מזינוקים לנעילה מעורבת; הביטוח עלה 0.8%, יזמיות הבניה ב-3.2% - ומתי תהיה לנו חברה של טריליון שקל בבורסה?

העליות החזקות פינו את מקומן לנעילה מעורבת. ת"א 35 ירד ב-0.3% ת"א 90 שהצליח לזנק בעד 3% סגר בעליה צנועה יותר של 0.95%. 

פאלו אלטו זינקה היום ב-9.7% וקיבלה רוח גבית מהמומנטום החזק במניות הסייבר בארה"ב. אחרי הזינוק היום, החברה כבר נסחרת לפי שווי של כ-785 מיליארד שקל, ורף של טריליון שקל, נראה פתאום פחות דמיוני.

בתחילת הדרך כשפאלו נכנסה לבורסה, המניה דשדשה, והיה אפילו חשש שהיא תהפוך למעין משקולת על המדדים המקומיים. במובן הזה, ההחלטה לא לצרף אותה למדדים בבת אחת הייתה נראית אז החלטה זהירה ונכונה. אלא שמאז התמונה השתנתה: הסנטימנט בסקטור הסייבר התהפך, המשקיעים חזרו לחפש חשיפה לחברות אבטחת מידע גדולות, ופאלו אלטו נהנתה מזה באופן ישיר.

פאלו אלטו נרשמה למסחר בתל אביב בפברואר לפי שווי של כ-372 מיליארד שקל. ארבעה חודשים לאחר מכן, השווי כבר יותר מהכפיל את עצמו, והמניה רושמת היום שיא נוסף. בוול סטריט היא עלתה בכ-81% מתחילת השנה, ובתל אביב התשואה גבוהה אפילו יותר, בגלל עיתוי הרישום.

הביקוש לסייבר ממשיך לגדול, גם בגלל התפשטות השימוש ב-AI. ככל שחברות מכניסות יותר מערכות בינה מלאכותית לתהליכים הפנימיים שלהן, כך גדלה כמות המידע שעובר בין מערכות, ספקים, עובדים ועננים שונים. זה יוצר יותר נקודות תורפה, יותר ניסיונות חדירה ויותר צורך בכלים שמזהים מתקפות מהר ומנהלים את ההגנה בצורה אוטומטית יותר. בנוסף, ה-AI לא רק מגדיל את הצורך בהגנה, הוא גם משנה את אופי האיומים. מתקפות פישינג נהיות משכנעות יותר, ניסיונות התחזות קלים יותר לביצוע, וקוד זדוני יכול להיכתב ולהשתנות מהר יותר.

הביטוח שזינק, מיתן גם הוא את העליות ונעל בעליה של 0.85% מול זינוק של - מניות הפיננסים הבולטות - הפניקס 0.41%  , הראל השקעות 1.91%  , מגדל ביטוח 0.57%   לאומי -0.35%   והנדל"ן - אקרו -0.05%  אאורה 0.67%   חג'ג' אירופה -1.82%  אזורים 0.86%   (הכותרות המובילות היום בשוק ההון)

העליות קיבלו רוח גבית מהעליות בוול סטריט על רקע הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן לקראת השיחות בדוחא. עם זאת, בשוק חוששים ממצב של חזרה לתקיפות מוגבלות והפסקות אש וחוזר חלילה. בהתאם המגמה החיובית נחלשת.  

