המגזר הציבורי כולל את הגופים הממומנים מכספי ציבור והפועלים מטעם המדינה: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכות הבריאות והחינוך, גופי הביטחון והחברות הממשלתיות. הוא מספק שירותים חיוניים שאינם מסופקים במלואם על ידי השוק הפרטי, ומופעל תחת כללי מנהל תקין
ופיקוח תקציבי.
בישראל מועסק במגזר הציבורי נתח משמעותי מכלל המועסקים במשק, ותנאי העסקתם נקבעים ברובם בהסכמים קיבוציים מול ההסתדרות. שכר המגזר הציבורי הוא רכיב מרכזי בתקציב המדינה, ולכן הסכמי שכר, מהלכי התייעלות ושביתות מעוררים דיון ציבורי רחב על היקף
ההוצאה הממשלתית.
סוגיית גודלו ויעילותו של המגזר מצויה במחלוקת מתמשכת: יש הטוענים כי הוא מסורבל ופוגע בפריון המשק, ומצדדים בהפרטה ובהכנסת תחרות; ואחרים מדגישים את תפקידו בצמצום פערים, ביציבות התעסוקה ובאספקת שירותים לכלל האזרחים. עבור המשק, ההחלטות על
שכר וגיוס עובדים במגזר משפיעות על הגירעון, על יעדי החוב הממשלתי ועל תפיסת המשקיעים בשוק ההון, וכן על תנאי החיסכון לפנסיה של מאות אלפי עובדים.
המבנה של המגזר הציבורי הוא מדרגות לפי וותק - דורות קודמים שלוקחים שכר גבוה ומקבלים פנסיה תקציבית שלא משאירים שכר טוב ותנאים לצעירים; כל עוד זה לא ייפתר, אנשים איכותיים יעדיפו את המגזר הפרטי
על השכר והפנסיה המופרזים של רבבות אנשים במגזר הציבורי כולל רופאים, מרצים, שופטים, קצינים ועוד, על השכר הכפול של גלנט, אייזנקוט וגנץ ועל הקיצוצים במגזר הציבורי בשכר הצעירים (ולא הוותיקים) שגרומים לפגיעה באיכות השירותים הציבוריים
ההסתדרות ומשרד האוצר רוצים לחתום על ההסכם כבר בתחילת השבוע הבא, כנראה ביום שני; ככל הנראה מסתמנת העלאה ממוצעת של כ-11% שתיכנס לתוקף מיידית אך ב-5 פעימות עד שנת 2027
היינו סקפטיים אבל ההסתדרות הפנימה את הביקורת הציבורית, גם כאן בביזפורטל, על כך שהם מתעדפים את בעלי השכר הגבוה. הפעם חלק מהתוספת היא שקלית - כלומר כזו שהיא באמת לטובת החלשים. באוצר מנגד יכולים לשמוח על הסכם שכר שהוא למעשה ל-10 שנים. אבל מה הקריבו באוצר בשביל ההסכם?
תכירו שלושה מסים שאתם לא רגילים לחשוב עליהם: השירות בצה"ל של כולם, הפנסיה התקציביות המנופחות, וההגנה על החקלאות המקומית. נתניהו צדק כשאמר לפני 20 שנה שצריך לצמצם את המגזר הציבורי. הבעיה: במקום לעשות דיאטה הוא רק הגדיל אותו
עובדי המגזר הציבורי מרוויחים 150%-200 יותר מהשכר הממוצע במשק ו-300% יותר מאשר השכר החציוני - ובנוסף העלייה בשכר שלהם מהירה משאר המשק. האם זה סביר? לא כיוון שמדובר בעיקר על תגמול לפי ותק; וגם - איך 26% מהם מקבלים גם שכר מעל הממוצע וגם 'השלמה לשכר מינימום'?
על פי הדו"ח שפורסם השכר במגזר הממשלתי עולה בקצב מהיר יותר מאשר בפרטי בשני העשורים האחרונים; מבנה השכר אחיד ומוטה ותיק ולא מתמרץ מצוינות או מיומנות ולכן בעלי מקצועות אנליטים מרוויחים יותר במגזר הפרטי
כלכלני ה-OECD ממליצים על התאמה בין השכר לכישורים והביצועים, צמצום מרכיב הוותק, ביטול הצמדת השכר, הגבלת ועדי העובדים וזכות השימוש בסכסוכי עבודה - בקיצור, פחות סוציאליזם (כן - לדברי הארגון כך זה במדינות הסוציאל דמוקרטיות באירופה)