עובדים דור א' במגזר הציבורי לוקחים את כל הקופה ולא משאירים לעובדים חדשים. הפער בשכר ענק, פי כמה. בעוד שוותיקים מרוויחים משכורות עתק , הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק, התרומה שלהם לארגון הציבורי נמוכה. מי שכן סיפק עבודה הם הצעירים, אלו שמרוויחים מעט יחסית לוותיקים. הם גם מרוויחים מעט יחסים לקולגות בני גילם במקומות אחרים. המצב הזה ייצר תופעה ברורה שעכשיו משלמים את המחיר עלייה: נטישה של הצעירים מהמגזר הציבורי, ליתר דיוק: נטישה של הצעירים האיכותיים. למה לבחור-בחורה איכותיים להרוויח יחסית מעט ולראות את העובד לידם לא עושה הרבה ומרוויח פי 2-3? למה להם להגיע לשירות הציבורי ולא ללכת למגזר העסקי ולהיות מתוגמלים יותר?   

במשך שנים, אנחנו מתריעים כאן על השכר הגבוה מדי, השכר המשחית של עובדים וותיקים ועל כך שזה פוגע גם במי שעושה את העבודה - הצעירים שיעזבו, ואכן הם עוזבים. מי שנשאר אלו בינוניים מטה. מחקר של בנק ישראל על יכולות ומיומניות של עובדים צעירים במגזר הציבורי מוכיח שעובדי המגזר הציבורי נחותים באיכות שלהם מהמגזר העסקי. הם מוציאים ציונים נמוכים דרמטית במבחני מיומנות שונים גם ביחס לכאלו שבמגזר הפרטי וגם ביחס למגזר הציבורי בעולם.

משבר ההון האנושי במגזר הציבורי: ירידה חדה במיומנויות העובדים הצעירים

מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, מלמד כי ההון האנושי במגזר הציבורי הישראלי פחות איכותי ומיומן מעובדי המגזר הפרטי.  המחקר, המתבסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC בשני גליו (2014 ו-2022), מגלה כי "היחס בין מיומנויות היסוד הממוצעות של עובדים צעירים, בעיקר גברים, במגזר הציבורי לבין אלו של מקביליהם במגזר העסקי ירד בעשור האחרון".

הנתונים חושפים תמונה קשה במיוחד עבור גברים צעירים (גילאי 25-40) במגזר הציבורי. במיומנויות מתמטיקה נרשמה ירידה של 22.6 נקודות (מ-280 ל-258), ובמיומנויות קריאה ירידה של 30.8 נקודות (מ-281 ל-251). לשם השוואה, במגזר העסקי הירידה הייתה מתונה הרבה יותר - 8.5 נקודות במתמטיקה ו-13.6 נקודות בקריאה.

• האם אנחנו צריכים מאסק או מיליי משלנו ומה הסיכוי שזה יקרה?
• רק במגזר הציבורי - משתכרים 14 אלף שקל ומקבלים "השלמה לשכר מינימום"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המחקר מדגיש כי "הירידה היחסית של 14 עד 17 נקודות אצל הגברים הצעירים במגזר הציבורי יכולה להיות שקולה לירידה של 5 עד 6 אחוזים בפריון העבודה של העובד", וזאת "דומה להשפעה הנאמדת של ירידה בשנת לימוד".

חשוב לציין כי "נכון ל-2022, בהתחשב בהשכלה הפורמלית ומאפיינים נוספים, מיומנויות היסוד הממוצעות של העובדים הצעירים המועסקים במגזר הציבורי בישראל נמוכות באופן מובהק מאלו של מקביליהם במגזר העסקי". המחקר מציין כי "לפני עשור הפערים הללו לא היו מובהקים".

ישראל בהשוואה בינלאומית: מקום אחרון

המצב נראה חמור עוד יותר בהשוואה בינלאומית. המחקר קובע כי "בהשוואה בין-לאומית המיומנויות של המועסקים במגזר הציבורי בישראל נמוכות ביחס לרמה של העובדים במגזר הציבורי במדינות אחרות".

• ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
• שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• שכר המנכ"לים מזנק, ושכר העובדים נשאר מאחור

אחד הממצאים המדאיגים ביותר נוגע לאיכות עילית ההון האנושי. המחקר מצא כי "בישראל הסיכוי היחסי של עובד צעיר במגזר הציבורי להיות בחמישון העליון של המיומנויות הוא הנמוך ביותר במדינות ההשוואה". המדד ירד מ-1.01 בגל הראשון ל-0.92 בגל השני - "זה היחס הנמוך ביותר מבין המדינות במדגם".