נראה שהאיראנים מנווטים כאן את האש לפי הצרכים שלהם במו"מ כשהמטרה שלהם להפוך את הורמוז למצר עם אגרה. לשם כך, הם גם צרפו את השכנים מעומאן  - המס החדש על הנפט? עומאן מאותתת שספינות בהורמוז ישלמו

• נעילה שלילית: נייס זינקה 6.5%, נקסט ויז'ן צנחה 5.6% וטאואר 4.4%
• נעילה חיובית בתל אביב: רב בריח זינקה 18%, הייפר 12%, תדיראן ב-10%; מניית בנק ירושלים ירדה 2%

מנגד, ארה"ב לא מסכימה כמובן, והאיראנים מתגרים בה בהתקפות שזוכות להתקפות נגדיות מוגבלות. זה יכול להימשך הרבה זמן והבעיה שבינתיים חוסר היציבות מקרין על השווקים, אם כי מחירי הנפט חזרו לרמת ה-70 דולר. ורואים את זה בנפטיות שירדו בשבועות האחרונים  - דלק קבוצה -0.48%   נאוויטס פטר יהש 0.93%  

חברות האשראי מערערות לבית המשפט העליון על פסק דין שחייב אותן בתשלום מע"מ במאות מיליוני שקלים על העמלות שהן גובות ברכישות מקוונות מספקים הנמצאים בחו"ל. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש, קבע באוגוסט אשתקד, כי עליהן לשלם מע"מ למעט על שורה סגורה של ענפים שבהן יחול מע"מ בשיעור אפס על העמלות. קירש קיבל חלקית את ערעוריהן של חברות כאל, ישראכרט, מקס ופרימיום אקספרס (של אמריקן אקספרס) על שומות בסך 253 מיליון שקל שהוציאו להן רשויות מע"מ בגין השנים 2016-2012. מדובר במס בסך 132 מיליון שקל על "העמלה הצולבת" ובסך 121 מיליון שקל על "עמלת המט"ח" - חברות האשראי מערערות על חיובן במע"מ במאות מיליוני שקלים בעסקאות מקוונות

בלדי בלדי -4%   צונחת, וגם נטו נטו אחזקות -0.83%    - שופרסל שופרסל -0.09%    , בשליטת האחים יוסי ושלומי אמיר, נערכת לייבא באופן עצמאי בשר מדרום אמריקה, במהלך שנועד לצמצם את התלות ביבואניות הגדולות ולחזק את השליטה של הרשת בשרשרת הערך - מהרכש בחו"ל ועד המדף בסניף. לפי הפרסומים, שופרסל מתכננת להתחיל ביבוא ישיר של בשר אנגוס מדרום אמריקה, שצפוי להימכר תחת מותגי הרשת ולהיות מוכרז בשבועות הקרובים. עבור שופרסל, המשמעות אינה רק אפשרות להציע מחיר נמוך יותר לצרכן, אלא גם שיפור כוח המיקוח מול ספקי הבשר הקיימים והגדלת חלקו של המותג הפרטי באחת הקטגוריות הרגישות והיקרות בסל המזון - שופרסל עוקפת את המתווכים: תתחיל לייבא בשר באופן עצמאי

• דורי נאוי ברווח של 25 מיליון שקל במימון ישיר
• אבנר חדד: "נקודת המפנה בשוק המקומי עשויה להגיע לקראת הבחירות"

תאת תאת טכנו -1.17%  מזנקת היום גם בשל האופטימיות בסקטור הביטחוני אבל גם ובעיקר על רקע הצטרפותה למדד ראסל 2000 בארה"ב, שנכנסה לתוקף עם פתיחת המסחר בוול סטריט היום, במסגרת העדכון השנתי של מדדי ראסל. עבור חברה דואלית כמו תאת, הכללה במדד האמריקאי של מניות השורה השנייה עשויה להגדיל את החשיפה למשקיעים מוסדיים ולקרנות עוקבות מדד, לשפר את הסחירות במניה ולחזק את הנראות שלה בשוק ההון האמריקאי. בחברה ציינו כי הצירוף למדד הוא אבן דרך משמעותית מבחינת הנוכחות שלה בשוקי ההון, וצפוי להרחיב את בסיס המשקיעים המוסדיים. תאת פועלת בתחומי התעופה האזרחית והביטחונית, בין היתר בייצור מערכות חילוף חום, שירותי תחזוקה ושיפוץ לרכיבי תעופה וציפוי רכיבי מנועי סילון.

