ברגע האחרון: טראמפ הקפיא מכסים של 50% על קנדה ומכריז על עסקה
המכסים החדשים, שהיו אמורים להיכנס לתוקף היום ולחול על יבוא קנדי בהיקף של קרוב ל-20 מיליארד דולר, נדחו עד סוף יום שישי לאחר שטראמפ הודיע כי הצדדים הגיעו לעסקה שעדיין דורשת השלמת מסמכים. בקנדה מצננים מעט את ההתלהבות ואומרים כי נותרה עבודה. במקביל טראמפ
מעלה מחדש את האפשרות להחיות את צינור Keystone XL, שבוטל בתקופת ביידן
טראמפ עצר ברגע האחרון את כניסתם לתוקף של מכסים בגובה 50% על שורה של מוצרים מקנדה, לאחר שהודיע כי וושינגטון ואוטווה הגיעו להסכמה עקרונית שתאפשר להמשיך את המשא ומתן. המכסים היו אמורים להיכנס לתוקף ב-19 באוגוסט ולחול על יבוא קנדי בהיקף של קרוב ל-20 מיליארד דולר, אבל שעות לפני הדדליין הודיע טראמפ כי הוא משהה אותם לשלושה ימים, עד סוף 21 באוגוסט.
טראמפ כתב כי החליט להקפיא את המכסים משום שקנדה וארה"ב הגיעו ל"עסקה", בכפוף להשלמת המסמכים. ראש ממשלת קנדה מארק קארני נשמע זהיר יותר. לדבריו, בשבועות האחרונים התקיימו שיחות אינטנסיביות בין הצדדים ונרשמה "התקדמות משמעותית", אבל עדיין נותרה עבודה חשובה לפני שניתן יהיה להכריז על הסכם סופי. כלומר, נכון לעכשיו מדובר יותר בהפוגה של שלושה ימים ובמסגרת להסכמות מאשר בהסכם סחר סגור וחתום.
הפרטים המלאים עדיין לא פורסמו, אבל משרד נציג הסחר האמריקאי מסר כי ההסכמות צפויות לכלול גישה רחבה יותר לשוק הקנדי עבור מוצרים אמריקאיים, התחייבויות בתחום הביטחון הכלכלי והתאמות בתחום הסחר הדיגיטלי. הצו שפרסם הבית הלבן מתמקד בשלוש נקודות שהפכו בחודשים האחרונים למוקד החיכוך בין המדינות: מוצרי חלב, משקאות אלכוהוליים וכלי רכב. לפי וושינגטון, קנדה התחייבה לפעול לטיפול בצעדים שהממשל האמריקאי מגדיר כמפלים בתחומים האלה, אם כי בשלב הזה לא פורסמו הוויתורים המדויקים מצד אוטווה.
מבחינת קנדה, השאלה הגדולה היא האם ההסכם יטפל גם במכסים האמריקאיים שכבר קיימים. הממשלה הקנדית נכנסה לסבב השיחות הנוכחי כשהיא דורשת הקלות במכסים הסקטוריאליים שהטילה ארה"ב, לצד ביטול מכסי ה-50% החדשים. גם המכסים על כלי רכב היו אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בשיחות האחרונות. לכן, גם אם המכסים החדשים ייעלמו במסגרת העסקה, מבחינת אוטווה המשא ומתן רחב יותר ונוגע למעשה לכל מערכת הסחר שנבנתה מחדש בין המדינות מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן.
המכסים החדשים הם עוד שלב בעימות שכבר נמשך יותר משנה
המכסים שטראמפ הקפיא כעת הוכרזו ב-20 ביולי. הממשל השתמש בסעיף 338 לחוק המכסים האמריקאי מ-1930, מנגנון שמאפשר לנשיא להטיל מכסים בתגובה למה שארה"ב רואה כאפליה מסחרית מצד מדינה אחרת. במקרה הקנדי, הבית הלבן טען בין היתר כי אוטווה מעניקה תנאים פחות טובים למוצרי חלב אמריקאיים, מגבילה יבוא כלי רכב מארה"ב וכי מרבית הפרובינציות הקנדיות הפסיקו לרכוש או למכור משקאות אלכוהוליים אמריקאיים.
המכסים בגובה 50% נבנו כך שיחולו גם על מוצרים שעומדים בכללי הסכם הסחר USMCA, נקודה שהפכה אותם למשמעותיים במיוחד. מצד שני, הם לא היו אמורים לחול על אנרגיה, אשלג, חלק מהמינרלים הקריטיים והדגים, וכן על מוצרים שכבר כפופים למכסים אחרים מכוח סעיף 232. בין המוצרים שנכללו ברשימות היו בין היתר יין, ציוד הוקי ומלט. לפי ההערכות, מדובר בכ-20 מיליארד דולר של יבוא קנדי לארה"ב.
