לא קיבל הודעה על צוואת אביו - האם היא תבוטל?

איש בשנות השישים לחייו, שמתמודד עם מחלות קשות ולא שולט בעברית, גילה במקרה - בפגישה עם עורך דין בעניין אחר לחלוטין - שאביו המנוח הוריש את כל רכושו, ובכלל זה את הבית שבו הוא עצמו מתגורר, לאחד מאחיו. כך התגלגל סיפור משפחתי סבוך לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שהכריע באחרונה במחלוקת עקרונית: האם זוכה יחיד על פי צוואה, שהוא בנו של המנוח, פטור מלהודיע לשאר ילדי המנוח על הגשת הבקשה לקיום הצוואה? השופטת שני כ"ץ קבעה שלא, וביטלה צו קיום צוואה שניתן עוד בשנת 2024.

מדובר במשפחה בדואית, שבה למנוח, שנפטר בגיל 95, היו לא פחות מ-26 ילדים. שניים מהם, האח ח' א' (המערער) והאח ס' ב' (המשיב), מתגוררים בבית המשפחה המשותף. ב-2024 ניתן, לבקשת ס' ב', צו לקיום צוואת האב מ-2014, שלפיה הוא הזוכה היחיד בעיזבון. רק חמש שנים מאוחר יותר, ב-2025, הגיש ס' ב' תביעה לסילוק יד נגד אחיו ורעייתו מהבית. ואז, לטענת ח' א', נודע לו לראשונה על קיומה של הצוואה כולה.

ח' א' פנה לרשם לענייני ירושה בבקשה לבטל את צו קיום הצוואה, בטענה שהוא לא קיבל שום הודעה על הגשת הבקשה לקיומה. הרשם דחה את הבקשה, וקבע כי לפי תקנה 14(ב)(4)(ב) לתקנות הירושה, זוכה שהוא בנו של המנוח פטור מחובת היידוע כלפי שאר היורשים על פי דין. הרשם גם ציין שח' א' לא העלה טענות מהותיות אחרות נגד הצוואה.

ח' א' לא הניח לעניין, והגיש ערעור. לטענתו, הרשם פירש את התקנה בצורה מוטעית, וכי בפועל בתי המשפט נוהגים לפרש אותה באופן מרחיב יותר. הוא גם ציין שבכוונתו להתנגד לצוואה עצמה - בין היתר בטענה שזו לא תורגמה לאביו לערבית ולא הוקראה לו, ושאביו לא הבין כי הוא חותם על צוואה.

לכאורה אין חובה לשלוח הודעות ליורשים האחרים

השופטת כ"ץ קיבלה את הערעור במלואו. בפסק דין מפורט היא ניתחה את לשון תקנה 14(ב)(4)(ב), שלפיה כשבין הזוכים על פי הצוואה נמנה ילד, צאצא, הורה או בן זוג של המנוח, לכאורה אין חובה לשלוח הודעות ליורשים האחרים. עם זאת, היא ציינה כי "בתי המשפט פסקו באופן עקבי, כי חובת היידוע בדבר הגשת בקשה לצו קיום צוואה ליורשים על פי דין... חלה אף אם בין הזוכים על פי הצוואה נמנה אחד מבני המעגל הקרוב למוריש", גם מכוח חובת תום הלב וההגינות הדיונית.

השופטת הסתמכה, בין היתר, על קביעת בית משפט בחיפה ועל החלטה תקדימית מאשדוד, שבה נקבע כי "אין מקום להבחין בין מצב שבו חלק מבני המשפחה מנושלים לבין מצב שבו בני המשפחה מנושלים כולם", וכי מדובר בסך הכל בפעולה טכנית ופשוטה שאינה כרוכה בהכבדה ממשית על מבקש הצו. 

בנוסף לפרשנות המשפטית, השופטת התייחסה לנסיבות הקונקרטיות של המקרה: גילו של ח' א', מצבו הבריאותי, חסם השפה והעובדה שהבקשה לקיום הצוואה הוגשה רק חמש שנים אחרי מות האב. בנסיבות האלה, כתבה השופטת, "אין זה סביר לצפות מהמערער כי יבדוק דבר הגשת בקשה לצו קיום צוואה", ודחתה את טענת בא כוחו של האפוטרופוס הכללי שלפיה יש "חזקה" כאילו כל בן משפחה אמור לעקוב אחר פרסומים רשמיים באתרי האינטרנט של משרד המשפטים. 

צו קיום הצוואה מ-2024 בוטל, וח' א' קיבל 14 יום להגיש התנגדות רשמית לצוואה עצמה - שלב שבו תידון לראשונה השאלה האם הצוואה אכן משקפת את רצונו האמיתי של האב המנוח. השופטת בחרה לא לפסוק הוצאות משפט, כדי לא להעמיק את הסכסוך המשפחתי שכבר קיים בין האחים.