נופר נופר אנרג'י -5.42%  ערכה כנס משקיעים וסיפקה תחזיות קדימה - בשנת 2030 הצפי להגיע לקצב EBITDA פרויקטלי של 5 מיליארד שקל ותזרים חופשי של מיליארד שקל. המניה עולה. 

המחיר הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א-35 לתאריך 30.06.2026 הינו: 4060.54

מחזור המסחר הסתכם על 6.3 מיליארד שקל

כשהעולם נערך להעלאות ריבית, בנק ישראל הולך בכיוון ההפוך: השבוע צפויה הפחתה ל-3.5%

בעוד שבארצות הברית מתחילים השווקים לתמחר אפשרות להעלאת ריבית, ובגוש האירו מתנהל ויכוח האם האינפלציה אכן בדרך חזרה ליעד, בנק ישראל צפוי לנוע בכיוון ההפוך לחלוטין. על פי הערכת כלכלני בנק דיסקונט, הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון תפחית את הריבית בישיבה בשבוע הבא ב-25 נקודות בסיס לרמה של 3.5%. 

בארצות הברית, מדד המחירים שהפד מעדיף לעקוב אחריו, מדד ה-PCE ליבה, עלה בחודש החולף ב-0.3%, מתון מהצפוי, אך הקצב השנתי טיפס ל-3.4%, הרמה הגבוהה ביותר בשנתיים וחצי. ההפתעה כלפי מטה בקצב החודשי, יחד עם הירידה החדה שנרשמה בשבוע שעבר במחיר הנפט, סייעו להרגיע את החששות מפני אינפלציה. עם זאת, מתחת לפני השטח הלחצים נמשכים. בבנק דיסקונט מציינים כי סעיפי המדד ממשיכים להצביע על לחצים אינפלציוניים, ובפרט מחירי השירותים בניכוי שכר דירה, שעלו בקצב מהיר של 0.5%.

הרקע לכל אלה הוא חילופי השומר בראש הבנק המרכזי האמריקאי. הנגיד החדש קווין וורש, שירש את ג'רום פאוול וקיים את ישיבת הריבית הראשונה שלו באמצע יוני, הותיר רושם ניצי מובהק. בישיבה זו הסירו חברי הוועדה הפדרלית הפחתת ריבית שתומחרה קודם לכן השנה, ואף איתתו על סבירות גבוהה יותר להעלאה. וורש עצמו צפוי השבוע להשתתף בפאנל במסגרת ועידה של בנקים מרכזיים, ודבריו צפויים לרכז עניין רב לאור אי הוודאות הגבוהה לגבי המדיניות בהמשך. בבנק דיסקונט מעריכים כי לאור מדיניותו שלא למסור הנחיות עתידיות, סביר שהנגיד יימנע מפרטים משמעותיים, אך מזהירים כי "אי הודאות לגבי מדיניות הפד יכולה להוביל להשלכות שליליות, כמו תנודות חדות בשווקים ופגיעה באמינות הפד, במידה והשווקים יופתעו".

התמחור בשווקים כבר זז בהתאם. ירידת מחיר הנפט הובילה לירידה בציפיות האינפלציה לשנה בארה"ב ל-2.1%, נמוך מרמתן ערב המלחמה, ובמקביל היא מפחיתה את הצורך בריבית גבוהה יותר. כתוצאה מכך ירדו ציפיות הריבית ב-10 נקודות בסיס, אך הן עדיין מגלמות מגמת התייקרות: השווקים צופים שהריבית בארה"ב תעלה לכ-3.94% בעוד שנה. בגוש האירו התמונה מעורבת. נגידת הבנק המרכזי האירופי (ECB) אמרה השבוע כי "אין סימנים שציפיות האינפלציה יוצאות משליטה", ולהערכתה האינפלציה תחזור ליעד בטווח הבינוני. הכלכלן הראשי של הבנק הציג עמדה זהירה יותר, ואמר כי אי הוודאות נשארה גבוהה למרות הירידה החדה בנפט, וכי "קיים סיכון שהאינפלציה לא תרד לכיוון היעד". בבנק דיסקונט מעריכים כי ה-ECB ימתין כדי לבחון את התמתנות האינפלציה, אך יימנע מהעלאות ריבית נוספות.