המהלך הגיע אחרי יותר משנה של מלחמת מכסים הולכת ומתרחבת. כבר במרץ 2025 הגיבה קנדה למכסים שהטילה ארה"ב באמצעות מכסים של 25% על מוצרים אמריקאיים בהיקף של כ-30 מיליארד דולר קנדי, ובהמשך הוסיפה מכסים על פלדה, אלומיניום ומוצרים נוספים בהיקף של כ-29.8 מיליארד דולר קנדי. צעדי התגובה הקנדיים התרחבו גם לענף הרכב, ובחלק מהפרובינציות הוסרו משקאות אלכוהוליים אמריקאיים מהמדפים. אותם צעדים משמשים כעת את ממשל טראמפ כחלק מההצדקה למכסים החדשים.
הסכם USMCA לא בוטל, אבל העתיד שלו פתוח
ברקע נמצאת גם אי הוודאות סביב הסכם הסחר בין ארה"ב, קנדה ומקסיקו. ב-1 ביולי התקיימה הבחינה המשותפת הראשונה של ה-USMCA, וארה"ב הודיעה כי היא אינה מסכימה להאריך את ההסכם במתכונתו הנוכחית. המשמעות אינה שההסכם פקע או בוטל. הוא ממשיך להיות בתוקף, אבל מאחר שהצדדים לא הסכימו להאריך אותו ל-16 שנים נוספות, הוא עובר כעת למסלול של בחינות שנתיות ונדרש משא ומתן על שינויים. ללא הסכמה בהמשך, מנגנון ההסכם מאפשר לו להגיע לסיומו ב-2036.
עבור קנדה מדובר בנושא משמעותי במיוחד. כ-72% מהיצוא הקנדי מופנה לארה"ב, ורשתות האספקה של שתי הכלכלות משולבות מאוד, במיוחד ברכב, אנרגיה, מתכות וחקלאות. מכסים חדשים בשיעור של 50%, גם אם הם חלים רק על חלק קטן יחסית מהסחר הכולל, מעלים מחדש את הסיכון לפגיעה ביצואנים הקנדים ובמקביל להתייקרות חומרי גלם ומוצרים עבור חברות וצרכנים בארה"ב.
- טראמפ: "אין שיחות עם איראן"; הנפט מזנק מעל 91 דולר
- טראמפ הופך את הברית עם דרום קוריאה לקלף מיקוח - איך זה גם חיובי וגם שלילי לישראל?
וגם Keystone XL חוזר לתמונה
לצד הודעת המכסים, טראמפ הכניס למשא ומתן גם סוגיה ישנה יותר. הוא כתב כי צינור הנפט Keystone XL, לדבריו, "עשוי לקום מהקבר". לא ברור בשלב הזה אם מדובר בחלק ממשי מהעסקה עם קנדה או ברעיון שטראמפ מבקש לקדם במסגרת מערכת היחסים הכלכלית הרחבה יותר, ובממשלת קנדה לא אישרו כי החייאת הפרויקט נכללת בהסכם המתגבש.
Keystone XL תוכנן להעביר עד 830 אלף חביות נפט ביום לאורך כ-1,947 קילומטר, מהרדיסטי שבאלברטה עד נברסקה ומשם דרך מערכת הצינורות הקיימת לעבר בתי הזיקוק בארה"ב. הפרויקט הפך במשך שנים למוקד מחלוקת סביב פיתוח חולות הנפט הקנדיים והשפעותיו הסביבתיות. הנשיא ג'ו ביידן ביטל את ההיתר האמריקאי לפרויקט עם כניסתו לבית הלבן ב-2021, וביוני אותה שנה הודיעה TC Energy על סיום הפרויקט. לכן החייאתו לא תהיה מהלך טכני פשוט, גם אם טראמפ וקארני יחליטו לקדם אותו מחדש.
נכון לעכשיו, החדשות העיקריות הן שההסלמה נדחתה. טראמפ קיבל שלושה ימים נוספים כדי להפוך את ההצהרה על "עסקה" למסמך חתום, וקארני קיבל לפחות באופן זמני הקלה מאיום של מכסים חריגים על חלק מהיצוא הקנדי. אבל הדדליין החדש קרוב מאוד, והפער בין הניסוח הנחרץ של טראמפ לבין הזהירות של הצד הקנדי מלמד שהסוגיות המרכזיות עדיין נמצאות על שולחן המשא ומתן. השאלה עד יום שישי היא כבר לא רק אם מכסי ה-50% ייכנסו לתוקף, אלא האם ההסכמות הנוכחיות יהפכו לנקודת מפנה רחבה יותר ביחסי הסחר בין שתי המדינות.
