מכלית נפגעה בהורמוז - והנפט שוב מקבל פרמיית סיכון

מיצרי הורמוז חוזרים להיות הסיכון הגדול של שוק האנרגיה. מכלית שנשאה נפט מקטאר נפגעה בשבת מקליע בלתי מזוהה באזור המיצרים, אחד מנתיבי השיט הרגישים בעולם. לפי מרכז הסחר הימי של בריטניה, הפגיעה גרמה נזק לגשר הפיקוד של האונייה, אך אנשי הצוות בטוחים ובשלב זה דווח שאין נזק סביבתי. ארה"ב מגיבה והחשש מביטול הפסקת האש עולה. 

האירוע מגיע ימים ספורים אחרי פגיעה באוניית המכולות Ever Lovely, שהובילה לתקיפה אמריקאית נגד יעדים איראניים, ומסמן שהסכם הביניים בין ארה"ב לאיראן מצליח להוריד את מחירי הנפט - אבל עדיין רחוק מלייצר חזרה מלאה לשגרה. מרכז המידע הימי המשותף, שמקשר בין ציים לספנות מסחרית, העלה בעקבות התקיפות האחרונות את רמת האיום על כלי שיט באזור לרמה משמעותית. מבחינת חברות ספנות, חברות ביטוח וסוחרי נפט, זו התפתחות שמחזירה עלויות וסיכונים לתוך מחיר כל חבית.

הורמוז הוא מעבר צר, וההשפעה שלו רחבה. דרך המיצרים עוברים מיליוני חביות נפט ביום, לצד גז נוזלי ממדינות המפרץ. כל שיבוש שם משפיע כמעט מיד על שוקי האנרגיה, על עלויות הביטוח הימי, על מחירי ההובלה ועל ציפיות האינפלציה. גם כאשר השיט נמשך, עצם העלייה בסיכון משנה את החישוב הכלכלי של בעלי אוניות: האם להפליג במסלול הרגיל, האם לעבור דרך הנתיב העומאני שהומלץ על ידי ציים מערביים, האם לכבות אותות לווייניים, וכמה פרמיית סיכון לדרוש על כל הפלגה.

לפי נתוני מעקב ימי, האונייה שנפגעה הייתה מכלית גדולה טעונה. היא נשאה חביות שניטענו בקטאר, אחת מספקיות הגז והאנרגיה החשובות במפרץ. הפגיעה בגשר הפיקוד נחשבת אירוע חמור גם כאשר אין דליפה, משום שזהו האזור שממנו נשלטת האונייה. עבור השוק, עצם העובדה שמכלית טעונה נפגעת במעבר כה מרכזי מספיקה כדי להחזיר חשש מפני סגירה חלקית, עיכובים, או מעבר לשיט מוגבל תחת ליווי והנחיות ביטחוניות מחמירות.

הסיפור הרחב יותר הוא הנתיבים. בשבועות האחרונים הומלץ לכלי שיט להשתמש במסלול סמוך לעומאן, שנחשב בטוח יותר ביחס לנתיבים שקרובים יותר לאיראן. כעת הנתיב הזה הורחב כך שספינות יוכלו לעבור בו בשני הכיוונים במקביל. זה פתרון שמאפשר המשך פעילות, אבל גם סימן ברור לכך שהמסלול הרגיל נתפס כמסוכן יותר. במקביל פורסם אזור אזהרה מפני מוקשים שמכסה חלקים גדולים מנתיב המעבר המקובל בהורמוז.

החשש ממוקשים הוא אולי הסיכון המסובך ביותר באזור. טיל או כטב"ם הם אירוע גלוי יחסית, עם נקודת פגיעה ברורה. מוקשים משנים את כללי המשחק: הם יכולים להישאר במים גם אחרי הפסקת אש, הם מקשים על חברות ביטוח להעריך סיכון, והם מחייבים סריקה ופינוי ימי ממושך. ארגון הספנות הבינלאומי הזהיר כי ייתכן שעשרות מוקשים הונחו באזור. גם אם חלק מהנתיבים פתוחים, די בחשד כזה כדי להאט תנועה ולהקפיץ עלויות.

איראן, מצידה, ממשיכה לטעון שספינות שעוברות מחוץ למסלול שהגדירה אינן מורשות לעשות זאת. לפי דיווחים קודמים, כלי שיט אף קיבלו הודעות רדיו שהזהירו אותם מפני מעבר במסלולים מסוימים. המשמעות היא שמאבק השליטה בהורמוז כבר אינו מתנהל רק דרך תקיפות, אלא גם דרך קביעת נתיבי שיט, אזהרות, ביטוח, מוקשים ושאלת הריבונות המעשית על מעבר ימי בינלאומי.

המאבק על מיצרי הורמוז כבר חזר לשנות את תמחור הנפט והספנות, והאירוע הנוכחי מחזק את ההבנה הזאת. ירידת מחירי הנפט אחרי הסכם הביניים עם איראן התבססה על הנחה שהתנועה במיצרים תחזור בהדרגה לרמות רגילות. כעת ההנחה הזאת מקבלת מבחן חדש. גם אם הנפט ממשיך לזרום, פרמיית הסיכון עשויה להישאר במחיר כל עוד חברות הספנות מרגישות שהמעבר תלוי בהסכמות שבריריות.

עבור שוקי ההון, הורמוז הוא לא רק סיפור ביטחוני. זו שרשרת השפעה ברורה: פגיעה באוניות מעלה ביטוח והובלה, עלויות גבוהות מתגלגלות למחירי אנרגיה, מחירי אנרגיה גבוהים מקשים על ירידת אינפלציה, ואינפלציה עיקשת מקשה על בנקים מרכזיים להוריד ריבית. לכן גם תקיפה עם נזק מוגבל יחסית יכולה לקבל משמעות גדולה בשוק, במיוחד בתקופה שבה המשקיעים מחפשים סימנים לירידת ריבית.

• הנפט מתנדנד אחרי תקיפה אמריקאית באיראן
• המס החדש על הנפט? עומאן מאותתת שספינות בהורמוז ישלמו

עומאן כבר אותתה שספינות שעוברות בהורמוז עשויות לשלם יותר על שירותי מעבר ובטיחות, והמתיחות האחרונה מחזקת את האפשרות שהורמוז יהפוך מנתיב שיט רגיל למעבר יקר, מפוקח ומוגבל יותר. מבחינת יצרניות הנפט במפרץ, זו בעיה אסטרטגית. מבחינת הצרכנים בעולם, זו עלות שעלולה להגיע בסוף למחירי הדלק, החשמל והמוצרים.

התקיפה בשבת אינה סוגרת את הורמוז, אבל היא מזכירה כמה מהר השוק עובר משגרה זהירה לחשש מחודש. כל עוד מכליות ממשיכות להיפגע, מוקשים נותרים חשד ממשי, ואיראן דורשת שליטה על נתיבי המעבר - הנפט יקבל פרמיית סיכון, והעולם ימשיך לעקוב אחרי אחד הצמתים הקטנים והיקרים ביותר בכלכלה העולמית.