בישראל, התמונה שמובילה להפחתת הריבית מורכבת משני כוחות מנוגדים. מצד אחד, שוק העבודה נותר הדוק במיוחד. שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים, 25 עד 64, נותר יציב ברמה נמוכה של 2.7% בחודש מאי, ושיעור ההשתתפות עמד על 80.9%. מצד שני, דווקא הנתון הזה מסתיר חולשה שמקורה במלחמה: שיעור ההשתתפות בקרב צעירים בגילאי 18 עד 24 צנח ל-60.2%, לעומת 62.7% ערב המלחמה באוקטובר 2023. כפי שמסבירים בבנק דיסקונט, "המלחמה פגעה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה", וזהו גורם שתומך בשמירה על אבטלה נמוכה ושוק עבודה הדוק.

שוק עבודה הדוק עלול להוביל לעליית שכר מהירה ולהאצה באינפלציה, ולכן הוא גורם שממתן את קצב הפחתות הריבית. ואולם, מכיוון שהיעדרות הצעירים משוק העבודה היא תופעה מבנית ולא מחזורית, מעריכים בבנק כי השוק ההדוק "לא ימנע את הפחתת הריבית". הנימוק המרכזי להפחתה הוא דווקא האינפלציה. בניגוד לארה"ב, שבה הקצב השנתי מטפס, בישראל ציפיות האינפלציה נשארו נמוכות ועומדות על 1.4% בלבד לשנה הקרובה, וזאת אף על פי שהשקל נחלש בשבועיים האחרונים. בבנק דיסקונט מדגישים נקודה חשובה: גם הצפי להעלאות ריבית בארה"ב ובגוש האירו אינו צפוי לעצור את ההפחתה בישראל, משום שהתרחבות פער הריביות לא צפויה להשפיע באופן משמעותי על שער השקל, ולכן גם לא על האינפלציה המקומית.

שחרור כספים מהאוצר לתקציב הביטחון תורם לאווירה החיובית בסקטור הביטחוניות.  לפי הפרסומים ישנה התקדמות במחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון סביב תוספת התקציב, אגף התקציבים הסיר את התנגדותו להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, כך שהוא עשוי לעלות מרמה של כ-144 מיליארד שקל כיום לכ-188 מיליארד שקל. זוהי תוספת של עשרות מיליארדי שקלים, שאמורה לממן בין היתר את המשך הפעילות הביטחונית בכמה זירות, את שיקום מלאי החימושים ואת הרכש מהתעשיות הביטחוניות. כמובן שמי שאמורות להינות מזה אלו גם החברות הביטחוניות, כשמה שחשוב פה זה לא רק עצם הגדלת התקציב, אלא גם זה שהמהלך ישחרר צוואר בקבוק שנוצר מול החברות הביטחוניות. 

משרד הביטחון צבר בחודשים האחרונים חובות כבדים מול התעשייה האווירית, רפאל ואלביט ומול חברות נוספות, על רקע הזמנות קיימות וצרכים מבצעיים שוטפים. אם הכספים אכן ישוחררו, המשמעות עשויה להיות האצה בהזמנות, חידוש התקשרויות שנעצרו או התעכבו וזריקת מרץ נוספת לסקטור גם בבורסה. כך שאחרי מימושים בשבוע שעבר הביטחוניות, בעיקר הקטנות יותר עולות היום כשהמדד הענפי מוסיף 2.2% ובולט בטבלת מדדי ת"א - בולטות בו - תאת טכנו -1.17%   אראסאל אראסאל -2.83%     שגם עולה בין השאר על רקע נסיון למכירת השליטה בה.

