עלו לטיסה עם קלנועית, וירדו ממנה בליווי שוטרים

טיסת חזרה לישראל הסתיימה לא בנחיתה רכה, אלא בירידה מהמטוס בליווי משטרה - ועכשיו גם בפסק דין. בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה חייב את וויזאייר מלטה לשלם פיצוי לשני נוסעים שהוצאו מטיסה מבוקרשט לתל אביב, אחרי שכבר ישבו במקומותיהם.

הסיפור מתחיל באיתמר מנצור, אדם עם מוגבלות שמתנייד באמצעות קלנועית המופעלת באמצעות סוללת ליתיום, ובהראל ארגש, מי שמלווה אותו. השניים רכשו כרטיסים לטיסת ויז אייר שיצאה ב-22 לאוקטובר 2025 מבוקרשט לתל אביב. לפי הנטען, הטיסה הקודמת שלהם - מקפריסין לבוקרשט - עברה חלק, עם אותה הקלנועית ואותה הסוללה. ואולם בטיסת החזרה, ממש לאחר שהם כבר עלו למטוס, התחיל הסיוט.

לטענת התובעים, דיילות של הנתבעת פנו אליהם בפתאומיות והודיעו שהסוללה "אינה מאושרת", כי - כך לדבריהם - "כך הקפטן החליט". לנוסעים הוצגו שתי אפשרויות בלבד: לרדת מהטיסה עם הקלנועית והסוללה, או להשאיר את הסוללה מאחור ולהמשיך בלעדיה, כלומר בלי יכולת להתנייד בכלל. לפי כתב התביעה, הצוות אף איים עליהם ש"או שתבחרו או שנזמין משטרה שתוריד אתכם מהמטוס". בסופו של דבר זה מה שקרה: שוטרים הוזעקו לכלי הטיס והורידו את הנוסעים, לעיני שאר הנוסעים. אחר כך הם נאלצו לקנות כרטיסים חדשים על חשבונם. הפרט המעניין ביותר: באותו יום בדיוק, בטיסה אחרת, הקלנועית והסוללה אושרו בלי שום בעיה.

מחסור במארזי בטיחות

וויזאייר, מצדה, סיפקה גרסה שונה לאירועים. לפי החברה, תנאי ההובלה שלה מחייבים נוסעים שמבקשים לטוס עם קלנועית וסוללת ליתיום להודיע על כך מראש - לפחות 48 שעות לפני הטיסה - כדי שהחברה תוכל להיערך עם הציוד וכוח האדם הנדרשים. במקרה הזה, כך לטענתה, ההודעה הזו לא נמסרה. לפי דו"ח שהגישה החברה מנציגת שירותי הנוסעים בשדה התעופה בבוקרשט, הקברניט עבר כמה שלבי בדיקה: בהתחלה הוא אישר רק סוללה אחת, אחר כך הוא אישר את כל השלוש, ולבסוף, ממש לפני ההמראה, הוא גילה שאין מספיק מארזי בטיחות וביטל את האישור. לדברי הדו"ח, "הקברניט ביצע בדיקה נוספת והודיע לנו שהסוללות לא יורשו להובלה עקב מחסור במארזי בטיחות".

השופטת איילת טופז-אחיעזר, שדנה בתיק, נדרשה לשאלה משפטית לא פשוטה: האם מה שקרה כאן נכנס תחת ההגדרה של ביטול טיסה, שמזכה בפיצוי לפי חוק שירותי תעופה? התשובה שלה היתה לא. היא קבעה שמפעיל כלי טיס מוסמך לפי חוק הטיס לסרב להוביל מטען אם יש חשד "שבאותה הולכה או הובלה יש משום סיכון בטחון הציבור", וזה תקף גם אחרי שהנוסעים כבר עלו למטוס. מכיוון שהחברה סירבה להוביל את הסוללה מטעמי בטיחות בלבד, לא מדובר בטיסה שבוטלה כהגדרתה בחוק, ולכן הנוסעים לא היו זכאים לפיצוי הסטטוטורי שדרשו.

אבל זה לא היה סוף הסיפור. השופטת לא התעלמה מהאופן שבו הדברים בוצעו בפועל. היא קבעה שהחברה היתה צריכה לבדוק את מארזי הבטיחות ביסודיות לפני שהיא בכלל מאשרת לנוסעים לעלות למטוס, או לכל הפחות להזהיר אותם מראש שעלייתם לטיסה היא על תנאי, ושההמראה כפופה לבדיקה סופית. "גילוי העדר מארז בטיחות רק לאחר עליית התובעים למטוס... הינה בעלת טעם לפגם", כתבה השופטת, והוסיפה שהורדת הנוסעים בלי התראה היתה "בלתי נמנעת" בעקבות הכשל הזה.

החברה לא עשתה מאמץ לסייע

השופטת גם התרשמה מהתיאור של התובע 1, שסיפר בדיון איך ההתנהלות כלפיו הרגישה כמו "אסיר או משהו". היא ציינה שגם אחרי שהם הורדו מהטיסה, החברה לא עשתה שום מאמץ לסייע להם - דבר שמקבל משנה תוקף כשמדובר באדם עם מוגבלות ניידות.

בשורה התחתונה, וויזאייר תשלם לתובעים 3,500 שקל פיצוי, בתוספת של 1,500 שקל הוצאות משפט, ובסך הכל 5,000 שקל, תוך 30 יום. המקרה הזה ממחיש משהו שכדאי לכל נוסע עם מוגבלות לדעת: הודעה מוקדמת לחברת התעופה, בהתאם לתנאי ההובלה, היא תנאי שיכול לקבוע מי צודק בבית המשפט - גם אם בסוף החברה עדיין תיאלץ לשלם על האופן שבו היא ביצעה את ההחלטה שלה.