האם כדאי לבן הזוג לקחת חלק גדול יותר מחופשת הלידה?

החוק מתיר לבני זוג להתחלף בתקופת הלידה וההורות פעם אחת, בתנאי שכל אחד מהם שוהה בבית 21 יום לפחות, והאם מצהירה בכתב שהיא מוותרת על חלק מהתקופה וחוזרת לעבודה. משם מתחילה השאלה הכלכלית: כדאי להתייחס לחופשה כמשאב משפחתי ולבדוק מי מוותר בכל חודש על יותר הכנסה ואילו זכויות מקבל כל אחד.

נניח שהאם מרוויחה 28 אלף שקל בחודש והאב 16 אלף שקל. בשבועות שמשולמים בהם דמי לידה החישוב כמעט מאוזן, מפני שכל הורה מקבל גמלה שנגזרת מהשכר שלו עצמו עד תקרה יומית של 1,752 שקל, כך שההכנסה המשפחתית דומה בשתי החלוקות. הפער האמיתי נפתח בשבועות שמעבר לתקופה בתשלום, ושם עדיף שההורה בעל השכר הנמוך יישאר בבית.

החישוב חורג מגבולות המשכורת. אם האם נמצאת בתפקיד מכירות שבו חודש עבודה משפיע על בונוס שנתי, חזרה מוקדמת יכולה להיות שווה הרבה יותר מהפער בשכר, מפני שבונוסים ועמלות נצברים בזמן עבודה בפועל ונשארים מחוץ לחישוב הגמלה. מדריך ההורות 2026 מרכז את הזכויות הרלוונטיות וממחיש מדוע כדאי לבדוק את חלוקת התקופה יחד עם דמי הלידה, ימי ההיעדרות וההגנות בעבודה.

יש גם השפעה לטווח ארוך. כאשר כמעט כל ההיעדרות מהעבודה מתרכזת אצל הורה אחד, אותו הורה עלול לצבור לאורך שנים פערי שכר, ותק וקידום. חלוקה רחבה יותר מפזרת את המחיר המקצועי בין בני הזוג, לצד ערך משפחתי שאינו נמדד רק בכסף.

לכן ההחלטה צריכה לכלול את השכר נטו של שניהם, דמי הלידה, בונוסים, הפקדות לפנסיה, עלות המסגרת לתינוק וההשפעה האפשרית על הקריירה. הורה ששכרו היומי עולה על התקרה מקבל גמלה נמוכה משכרו, ואצלו החזרה המוקדמת לעבודה שווה יותר. לעיתים חודש אחד מהתקופה המוארכת שמועבר מההורה בעל השכר הגבוה להורה בעל השכר הנמוך משפר את תזרים המשפחה באלפי שקלים.