אפקון - מאגוס סיסטמס הודיעה על עסקה בהיקף של כ-21 מיליון שקל לאספקת מאות מערכות מכ"ם לגילוי רחפנים עבור לקוח ביטחוני. החברה לא פרסמה את זהות הלקוח, אך לפי היקף ההזמנה, אופי המערכות והצורך המבצעי שעלה בחודשים האחרונים, ההערכה היא כי מדובר בהצטיידות של צה"ל. בשלב זה, לא נמסר אישור רשמי לכך מצד מאגוס או מצד מערכת הביטחון. מאגוס, שבה מחזיקה אפקון הציבוריתאפקון החזקות 0.9%   בכ-35%, מפתחת מערכות מכ"ם להגנה היקפית, לגילוי רחפנים ולמעקב אחר תנועות בשטח. העסקה כוללת מערכות שנועדו להתריע בפני כוחות קרקעיים על התקרבות רחפנים, לצד זיהוי של מטרות קרקעיות ואוויריות נוספות - אפקון: מאגוס תספק מאות מכ"מים לגילוי רחפנים בכ-21 מיליון שקל

ולוריקס ולוריקס 4.12%    ממשיכה להתרחק מהגלגול הקודם שלה כחברת מנועים, ומנסה לבנות את עצמה מחדש כחברת ביטחון. החברה דיווחה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת 70% מחברה ביטחונית ישראלית פרטית, רווחית, שפועלת בתחום הלוחמה האלקטרונית. החברה הנרכשת פועלת כ-12 שנה, ביצעה יותר מ-75 פרויקטים בכ-40 מדינות, ומספקת פתרונות בהתאמה לדרישות לקוחות.  העסקה אמורה להיות ממומנת באמצעות הנפקה פרטית למשקיעים כשירים ואסטרטגיים, הלוואה מתאגיד בנקאי וכן באמצעות דיבידנדים שצפויים להיות מחולקים מהחברה הנרכשת. זו נקודה חשובה, משום שמדובר בעסקה גדולה מאוד ביחס לוולוריקס עצמה, שנסחרת כיום לפי שווי של כ-140 מיליון שקל בלבד - ולוריקס רוכשת חברה לפי שווי הגבוה פי 1.6 משוויה: האם זו עסקה טובה?

אוטונומוס אוטונומוס 1.23%    שמפתחת ומספקת מערכות הגנה ופתרונות טכנולוגיים ביטחוניים, מדווחת על מזכר כוונות עם לקוח ביטחוני אסטרטגי במזרח אסיה לאספקת מערכות ניידות לגילוי, זיהוי ויירוט רחפנים. ההיקף הכולל של העסקה עשוי להגיע לעד 20 מיליון דולר, אך בשלב זה מדובר במזכר כוונות שאינו הסכם מחייב, והשלמתו תלויה בין היתר בהדגמה מוצלחת של המערכות וקבלת האישורים הנדרשים. המערכות שיסופקו מבוססות על פתרונות של החברה-הבת סקיילוק, המוחזקת במלואה על ידי אוטונומוס - לקוח ביטחוני במזרח אסיה חוזר לאוטונומוס: עסקה של עד 20 מיליון דולר על הפרק

האם השליטה באר.אס.אל תימכר?

זאב דגני, בעל השליטה והמנכ"ל של אר.אס.אל, אראסאל -2.83%    מנהל מגעים למכירת השליטה בחברה לקרן IPE, מקבוצת ניהול הנכסים ION. דגני מחזיק ב-50.3% ממניות החברה, שנסחרת כיום לפי שווי של כ-100 מיליון שקל. לפי הערכות, העסקה עשויה להתבצע בפרמיה של עשרות אחוזים. עם זאת, זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות שבה דגני מנסה למכור את השליטה, אז צריכים להיות מאוד זהירים. חוץ מזה, מכירת שליטה נעשית בפרמיה. הרוכש שליטה משלם פרמיה וזה לא בהכרח יחלחל למחיר השוק.

