעופה. לאור ההאשמות הקשות על כך שהודו וארה"ב מנסות לגונן על חברת בואינג האמריקאית (הנמצאת גם כך במשבר אמון עמוק בשנים האחרונות), העברת הממצאים הקריטיים למדינה שלישית וניטרלית כמו צרפת מעניקה לחקירה תוקף בינלאומי בלתי תלוי. הצרפתים אינם מחויבים לאינטרסים של בואינג או של ממשלת הודו, וממצאיהם יתקבלו בעולם כאמת מדעית אובייקטיבית ונקייה מלחצים מסחריים.
רגע האמת של התעופה העולמית
שר התעופה האזרחית של הודו, רם מוהאן נאידו, הצהיר לאחרונה כי החקירה נמצאת כעת בימיה האחרונים בהחלט. הרשויות מסרבות להילחץ מלוחות הזמנים ומבהירות כי הן פועלות תחת הפרוטוקולים הבינלאומיים המחמירים ביותר, שכן הן מבינות היטב את כובד המשקל המונח על הכתפיים של החוקרים בצרפת ובהודו.
הדוח הסופי, שצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים, לא רק יקבע את גורלן של תביעות נזיקין במיליארדי דולרים המתנהלות בבתי המשפט בלונדון ובניו יורק נגד אייר אינדיה וחברת בואינג, אלא עשוי להרעיד את אמות הסיפים של עולם התעופה כולו.
אם הדוח יאמץ את גרסת הטייסים ויקבע כי מחשבי ה-FADEC ומערכת החשמל של הדרימליינר מסוגלים לייצר פקודות שווא עצמאיות ולכבות מנועים במהלך טיסה, תהיה זו מכת מוות תדמיתית והנדסית למטוס הדגל של בואינג, שתחייב קרקוע או תיקון חירום של מאות מטוסי בואינג 787 הטסים כיום בשמי העולם.
אם יקבע הדוח כי הטייסים אשמים, תעשיית התעופה תצטרך לשאול את עצמה כיצד מערכות סינון ומיון של כוח אדם כשלו בצורה כה מחפירה. כך או כך, התשובות הטמונות בשבבים הצרפתיים של טיסה 171 ישנו את האופן שבו כולנו נטוס בעתיד. מעל האפר של אחמדאבאד במקום התרסקות הדרימליינר, עולם התעופה עוצר את נשימתו וממתין למוצא פיה של המעבדה בפריז. האמת, מורכבת ומבהילה ככל שתהיה, עומדת לצאת לאור.
עופר הבר הוא מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר
