חופשת לידה, המוגדרת בחוק כתקופת לידה והורות, היא תקופה שבה זכאי הורה להיעדר מהעבודה לאחר לידה תוך שמירה על מקום העבודה. בישראל משולמים בגינה דמי לידה מהביטוח הלאומי בהתאם לוותק ולהכנסה, ואורך התקופה נקבע בחוק לצד אפשרות להארכה ללא תשלום. החוק
אוסר על פיטורי עובדת או עובד בתקופה זו ובפרק זמן מוגדר לאחר החזרה לעבודה, ופיטורים כאלה מחייבים היתר. לכללים השפעה ישירה על עלויות המעסיק, על תכנון כוח האדם ועל שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה. סכסוכים בנושא מגיעים לא אחת לבתי הדין לעבודה. הנושא
מתחבר לזכויות בדיני עבודה ולתשלומים שמעביר ביטוח לאומי.
המעסיק ממשיך להפקיד בשיעור הרגיל ולפי השכר הרגיל לאורך 15 שבועות דמי הלידה, וחלק העובדת נגבה מראש מהמשכורת האחרונה. בשבועות שמעבר לגמלה ההפקדה עוברת לרשות המעסיק, והוותק שנבדק הוא שישה חודשים לפני תחילת ההיריון