אר.אס.אל פועלת בתחום מערכות האלקטרוניקה והמחשוב למגזר הביטחוני. החברה מפתחת מערכות לניטור מצב של פלטפורמות ומכלולים, מדי מהירות לוע לתותחים, ומערכות בקרה לכלי טיס, כטב"מים וטילים. בין לקוחותיה נמנים גופים ביטחוניים ותעשייתיים בישראל ובעולם, לרבות התעשייה האווירית, מנועי בית שמש, לוקהיד מרטין וחיל האוויר האמריקאי. מניית החברה נהנתה בשנים האחרונות מהגאות במניות הביטחוניות בעקבות המלחמה באוקראינה ואצלנו והעלייה בתקציבי הביטחון בעולם.

שנת 2024 הייתה שנת שיא עבור החברה, עם הכנסות של 54 מיליון שקל ורווח נקי של 16.1 מיליון שקל. ב-2025 נרשמה נסיגה: ההכנסות ירדו ל-41.5 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-5.5 מיליון שקל. הירידה נבעה בעיקר מירידה במכירות מערכות HUMS לשוק האזרחי ובמכירות מערכות MVR בישראל ובהודו.

איזה צירוף מקרים: בעל השליטה בחברה-האם של בעלת העניין בווטר אי.או ווטר אי או 8.43%    , חברת הבקבוקים החכמים, הקטין החזקה ימים ספורים לפני שהחברה דיווחה כי המו"מ עם מטאור לא הבשיל להסכם מחייב. סטאר עשרים ושש בע"מ, שבשליטת מנחם שלום דרך שרשרת החזקות, מכרה ביום רביעי שעבר כ-592 אלף מניות ווטר אי.או מחוץ לבורסה במחיר של 310 אגורות למניה - מחיר הגבוה בכ-8% ממחיר הפתיחה של המניה היום - וירדה מהחזקה של 59.56% להחזקה של 39.96%. היום הודיעה ווטר אי.או כי המשא ומתן סביב מזכר ההבנות עם מטאור אירוספייס הסתיים, וכי ההתקשרות לא התקדמה להסכם מחייב. קשה להתעלם מהעיתוי: קודם מימוש משמעותי מצד בעלת עניין מרכזית בחברה, ורק אחר כך ההודעה שהעסקה המדוברת עם מטאור, שהייתה אמורה לחשוף את ווטר אי.או לפעילות ביטחונית-תעופתית, ירדה מהפרק. בתגובה, המניה נופלת בשיעור דו-ספרתי ומגיעה לשווי של כ-9 מיליון שקל בלבד, אם כי במחזור שאינו חריג במיוחד ביחס למסחר במניה, לפחות בינתיים.

טרום פתיחה

נתחיל בחברות הנדל"ן המניב המקומיות. החברות הגדולות נסחרות מעל ההון שלהן (מכפיל הון גדול מ-1). אבל יש חברה גדולה - איירפורט סיטי ארפורט סיטי 0.72%   שנסחרת בכחצי מההון. שווי של 5.6 מיליארד שקל על הון עצמי של 10.3 מיליארד שקל - הנה הנתונים על איירפורט.

נשמע מעניין, חריג. אבל לפני שאתם רצים לקנות את המניה, תזכרו שאין מתנות חינם, השוק לא טיפש. כשמחשפים את הסיבה מוצאים די מהר, קוראים לה - קובי מימון. הוא אחד מיצרני הערך הגדולים בבורסה בעשרות השנים האחרונות, אבל בעיקר ערך לעצמו. הוא מחזיק דרך חברות הקבוצה בנדל"ן וגז, והוא השביח את ההשקעות שלו במאות אחוזים - אקויטל ( שמוזגה עם יואל), נצבא  שמוזגה לאיירפורט, נפט ועוד. אבל איכשהו בסוף, הוא קונה, מעביר, מלהט ומשאיר את רוב הרווחים אצלו, והמניות בקבוצה מדוכאות. 

