רשת שיווק תשלם 305 אלף שקל על מוצרים בלי תג מחיר

יום אחרי שפרצה מלחמת חרבות ברזל פרסמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הנחיה שהקלה על העסקים: אפשר להציג מחירים על המדף במקום על כל מוצר בנפרד, בעקבות המחסור בכוח אדם שהמלחמה יצרה. אבל גם ההקלה הזו לא הצילה את רשת זול ובגדול מקנס של 305,991 שקל, אחרי שביקורת פתע בסניף ברחוב הרצוג 61 בירושלים גילתה עשרות ואף מאות פריטים בלי מחיר כנדרש. בית משפט השלום בירושלים דחה באחרונה את הערעור של הרשת על העיצום הכספי, וחייב אותה גם בהוצאות משפט בסכום של 10,000 שקל.

הביקורת נערכה ב-2 לנובמבר 2023, 24 יום בלבד אחרי פרוץ המלחמה. לפי הממצאים, ברשת לא הוצגו מחירים על עשרות פריטים במגוון קטגוריות, ובאחת הקטגוריות אף על יותר מ-100 פריטים. בנוסף, נמצאו תגי מחיר נמוכים מהמחיר שנגבה בפועל, ומוצרים רבים במשקל שעליהם לא הוצג מחיר ליחידת מידה.

הרשת טענה שעצם עיתוי הביקורת חרג ממתחם הסבירות. לטענתה, חלק ניכר מכוח האדם שלה מורכב מפועלים מיהודה ושומרון שכניסתם הוגבלה, ומעובדים שגויסו למילואים - כך שהסיכוי לטעויות סידור ותיוג עלה, וביצוע ביקורת דווקא באותה עת מהווה מלכודת מצד הרשות.

השופטת פורר לא קנתה את הטענה. לדבריה, ההנחיה המקלה עצמה כבר "מהווה איזון ראוי בין האינטרסים של הצרכנים לעוסקים" באותם הימים, ולכן אין שום סיבה להתערב בהחלטה להטיל את העיצום. היא גם דחתה מכל וכל את הניסיון להציג את ההפרות כ"זוטי דברים" או "טעות אנוש". הפרות מהסוג שנמצא, כך נקבע, "פוגעות בצרכנים באופן משמעותי, במיוחד בתקופת מלחמה", כשהציבור פגיע יותר למניפולציות מחיר.

"סיכול חוזה" זה לא הגנת הצרכן

קו טיעון יצירתי יותר של הרשת ניסה לשאוב השראה מדיני החוזים: אם צד לחוזה יכול להיפטר מאחריות כשנסיבות בלתי צפויות מסכלות את קיומו, למה שלא יחול עיקרון דומה גם על עוסק שהפר את חוק הגנת הצרכן בעקבות מלחמה?

בית המשפט דחה את ההיקש שביצעה הרשת בתוקף. לדבריה של פורר, חוזה הוא "תוצר של מכלול שיקולי הסיכון וסיכויי הרווח" שהצדדים בחרו להיכנס אליו מרצון, בעוד שהאכיפה המנהלית בחוק הגנת הצרכן באה להסדיר דין קוגנטי (כלל משפטי שהצדדים לא יכולים להתנות עליו בהסכמה ביניהם - הוא חל בכפייה, בלי קשר לרצון הצדדים) שהאזרח כלל לא יכול לבחור אם לקיים. היא הוסיפה שגם הניסיון "לבסס יסוד נפשי להפרה", כאילו נדרש להוכיח כוונה או רשלנות, אין לו מקום בדיני עיצומים כספיים, שממוקדים בשאלה עובדתית פשוטה: האם ההפרה בוצעה או לא.

טענה נוספת של הרשת נגעה להיקף החישוב: לדבריה, הממונה נתנה משקל מוגזם לכך שההפרות בוצעו במאות מוצרים. מעיון בתגובת הרשות עלה שבפועל המוצרים הלא-מתויגים חולקו לשמונה קטגוריות בלבד (ירקות ופירות, בשר ועופות, לחם, ועוד), וחישוב העיצום בעקבות אי הצגת מחיר ליחידת מידה כלל שלוש קטגוריות נוספות בלבד, כך שבסופו של דבר הרשת חויבה על 11 הפרות "קטגוריאליות" ולא על כל פריט בנפרד.

ההפחתות שנדחו - חצי שנה חסרה, ומסמכים שלא הוגשו

הרשת ביקשה גם הפחתה נוספת של 20% מסכום העיצום, בטענה לעבר נקי בחמש השנים שקדמו לביקורת. אלא שההפרה האחרונה שלה קדמה לביקורת הנוכחית בארבע שנים ו-11 חודשים בלבד - כמעט, אך לא בדיוק, חמש שנים. השופטת קבעה כי "לשון המחוקק ברורה", ואין מקום להגמיש תנאי סף מדויקים שנועדו ליצור אכיפה אחידה ושוויונית.

גם בקשה להפחתה של 30% נוספים, בעקבות תיקון ההפרות לאחר הביקורת, נדחתה - לא בגלל שהתיקון לא קרה, אלא כי הרשת לא הציגה אסמכתאות לכך, ולאחר שהרשות הציעה לה הזדמנות להגיש אותן, היא חזרה בה מההסכמה. "אין להסתפק בטענות בעלמא", כתבה השופטת, "היה על המערערת להוכיח את טענותיה".

• קניתם מוצר פגום או מקולקל? למי פונים - לחנות או ליצרן?
• חברת איתור כספים לקחה מלקוחות כספים על בדיקות "חינמיות"

הערעור נדחה במלואו, וזול ובגדול תישא גם בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של הרשות בסכום כולל של 10,000 שקל. המקרה הזה מצטרף לשורת פסקי דין דומים שעסקו בעיצומים שהוטלו על רשתות שיווק בעקבות ביקורות שנערכו בסמוך לתחילת המלחמה, ומעידה על כך שבתי המשפט נוטים לראות בהנחיה המקלה שפרסמה הרשות באוקטובר 2023 את נקודת האיזון הסופית בין נסיבות החירום לזכויות הצרכן, ולא כבסיס לסלחנות נוספת.