גוגל אלפאבית רשתות חברתיות
גוגל אלפאבית רשתות חברתיות

ה־AI מעלה את מחיר הדאטה: המידע הפנימי של החברות הופך לנכס מבוקש

גוגל שילמה 10 מיליון דולר על הקוד והמידע של ספיריט איירליינס, בעוד רדיט וג'ון וויילי כבר מכניסות עשרות מיליוני דולרים מרישוי תוכן; ככל שחברות ה־AI מחפשות מידע איכותי ומוגן יותר משפטית, הדאטה התאגידי מקבל תג מחיר חדש

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה גוגל ספיריט

שוק חדש מתחיל להיווצר סביב אחד הנכסים שחברות כמעט לא תימחרו עד היום: המידע הפנימי שלהן. ככל שחברות ה־AI מחפשות מקורות איכותיים יותר לאימון מודלים, מאגרי נתונים תפעוליים, קוד, מסמכים, תכתובות וחומרים מקצועיים הופכים למוצר שניתן למכור - ולעיתים בסכומים משמעותיים.

הדוגמה האחרונה הגיעה מפשיטת הרגל של ספיריט איירליינסSpirit Airlines . גוגל Alphabet 0.06%  זכתה במכרז לרכישת קוד תוכנה, מסרים פנימיים ומידע פיננסי ותפעולי של חברת התעופה תמורת 10 מיליון דולר. מבחינת גוגל, המטרה היא להשתמש בחומר כדי לשפר מוצרים ומודלי AI. במשך שנים מודלי שפה גדולים נבנו במידה רבה על מידע שנאסף מהאינטרנט, אך ככל שהשימוש בתוכן מקוון הופך מורכב יותר מבחינה משפטית, חברות ה־AI מחפשות גישה ישירה למקורות מידע שהזכויות עליהם ברורות יותר.

המידע הפנימי הופך לנכס

מבחינת מפתחי AI, היתרון של מידע תאגידי הוא בכך שהוא מתעד כיצד עבודה מתבצעת בפועל. חוזים, תכתובות, תהליכים תפעוליים, קוד ומסמכים פיננסיים יכולים לספק למודלים דוגמאות שלא בהכרח קיימות באינטרנט הפתוח.

הכלכלה של השוק הזה תומכת בעסקאות מהסוג הזה. חמש ספקיות הענן הגדולות צפויות להוציא יחד כ־800 מיליארד דולר על השקעות הון ב־2026, בעיקר סביב מרכזי נתונים ותשתיות AI. בתוך היקפים כאלה, תשלום של מיליוני דולרים עבור מאגר מידע ייחודי הוא הוצאה קטנה יחסית עבור הקונה, אך עשוי להיות מקור הכנסה משמעותי עבור החברה שמוכרת את הגישה. גם מספר העסקאות בתחום גדל. Cloudflare רכשה בתחילת השנה את Human Native, פלטפורמה שמחברת בין יוצרי תוכן למפתחי AI, ו־News Corp חתמה בהמשך על הסכם רישוי תוכן עם Meta בהיקף של כ־50 מיליון דולר בשנה.

בנוסף, סטארט־אפים חדשים מנסים לתווך בין חברות שמחזיקות במאגרים ייחודיים לבין מעבדות AI שמחפשות מידע לאימון ולבחינת המודלים שלהן. micro1, למשל, התחייבה בתוך פחות משבועיים ליותר מ־20 מיליון דולר בעסקאות רישוי של מידע תפעולי.

רדיט וג'ון וויילי כבר מוכרות מידע

עבור חלק מהחברות הציבוריות, רישוי מידע כבר הפך לשורת הכנסה קיימת. Reddit חתמה ב־2024 על הסכמים עם OpenAI וגוגל לרישוי שיחות מהפורומים שלה, שכל אחד מהם מניב לה לפי ההערכות כ־60 מיליון דולר בשנה.

גם המו"ל האקדמי John Wiley & Sons הצליח להפיק הכנסות מהמאגר המקצועי שבבעלותו. הסכמי רישוי עם חברות AI הכניסו לו יותר מ־110 מיליון דולר מאז 2024, לצד שיתופי פעולה עם AWS, מיקרוסופט, Anthropic וחברות נוספות.

מבחינת משקיעים, השאלה היא לא רק מי מחזיק בכמות גדולה של מידע, אלא גם מה האיכות והייחוד שלו. מאגר שקשה לשחזר ושמכיל ניסיון מצטבר של שנים עשוי להיות בעל ערך גבוה יותר ממידע ציבורי שנגיש למתחרים באותה מידה.

אבל למכור מידע יכול גם לייצר מתחרה

הבעיה היא שהכנסה מרישוי מידע מגיעה עם סיכונים. הראשון הוא פרטיות ואמון משתמשים. חברות שפועלות ישירות מול צרכנים צריכות לשקול האם רווח קצר טווח ממכירת מידע עלול לפגוע במערכת היחסים שלהן עם הלקוחות. Opera, למשל, נמנעת ממכירת מידע מתוך חשש שהמהלך יפגע באמון המשתמשים.

הסיכון השני עמוק יותר: חברה שמוכרת את המידע שלה למפתח AI עלולה לסייע לו לבנות מוצר שמתחרה בה. ככל שהמידע ייחודי יותר, כך הוא עשוי לאפשר למודל ללמוד חלק מהידע והתהליכים שעליהם מבוסס היתרון העסקי של החברה שמכרה אותו.

לכן השוק החדש מציב בפני חברות דילמה שלא הייתה קיימת באותה עוצמה בעבר. מצד אחד, הן יכולות להפוך מידע שנצבר במשך שנים למקור הכנסה חדש. מצד שני, חלק מהמאגרים האלה הם בדיוק הנכס שמבדיל אותן מהמתחרים. ככל שה־AI חודר ליותר ענפים, ההחלטה כמה שווה למכור את המידע - וכמה ממנו עדיף להשאיר בתוך החברה - צפויה להפוך לשאלה עסקית מרכזית עבור יותר ויותר הנהלות.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה