
שיפוצניק רצה עוד 65 אלף שקל מהדיירים, ויצא עם חוב של 73 אלף
בית משפט השלום בחיפה דחה את תביעת חברת השיפוצים פרזידנט בלדינג נגד דיירי בניין ברחוב אדם הכהן בעיר, וקיבל את התביעה הנגדית שהגישו נגדה הדיירים ומנהלה האישי. השופטת כאמלה ג'דעון: מי שנמנעת מלהביא עד מרכזי - "מקימה חזקה שבעובדה כי אילו נשמעה העדות, היא
היתה פועלת לחובתו"
שיפוץ בניין משותף שהיה אמור להיגמר תוך כמה חודשים, הסתיים בתביעה הדדית שנמשכה כמעט שבע שנים ובפסק דין שמסכם מי בעצם חייב למי. מדובר בבניין ברחוב אדם הכהן בחיפה, שבו שכרו דיירי הבית את שירותיה של ח. פרזידנט בלדינג לביצוע עבודות שיפוץ ושיקום, בהסכם שנחתם בסוף ספטמבר 2016 על סכום כולל של כ-120,744 שקל.
פרזידנט טענה כי ביצעה את העבודות במלואן ולשביעות רצון הדיירים, אך נותרה עם חוב לא משולם של 65,521 שקל - חלקו מגמר חשבון וחלקו עבור עבודות גרנוליט שלא נכללו בהסכם המקורי. לאחר שפנייתה לתשלום לא נענתה, הגישה החברה תביעה כספית לבית משפט השלום בחיפה.
הדיירים מצדם, לא הסתפקו בהגנה - הם הגישו תביעה נגדית נגד פרזידנט ונגד מנהלה, חוסאם ח'דר, שערב אישית לקיום ההתחייבויות החוזיות. לטענתם, החברה ביצעה את העבודה ברשלנות, נטשה את האתר באמצע, איחרה משמעותית בלוחות הזמנים, והשאירה אחריה ליקויי איטום ורטיבות בדירות. סכום התביעה שלהם הגיע לכ-245,920 שקל.
"אישור המפקח לא הוצג"
החוזה שבין הצדדים קבע תנאי ברור: כל תשלום לקבלן צריך לעבור דרך אישור של מפקח מטעם האגודה לתרבות הדיור. וכאן נתקלה פרזידנט בקושי ראייתי. החברה לא הציגה מסמך שמעיד על אישור גמר החשבון או על אישור התוספות שדרשה, ואף לא דאגה לזמן את המפקח עצמו לעדות.
השופטת כאמלה ג'דעון לא ראתה זאת בעין יפה. בפסק הדין נכתב כי הימנעות בעל דין מהבאת עד רלוונטי, "ללא הסבר סביר ואמין, מקימה חזקה שבעובדה כי אילו הובאה הראיה או נשמעה העדות, היא הייתה פועלת לחובתו". בהיעדר אישור שכזה, נקבע כי פרזידנט "לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה" - והתביעה שלה נדחתה במלואה.
מנגד, את הטענות לליקויים ביססו הדיירים באמצעות חוות דעת של המהנדס מנחם המר, שהעריך את עלות התיקונים באחריות הקבלן בכ-149 אלף שקל. פרזידנט הציגה חוות דעת נגדית, ובעקבות הפער המשמעותי בין השתיים - מינה בית המשפט מומחה הנדסי משלו, האינג' רונן שטרנברג.
שטרנברג, שביקר במקום ובדק את הממצאים, הגיע למספרים נמוכים בהרבה: כ-5,000 שקל בלבד באחריות ישירה של פרזידנט, ועוד 14.6 אלף שקל שאת ההכרעה בעניינם השאיר לשיקול דעת בית המשפט. בחקירתו הנגדית הוא עמד היטב בפני הביקורת, ובית המשפט אימץ את עמדתו. "לא שוכנעתי בטענת הנציגות שלפיה יש להעדיף, אפריורית, את חוות דעתו של מר המר על פני חוות דעתו של מר שטרנברג", כתבה השופטת. בסופו של דבר היא קבעה כי הסכום הכולל שבאחריות פרזידנט עבור ליקויי הבנייה - כולל איטום, נזקי רטיבות, תיקוני בטון ועבודות נוספות - מסתכם ב-33,407 שקל, בתוספת מע"מ והוצאות פיקוח של 10%.
איחור של 60 יום, ופיצוי על עוגמת נפש
נושא נוסף שהכריע בית המשפט הוא האיחור בביצוע העבודות. החוזה קבע 68 ימי עבודה לביצוע השיפוץ, ופיצוי מוסכם של 500 שקל עבור כל יום איחור. הדיירים טענו לאיחור של 98 יום, אך השופטת קיבלה את עמדת פרזידנט באופן חלקי, תוך מתן תשומת לב לעדות שלפיה גם המפקח עצמו "נעלם מהאתר" בשלב מסוים. בהתאם לכך, הופחת האיחור ל-60 יום, והפיצוי נקבע על 30 אלף שקל.
בנוסף, פסקה השופטת פיצוי עבור עוגמת נפש לכל אחד מחמשת בעלי הדירות - 2,000 שקל לדייר, ובסך הכל 10,000 שקל. בקשה לפיצוי נוסף בגין נזקי רטיבות נדחתה, מכיוון שמדובר בכפל פיצוי על נזק שכלול כבר בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
בשורה התחתונה, חויבו פרזידנט בלדינג ומנהלה חוסאם ח'דר - ביחד ולחוד, לאור ערבותו האישית להסכם - לשלם לדיירי הבניין 33,407 שקל בתוספת מע"מ ופיקוח עבור התיקונים, 30 אלף שקל עבור איחור, ו-10,000 שקל עבור עוגמת נפש, בצירוף ריבית מאוגוסט 2022. מעבר לכך, נדרשו השניים לשלם לדיירים גם החזר חלקי על עלות חוות הדעת השונות, ושכר טרחת עורך דין בסכום של 18 אלף שקל.