מה עדיף: שכר גבוה יותר או פחות שעות עבודה באותו שכר?

שכר לשעת עבודה, יותר משורת הברוטו בתלוש, הוא המספר שקובע מי משתי ההצעות עדיפה. הפחתה של ארבע שעות בשבוע תוך שמירה על אותו שכר היא העלאה אפקטיבית של יותר מ-10% לשעה, ולעיתים היא שווה יותר מתוספת של כמה אחוזים למשכורת.

נניח עובד שמרוויח 20 אלף שקל בחודש ועובד 42 שעות בשבוע. הצעה אחת מעלה את שכרו ל-22 אלף שקל ומשאירה את מספר השעות כפי שהוא. הצעה אחרת משאירה אותו על 20 אלף שקל ומפחיתה את שבוע העבודה ל-38 שעות. בהצעה הראשונה השכר עולה ב-10%. בהצעה השנייה מספר השעות יורד בכ-9.5%, ולכן השכר האפקטיבי לשעה עולה ביותר מ-10%.

ארבע שעות שמתפנות מדי שבוע הן כ-17 שעות בחודש וכ-208 שעות בשנה. לפי השכר המקורי, ערך הזמן הזה מגיע לכ-23 אלף שקל ברוטו בשנה. כדי להשוות בצורה מסודרת בין שתי החלופות אפשר להיעזר במחשבון ברוטו נטו 2026, משום שתוספת ברוטו של 2,000 שקל הופכת לתוספת נטו קטנה יותר אחרי מסים והפרשות. התוספת נמדדת לפי שיעור המס השולי, זה שחל על השקל האחרון בתלוש, ולכן היא נשחקת יותר מהשיעור הממוצע שהעובד רגיל לראות.

התוספת לשכר פועלת גם מחוץ לתלוש. ההפרשות לפנסיה ולפיצויים מחושבות כאחוז מהשכר, ולעיתים גם קרן ההשתלמות והבונוס נגזרים ממנו, כך שכל שקל שנוסף לברוטו גורר אחריו תוספת שנצברת בחיסכון. עובד שמקבל בעתיד העלאה של 5% יעדיף שהבסיס יהיה 22 אלף שקל במקום 20 אלף. לאורך שנים האפקט המצטבר יכול להיות משמעותי.

הבחירה תלויה בעיקר בערך שהעובד נותן לזמן שהתפנה. ארבע שעות שמשמשות ללימודים, לעסק נוסף, לטיפול בילדים או להקטנת שחיקה יכולות להיות שוות יותר מתוספת נטו חודשית. מי שזקוק להכנסה גבוהה לצורך משכנתה, חיסכון או בניית בסיס שכר עתידי עשוי להעדיף את התוספת הקבועה. בבקשת משכנתה הבנק בוחן את ההכנסה מול ההחזר החודשי, ולכן ברוטו גבוה יותר מרחיב את סכום ההלוואה שאפשר לקבל, בעוד שעות פנויות נשארות מחוץ לחישוב הזה.