המחקר גם מצא מתאם שלילי חזק: "ככל ששיעור העובדים במגזר הציבורי גדול יותר, כך יחס המיומנויות של העובדים במגזר הציבורי נמוך יותר". בישראל, כ-30% מכוח העבודה מועסק במגזר הציבורי, שיעור גבוה יחסית. 

המחקר מצביע על גורם מרכזי אפשרי: "אחת הסיבות האפשריות לשחיקה היחסית ברמת המיומנות הבסיסית של העובדים במגזר הציבורי בישראל היא השחיקה בשכרם היחסי. בשנים האחרונות השכר במגזר הציבורי נשחק בהשוואה לשכר במגזר העסקי, גם בקרב המשכורות הגבוהות".

"לפני עשור הפער בשכר לשעה לא היה מובהק סטטיסטית, ואילו בשנים האחרונות, משנת 2018, נפער פער שלילי ומובהק סטטיסטית, שהגיע לכ-10 אחוזים". המחקר מציין כי "שחיקתו של השכר במגזר הציבורי נבעה בעיקר מהסכמי מסגרת 'רזים' במיוחד" וכי "הסכמי המסגרת הורכבו גם מסעיפים שקליים, שחלקם בהסכמים הלך וגדל". סעיפים אלה "מיטיבים פחות (כאחוז מהשכר) עם העובדים ששכרם גבוה יחסית".

המחקר מדגיש את התחרות מול ענף ההייטק: "תמונת מראה של המגזר הציבורי ושחיקת המיומנויות של עובדיו עם השנים נראית בענף ההייטק, שבו המיומנויות של העובדים בישראל גבוהות יחסית בהשוואה בין-לאומית". "מסקר פיאאק עולה שהדואליות הזאת במשק הישראלי אף הקצינה בין שני הגלים, כאשר ענף ההייטק המשיך לגדול ולגייס את העובדים בעלי המיומנויות הגבוהות ביותר במשק.

המחקר בדק האם השינוי נובע משינויים בהרכב העובדים. ממצא מעניין הוא ש"שיעור הגידול של העובדים המשכילים (בעלי תואר ראשון ומעלה) היה גדול יותר במגזר הציבורי" - מ-62% ל-64% בקרב כלל הצעירים. זה מחליש את הטענה שהשחיקה נבעה משינוי לעבר מקצועות בהשכלה נמוכה.

גם בנושא הגיוון התעסוקתי, המחקר מצא ש"עליית חלקם של עובדים חרדים במגזר העסקי הייתה חזקה יותר מאשר במגזר הציבורי ושל ערבים הייתה דומה", מה שמחליש טענה אפשרית על השפעת מדיניות הגיוון.

כאשר בוחנים את הפער תוך התחשבות במאפייני העובדים, המחקר מצא כי "בגל השני (2022) מיומנויות העובדים הצעירים במגזר הציבורי, לאחר בקרה על מאפייניהם, נמוכות באופן מובהק מאלה של העובדים במגזר העסקי". הפערים נעים בין 10 ל-13 נקודות, השקולות ל-"3.5-4.6 אחוזים בפריון העבודה".

המחקר מזהיר מההשלכות: "קרוב לוודאי ששחיקה זו מקשה על המגזר הציבורי לגייס ולשמר עובדים צעירים מוכשרים, מה שצפוי להשפיע על איכות השירותים הציבוריים בעתיד".

החוקרים מדגישים כי "איכות ההון האנושי של עובדים מתואמת חיובית עם פריון עבודתם" וכי "השאיפה להעלאת איכותם של השירותים הציבוריים לאורך זמן כרוכה בשמירה מתמדת ואף שיפור של איכות ההון האנושי של עובדי המגזר הציבורי".

המחקר מעלה "שאלות מדיניות חשובות בדבר האסטרטגיות שהמגזר הציבורי יכול להפעיל כדי להתחרות ביעילות על כישרונות צעירים" ובדבר "האמצעים שהממשלה יכולה לנקוט כדי לאזן בין הצורך לשפר את התנאים במגזר הציבורי לבין האילוצים התקציביים הקיימים".