אין לו שום אינטרס להציף ערך למניות הקבוצה, הוא רוכש במסגרת רכישות עצמיות את המניות - איירפורט כבר רכשה כ-30% מעצמה. זה טוב למניה, אבל האם זה אומר שהיא תעלה? לא בהכרח, זה אומר שיש כל הזמן רכישות (כמעט כל יום), והיא אולי מתקרבת לרצפה (דגש על אולי), אבל מה ירים אותה מעבר ל-50%-55% מההון שלה? בעלים והנהלה שרוצים לעשות מהלך של הצפת ערך, יודעים ויכולים לעשות זאת, במיוחד כשזה אמיתי. אבל כל עוד החברה קונה מניות של עצמה היא רוצה שהמניות יהיו בדיכאון - ככה היא תקנה בזול. 

אולי בהמשך, כשכמות המניות הצפה תרד דרמטית, תהיה הצעת רכש, אבל גם אם תהיה, באיזה מחיר? אם היה לנו בשוק גופים אקטיביסטים שהיו עושים לקובי מימון קצת צרות, מציקים, שואלים, תובעים, הערך היה יכול לצוף. בינתיים הדיכאון נמשך שנים רבות. 

ככלל, בהשקעות ערך, הגישה אומרת - לחכות-לחכות-לחכות, בסוף הערך יצוף, אבל זה אחד המקרים היחסית נדירים שגם אם יש ערך, הוא יכול שלא להגיע למשקיעים. עם זאת, לסבלנים מאוד זה יכול להשתלם. אם אתם בגישה שבסוף הערך צף, יש כאן השקעה שהדאונסייד שלה מוגבל יחסית (ביחס לחברות אחרות) ומתישהו הערך יצוף דרך מכירה, הצעת רכש ופעולות אחרות. פעולות כאלו לא יכולות להיות מתחת לשווי הכלכלי או לפחות בקרבת ההון העצמי כי אז המשקיעים ידרשו ויתבעו את השווי הריאלי. זה יכול להיות עוד חודשיים אבל זה גם יכול להיות עוד 20 שנים. בקיצור, רוב המשקיעים יתרחקו מהנכס הזה.

ואחרי האנקדוטה על קובי מימון, נעבור למה צפוי היום?    

הבוקר התבשרנו על הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן על רגע השיחות הקרובות בדוחא בין הצדדים - הפסקת אש בהורמוז: ארה"ב ואיראן מורידות להבות לפני המשך השיחות. בשבוע שעבר התבשרנו על הפסקת אש עם לבנון עם העברת שליטה בחלק מהמקומות לצבא לבנון. המבחן יהיה ביישום. צבא לבנון קיבל הזדמנויות בעבר להרחיק את חיזבאללה ונכשל. האם הפעם הוא יצליח? כל עוד זה לא קורה, אנחנו נשארים ברצועת הביטחון.

קריאה מעניינת (לא חדשה): הדולר נפל - וישראל מגלה את המחיר של שקל חזק מדי

קריאה מעניינת (וחדשה): המינוף שמרים את וול סטריט מתחיל להדאיג את השוק

דואליות בירידה קלה; נייס תזנק

המניות הדואליות חוזרות בירידה קלה. מניות ה'טנק' ירדו, נובה תאבד 4%, אבל מנגד מניות התוכנה יעלו. זה בדיוק מה שקרה בוול סטריט וזה נובע מאותה הסיבה - החשש מההאטה ב-AI. 

