הפסקת אש בהורמוז: ארה"ב ואיראן מורידות להבות לפני המשך השיחות
וושינגטון וטהרן הסכימו לעצור את חילופי האש לקראת חידוש המגעים בדוחא על מצר הורמוז; הנפט נשאר תנודתי, הספינות חוזרות לנוע בזהירות, והשווקים בוחנים אם מדובר בבלימה זמנית או בתחילתו של הסדר רחב יותר
ארה"ב ואיראן מנסות לעצור את ההסלמה במצר הורמוז לפני שהיא שוברת את הפסקת האש השברירית שנחתמה החודש. שתי המדינות הסכימו לעצור את התקיפות ההדדיות לקראת חידוש השיחות בדוחא, שבהן אמורים הצדדים לדון בפרטי מזכר ההבנות, במעבר כלי שיט במצר ובסוגיות אזוריות נוספות.
ההסכמה מגיעה אחרי כמה ימי חילופי אש סביב אחד הנתיבים החשובים בעולם לאנרגיה. האירועים החלו בתקיפה איראנית על אוניית מכולות באזור המצר, המשיכו בתקיפות אמריקאיות באיראן, ובהמשך גם בתקיפה איראנית על כלי שיט שהוביל נפט מקטאר. בסוף השבוע דיווחו איראן ומדינות המפרץ על ירי טילים וכטב"מים לעבר יעדים אמריקאיים ובסיסים באזור. כווית דיווחה על יירוט טילים, ובחריין הודיעה על פגיעה במבנה מגורים, בלי הרוגים.
מצר הורמוז הוא צוואר בקבוק עולמי: לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, כ-21% מסחר הנפט הימי בעולם עובר דרכו. ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מחזיקות נתיבי יצוא חלופיים בהיקף מסוים, אבל איראן, עיראק, כווית, קטאר ובחריין תלויות בו במידה רחבה. כל שיבוש ממושך במעבר הזה מתגלגל במהירות למחירי נפט, גז, תובלה, ביטוח ימי ואינפלציה.
זו הסיבה שהשווקים הגיבו במהירות. החוזים על מדדי המניות בארה"ב עלו בעקבות הדיווחים על עצירת התקיפות, אבל בשוק האנרגיה נשארה זהירות. ברנט טיפס במהלך המסחר אל מעל 73 דולר לחבית, ובהמשך התמתן לאזור 72 דולר. פרמיית הסיכון גבוהה כל עוד חופש השיט בהורמוז תלוי בהסכמות זמניות ובפרשנות שונה של הצדדים.
הסעיף הרגיש ביותר הוא השליטה במצר. איראן טוענת כי במסגרת ההבנות החדשות היא אחראית לסידורי התנועה באזור, ואף מאותתת על אפשרות לגביית תשלום או הטלת תנאים על אוניות. ארה"ב דוחה מהלך כזה, משום שהוא עלול להפוך את אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם לכלי מיקוח קבוע בידי טהרן. הוויכוח סביב מס הורמוז כבר הפך לסיפור כלכלי מרכזי, משום שגם תשלום נמוך יחסית עלול ליצור תקדים בעייתי לחופש השיט.
מבחינת טראמפ, המבחן הוא כפול. מצד אחד, הוא רוצה להציג את ההסכם עם איראן כהישג שמחזיר את זרימת הנפט והמסחר העולמי לשגרה. מצד שני, כל תקיפה איראנית על כלי שיט או בסיס אמריקאי במפרץ מחייבת אותו להראות שארה"ב שומרת על חופש התנועה במצר. זו גם הסיבה שהתגובה האמריקאית הייתה צבאית ומהירה, לצד חזרה לשולחן השיחות.
מבחינת איראן, הורמוז הוא נכס מיקוח. הכלכלה האיראנית סובלת מסנקציות, פגיעה בתשתיות ומלחמה ממושכת, אבל יכולת לשבש נתיב אנרגיה עולמי מעניקה לטהרן השפעה גדולה בהרבה ממשקלה הכלכלי. כל עוד היא מצליחה להראות שהיא יכולה להקשות על מעבר ספינות, היא מחזיקה קלף מול ארה"ב, מול מדינות המפרץ וגם מול צרכניות אנרגיה גדולות באסיה.
ברקע נמצאת גם הזירה הלבנונית. ישראל דיווחה על הרס תשתיות תת-קרקעיות של חיזבאללה בדרום לבנון, וחיזבאללה מצדו טען כי הפסקת האש אינה תקפה. איראן מנסה לקשור את הזירה הזאת להסדר הרחב מול ארה"ב, אף שישראל אינה צד למזכר ההבנות. זו אחת הסיבות לכך שההסכם הנוכחי נראה שביר: הוא מערב את הורמוז, איראן, ארה"ב, מדינות המפרץ, לבנון וישראל במארג אחד של התחייבויות חלקיות.
השווקים יקבלו את ההפוגה הנוכחית בזהירות. אם השיחות בדוחא יובילו להסדר ברור על מעבר חופשי של אוניות, מחירי הנפט עשויים להמשיך לרדת ופרמיית הסיכון תתכווץ. אם איראן תתעקש על אגרות מעבר, סידורי פיקוח עצמאיים או זכות לעצור כלי שיט, כל אירוע קטן במצר עלול להצית מחדש את העליות באנרגיה ואת החשש בשווקים.
