חברות האשראי מערערות על חיובן במע"מ במאות מיליוני שקלים בעסקאות מקוונות
בית המשפט המחוזי הטיל חובת מע"מ על העמלות הצולבות שגובות החברות. טוענות בבית המשפט העליון: פרשנות שגויה של החוק, אשר עלולה לייקר את השירות ללקוחות
חברות האשראי מערערות לבית המשפט העליון על פסק דין שחייב אותן בתשלום מע"מ במאות מיליוני שקלים על העמלות שהן גובות ברכישות מקוונות מספקים הנמצאים בחו"ל. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש, קבע באוגוסט אשתקד, כי עליהן לשלם מע"מ למעט על שורה סגורה של ענפים שבהן יחול מע"מ בשיעור אפס על העמלות.
קירש קיבל חלקית את ערעוריהן של חברות כאל, ישראכרט, מקס ופרימיום אקספרס (של אמריקן אקספרס) על שומות בסך 253 מיליון שקל שהוציאו להן רשויות מע"מ בגין השנים 2016-2012. מדובר במס בסך 132 מיליון שקל על "העמלה הצולבת" ובסך 121 מיליון שקל על "עמלת המט"ח".
מע"מ בשיעור אפס - על קניות פיזיות
קירש קבע, כי יחול מע"מ בשיעור אפס על רכישות שניתן להוכיח שבוצעו פיזית בחו"ל או שסביר להניח שבוצעו כך, אך יחול מע"מ על יתר הרכישות - כאמור, כולל רכישות מקוונות. ישראכרט דיווחה, כי אם פסק הדין ייוותר על-כנו - יהיה עליה להפריש 280-220 מיליון שקל בדוחות הרבעון השני של 2025 (בשל השלכות הרוחב של הפסיקה).
"העמלה הצולבת" היא זו שמשלם בית העסק לגוף הסולק (המעביר לו את התשלום), בעוד "עמלת המט"ח" היא זו שמשלמים הלקוחות תמורת רכישת המט"ח בו מבוצעות רכישות בחו"ל. העסקות בהן עוסק פסק הדין אינן בין הלקוחות לבתי העסק, אלא בין חברות האשראי לבין בתי העסק (העמלה הצולבת) ובינן לבין הלקוחות (עמלת המט"ח).
חוק מע"מ מטיל מס מלא (כיום - 18%) על ביצוע עסקות בישראל, ומטיל מע"מ בשיעור אפס על עסקות המבוצעות בחו"ל. משמעותו של מע"מ אפס היא, שהעוסק אינו גובה מס מהלקוח וממילא אינו מעביר אותו לאוצר, ולעומת זאת - יכול לנכות (מיתר תשלומי המע"מ שלו) את התשומות שהוציא בייצור העסקה שחויבה במע"מ אפס.
השאלה שעמדה במרכז המחלוקת הייתה, מה דינן של רכישות שמבצעים ישראלים מספקים בחו"ל לעניין החיוב במע"מ מצד מנפיקי כרטיסי האשראי. האם מדובר בשירות לתושב ישראל ולכן יחול מע"מ מלא על העמלות, או שמדובר בעסקות בחו"ל ולכן יחול על העמלות של המנפיקים מע"מ בשיעור אפס.
קירש קבע, כי יש להבחין בין עסקות המבוצעות פיזית בחו"ל לבין כאלו המבוצעות פיזית בישראל. עסקות מהסוג הראשון הן אלה בהן הלקוח מעביר פיזית את הכרטיס בבית העסק, בעוד עסקות מהסוג השני הן אלה בהן התשלום נעשה בצורה טלפונית או מקוונת, כך שייתכן מאוד שהלקוח נמצא בישראל. בעסקות המבוצעות פיזית בחו"ל, יחול מע"מ בשיעור אפס על העמלה הצולבת ועמלת המט"ח. בעסקות בהן התשלום נעשה מרחוק, יחויבו החברות במע"מ מלא על שני סוגי העמלות.
קירש הוסיף וקבע שורה סגורה של סוגי עסקות הנעשות מרחוק, בהן ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות שההזמנה בוצעה מישראל - ולכן העמלות יהיו חייבות במע"מ בשיעור אפס. הענפים הם: מסעדות וברים, מרכולים, חנויות פיזית להלבשה והנעלה (והוא מדגיש שלא מדובר באתרי האינטרנט שלהן), תחנות דלק, מספרות ומכוני ספא, מוניות, תחבורה ציבורית (לא כולל רכבות בין-עירוניות) ובתי קולנוע.
קביעת זהותו של מקבל השירות
בערעור טוענות החברות, כי פסק הדין מבוסס על פרשנות שגויה של חוק מע"מ, "על ערבוב בין מערכות יחסים חוזיות וכלכליות נפרדות ועל קביעות משפטיות המבוססות על עובדות שאינן משקפות נאמנה את אופן פעולתה של מערכת כרטיסי האשראי הבינלאומית".
- כלל מרחיבה את ההטבות בכרטיס Clal Pay: עם הנחה גם על ביטוח חיים
- שגרה צרכנית תחת אש: עלייה בהוצאות, חולשה בצפון
לדברי החברות, מדובר בשירותים שהן נותנות "מבחינה מעשית ומהותית לסולק זר ובעקיפין לבית עסק זר ,אשר הם היוזמים את קבלת שירות הבטחת התשלום; הם הנושאים בתשלום העמלה הצולבת והם הגורמים שביחס אליהם נוטלות המערערות על עצמן את התחייבות התשלום והסיכון הכלכלי". קירש עצמו קיבל טענה עובדתית זו, ולמרות זאת חייב אותן במע"מ מאחר שלשיטתו - מבצע העסקה מצוי בישראל.
"מחזיק הכרטיס הוא לכל היותר צד לעסקת היסוד, שהיא עסקה נפרדת מעסקת שירותי הבטחת התשלום. קביעת ביהמ"ש קמא חורגת מההלכות הקיימות, בעניין זהות מקבל השירות", מוסיפות החברות. "במקום לקבוע עקרונות ישימים המבוססים על מדריכים מקובלים בתחום, קביעות ביהמ"ש קמא יוצרות קושי יישומי מהותי אשר יוביל למחלוקות אינסופיות בין המערערות למשיבים [משרדי מע"מ], ובין המערערות ללקוחותיהן.
החברות מדגישות: "פסק הדין עוסק בשאלה עקרונית ורחבת היקף הנוגעת למיסוי פעילות בינלאומית של אמצעי התשלום המרכזי במשק המודרני. עסקאות בינלאומיות בכרטיסי אשראי מתרחבות בהתמדה, במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו רכישת שירותים ומוצרים מגורמים זרים מרחוק ובזמן אמת הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי המסחר והצריכה.
"קביעה משפטית שגויה בסוגיה זו עלולה להשפיע באופן ישיר על עלות השימוש בכרטיסי אשראי, על תמחור שירותים פיננסיים שיגולגל על ציבור הצרכנים כולו בדרך של התייקרות השירותים, העמלות ותמחור הסיכונים, והיא עלולה להשפיע על היקף העסקאות המבוצעות באמצעות כרטיסי אשראי ועל דפוסי הצריכה במשק הישראלי". הערעור הוגש באמצעות עוה"ד נדב ויסמן, גלעד שיף, שני בוכניק-סלומון ושלומי ואקנין.
