בהרב-מיארה מצטרפת לעמדת הממשלה: חקירת המלחמה תיקבע לאחר הבחירות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מקבלת למעשה את עמדת הממשלה ואומרת, כי יש להותיר לממשלה הבאה את ההחלטה על האופן בו ייחקרו מחדלי 7 באוקטובר. היא מסרה לבג"ץ, כי  "ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה", אך מאחר שחלפו שנתיים ועשרה חודשים והממשלה לא קיבלה החלטה, וכעת המדינה נמצאת בתקופת בחירות, "מוצע לאפשר לממשלה הבאה להידרש לנושא ולקבל החלטה בעניין". 

בפני בג"ץ תלויות מזה למעלה משנתיים שורה של עתירות, המבקשות להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. השופטים אמרו שוב ושוב, כי יש צורך בבדיקה מקצועית ועצמאית - אם כי לא השתמשו במפורש במילים "ועדת חקירה ממלכתית". לנוכח העמדה המשותפת לממשלה ובהרב-מיארה, ולאור עמדתו הקבועה של בג"ץ בדבר הימנעות מהחלטות כבדות משקל ערב בחירות, טובים הסיכויים שהוא אכן ידחה את ההכרעה.

להרחבה: בג"ץ דוחה עד אחרי הבחירות את ההכרעה בנוגע לוועדת חקירה למלחמה

הממשלה התנגדה בכל תוקף להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעיקר מחשש מפני הרכבה - שעל פי החוק ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית. הנימוקים הרשמיים להתנגדות היו תחילה שמדובר בשעת מלחמה שאינה מתאימה לחקירה כזאת, ובהמשך - שיש צורך בוועדה שתיהנה מאמון ציבורי נרחב ולאפשר לכנסת להקים כזאת. כעת אומרת הממשלה, כי ערב בחירות אינו המועד המתאים להכרעה בנושא זה.

הממשלה קידמה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה שחבריה ייבחרו בשווה בידי נציגי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת. האופוזיציה התנגדה בתוקף והבהירה שלא תשתף פעולה בהליך שכזה; הממשלה בחנה דרכים חילופיות, ובהן מינוי נציגי האופוזיציה בידי אנשיה-שלה או הימנעות ממינויים כליל. בסופו של דבר, הליכי החקיקה לא קודמו וכך לא הוקמה ועדת חקירה כלשהי. זאת, בעוד גופי הביטחון ובראשם צה"ל ביצעו תחקירים מעמיקים על כשליהם ערב המלחמה.

מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, בדק עשרות נושאים הקשורים למחדלים ולניהול המלחמה ופרסם שורה של דו"חות. אולם, בג"ץ אסר עליו לחקור את נושאי הליבה - כגון הקונספציה מול חמאס והכשל המודיעיני - בקובעו שהחוק אינו מסמיך אותו לכך. לכן, גם מסלול זה של בדיקת המחדלים הסתיים בתוצאות חלקיות בלבד.