פולקסווגן בדרך לקיצוץ ענק: עד 100 אלף משרות עלולות להיעלם
ענקית הרכב הגרמנית בוחנת הכפלה של תוכנית הקיצוצים, סגירת עד ארבעה מפעלים בגרמניה והפחתת עלויות של 11 מיליארד אירו עד סוף העשור; מאחורי המהלך עומדים התחרות מסין, החולשה בסין, המכסים בארה"ב והרווחיות החלשה של מותג פולקסווגן
פולקסווגן על פי דיווחית בתקשורת הגרמנית, פולקסווגן נערכת לפיטורי ענק שיכללו פיטורי 100 אלף עוביםי, קיצוצים מקיר לקיר, סגירת עד ארבעה מפעלים בגרמניה והפחתת עלויות של 11 מיליארד אירו עד סוף העשור. מנכ"ל הקבוצה אוליבר בלומה בוחן תוכנית עמוקה בהרבה מזו שהוצגה עד כה. מדובר בהכפלה של יעד הקיצוצים הקודם, שעמד על כ-50 אלף עובדים עד 2030, ובאיתות חריף על עומק המשבר של יצרנית הרכב הגדולה באירופה.
פולקסווגן מעסיקה כיום כ-657 אלף עובדים בעולם. חלק מהמהלך כבר יצא לדרך: יותר מ-28 אלף עובדים חתמו על הסכמי עזיבה כחלק מתוכנית הקיצוץ הקיימת, והחברה כבר מצמצמת את כושר הייצור שלה מכ-12 מיליון כלי רכב בשנה לכיוון ריאלי יותר של כ-9 מיליון. אבל הדיווח החדש מצביע על שלב נוסף - פחות מפעלים, פחות שכבות ניהול, פחות עלויות קבועות וארגון רזה יותר.
לפי הדיווח, ארבעת האתרים שעלולים להיפגע כוללים את מפעל אאודי בנקרסולם ואת מפעלי פולקסווגן בהנובר, צוויקאו ואמדן. אלה אינם שמות שוליים בתעשייה הגרמנית. מדובר באזורים שבהם מפעל רכב הוא מעסיק מרכזי, חלק מהזהות המקומית ועוגן כלכלי של ספקים, קבלני משנה ומשפחות שלמות. לכן כל החלטה על סגירה בגרמניה הופכת מיד לסיפור פוליטי וחברתי, מעבר לשורת הרווח.
במשך שנים החברה נשענה על ייצור רחב באירופה, כוח עבודה גדול, מותגים רבים, מכירות חזקות בסין ורווחיות טובה בדגמי פרימיום. עכשיו כמעט כל הרגליים האלה נשחקות יחד. בסין, שהייתה במשך שנים מכונת רווח אדירה עבור יצרניות גרמניות, הצרכנים עוברים במהירות למותגים מקומיים. BYD, ניו, אקספנג וג'ילי מציעות חשמליות מתקדמות, זולות יותר ומותאמות טוב יותר לטעם המקומי.
המכסים של האיחוד האירופי מאטים חלק מהחדירה, אבל אינם מוחקים את הפער בעלויות. יצרניות סיניות מגיעות עם שרשרת אספקה יעילה, סוללות זולות יותר, קצב פיתוח מהיר ותמחור אגרסיבי. סטלנטיס, רנו ופולקסווגן מרגישות את זה בכל קטגוריה, מהחשמליות הקטנות ועד רכבי הפנאי המשפחתיים.
המכסים והמתיחות המסחרית מייקרים חלק מהפעילות ומחייבים התאמות בשרשרת האספקה. עבור קבוצה כמו פולקסווגן, שמחזיקה מותגים רבים ופועלת כמעט בכל שוק מרכזי, כל שינוי רגולטורי מתגלגל לעלויות. במקביל, ההשקעה במעבר לחשמל, תוכנה וסוללות דורשת הון עצום, בדיוק בזמן שבו מכירות הדגמים המסורתיים כבר פחות יציבות.
הבעיה הפנימית הגדולה היא מותג פולקסווגן עצמו. הקבוצה כוללת את פורשה, אאודי, סקודה, סיאט, קופרה, למבורגיני, בנטלי ומותגים נוספים, אבל המותג הראשי נושא חלק גדול מהעומס התעשייתי וסובל מרווחיות נמוכה יחסית. בלומה מנסה להפוך את הקבוצה לפשוטה יותר, עם פחות כפילויות ועם יכולת להפריד פעילויות. לפי הדיווח, הוא אף שוקל להפריד את מפעלי הרכיבים ואת מותג פולקסווגן לחברות נפרדות, מהלך שעשוי להקל על ניהול, גיוס הון או מכירת חלקים בעתיד.
התוכנית כוללת גם קיצוץ של 11 מיליארד אירו בעלויות כלליות עד סוף העשור. זהו מספר שמלמד שההנהלה רואה את המשבר כעמוק ומתמשך. פולקסווגן כבר מכרה 51% מחטיבת מנועי הספינות שלה, אוורלנס, במהלך שנועד להכניס מזומן ולמקד את הקבוצה בליבת הרכב. מכירות נכסים נוספות עשויות להגיע אם הלחץ יימשך.
החסם הגדול יהיה ועדי העובדים. בפולקסווגן, נציגי עובדים מחזיקים מחצית מהמושבים במועצת הפיקוח, ומדינת סקסוניה התחתונה מחזיקה גם היא כוח השפעה משמעותי ונוטה בדרך כלל לצד העובדים. לכן תוכנית כזאת כמעט תמיד נכנסת למשא ומתן ארוך, מתרככת, נדחית או מתפרקת לחלקים. כבר כעת נציגי העובדים ואיגוד IG Metall מאותתים שיתנגדו למהלך בעוצמה.
- קטאר מסבכת את עסקת רפאל ופולקסווגן - תהיה או לא תהיה עסקה?
- ממפעל פולקסווגן לכיפת ברזל: המהלך שחושף את התוכנית הגדולה של רפאל באירופה
פולקסווגן מאותתת שהמשבר בתעשיית הרכב האירופית כבר אינו מחזורי בלבד. זו התאמה לעולם שבו החשמליות הסיניות זולות יותר, התוכנה חשובה יותר מהמנוע, והלקוח פחות נאמן למותגים ותיקים. יצרנית שהייתה סמל של עוצמה תעשייתית גרמנית נדרשת להפוך לחברה קלה, מהירה וזולה יותר.