זה התחיל בעליית מחירים במוצרי אפל. המשיך בהבנה שהמחירים עולים בגלל המחסור האדיר בשבבי זיכרונות  (מיקרון עלתה פי 11 בשנה בזכות המחסור הזה), התקדם לעבר הערכה שזה יקטין ביקושים - הרי שמחירים עולים הביקוש יורד, והסתיים במסקנה שצפויה ירידת מדרגה כללית בביקושים - כאשר קונים-צורכים פחות זה מתגלגל לאורך כל שרשרת האספקה. 

ההערכה העסקית-כלכלית הזו מתורגמת לבורסה - אם הצמיחה ב-AI תיחלש, אז התמחורים של מניות השבבים אגרסיבים מדי (צמיחה, נזכיר אחראית על רוב השווי של הביזנס, וכל שינוי של פיפס בשיעורי הצמיחה משפיע דרמטית על השווי). מנגד, זה אומר שהדעיכה הצפויה בצמיחה של מניות התוכנה לא תהיה כל כך חזקה. התוכנה מתנהגת הפוך לשבבים - ה-AI מזניק שבבים ופוגע במניות התוכנה כי הוא איום לתוכנה וככל שמתקדם זה פוגע יותר בצמיחה ובתוצאות שלהן. 

ומכאן מבינים את ההתנהלות של וול סטריט ביום שישי - שבבים OUT, תוכנה IN. זה יכול להתחלף בתוך יום. וול סטריט תנודתית ומחליפה דעות והערכות באופן תדיר. אבל ביום שיש זה מה שהיה. אגב, מי שהבין את הלוגיקה יכול היה להרוויח כי בהתחלה השבבים נפלו והתוכנה (למעט מיקרוסופט והגדולות) לא עלו משמעותית, ככל שהיום התקדם מניות התוכנה האיצו את העליות. 

ומבחינת השוק בת"א - מיקס של מניות דואליות - השבבים ירדו, התוכנה יעלו. פאלו אלטו תעלה 4%, נייס תזנק במעל 6%, ופורמולה צפויה לזנק קרוב ל-8%. עם זאת, כמה התפתחויות עם השלכה על הפתיחה: שווקים: אסיה מעורבת, חוזים על וול סטריט בעלייה בעקבות הפסקת אש בהורמוז . מצד אחד החוזים עולים וזה מוסיף לדואליות. מצד שני, מניות הזיכרון בקוריאה נופלות על רקע הגדלה גדולה של השקעות בתשתית. 

לדעתנו זה טוב לנובה וקמטק שנהנות מגידול בתחום והן מספקות לחברות השבבים מערכות בדיקה וייצור. אולי הירידות בהן יהיו פחות קשות מהארביטראז'. מעניין לראות איך השוק המקומי יגיב לזה, בוול סטריט יודעים לתמחר את זה מהר ונכון, אצלנו לפעמים טועים במסר-בכיוון.      

הנה המניות הדואליות הכבדות והארביטראז' הצפוי:     

הדולר נפל - וישראל מגלה את המחיר של שקל חזק מדי שקל חזק מוזיל חופשות, רכבים ומוצרים מיובאים, אבל מאחורי ההקלה לצרכן מסתתר סיכון עמוק יותר: פגיעה ביצוא, שחיקה בתעשייה, העברת פעילות לחו"ל וסכנה שגם ההייטק יתחיל לייצר את הערך שלו מחוץ לישראל

משרד האוצר ימשיך גם בחודש הבא לגייס אג"ח ממשלתיות בקצב שבועי של 2.8 מיליארד שקל, בדומה לחודשים האחרונים. אלא שהפעם, מאחר שיולי כולל ארבעה שבועות הנפקה בלבד, היקף הגיוס החודשי יעמוד על 11.2 מיליארד שקל. במזרחי טפחות מעריכים כי מדובר בהיקף שלא צפוי להכביד על שוק האג"ח, בין היתר בשל פדיון משמעותי של אג"ח צמודה בסוף החודש, בהיקף שוק של כ-14.3 מיליארד שקל - האוצר יגייס 11.2 מיליארד שקל ביולי; "לא צופים עליית תשואות"