הסכם השכר במגזר הציבורי ייחתם בשבוע הבא? מה יקבלו העובדים

ההסתדרות ומשרד האוצר רוצים לחתום על ההסכם כבר בתחילת השבוע הבא, כנראה ביום שני; ככל הנראה מסתמנת העלאה ממוצעת של כ-11% שתיכנס לתוקף מיידית אך ב-5 פעימות עד שנת 2027
דור עצמון | (31)

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד צפויים לחתום בשבוע הבא על הסכם המסגרת להעלאת שכר המגזר הציבורי שצפויה להכינס לתוקף מיידת לאורך 5 פעימות עד לשנת 2027.

מדובר בהעלאה בשיעור של 11% שצפויים להינות ממנה כ-170 אלף עובדים. בנוסף, סייעות במשרה מלאה יקבלו תוספת של 13% עד 29% והן ירוויחו שכר של עד 8,000 שקל ברוטו. ההסכם צפוי לעלות למשק 12.2 מיליארד שקל.

חשוב להדגיש: השכר של עובדי המגזר הציבורי לא עלה מזה חמש שנים. זה קרה למרות האינפלציה המשתוללת ולמרות איומים של ההסתדרות על המדינה - לתבוע העלאה של 15%. בסוף הצדדים סיכמו על 11%, שישלמו בהדרגה - 900 שקל עד אוקטובר 2024, ואז עוד תוספות הדרגתיות תוך 4 שנים.

כאמור, על פי ההבנות שגובשו, יהיו זכאים העובדים לתוספת שכר רוחבית של כ-11% תוך חיזוק אוכלוסיות ייעודיות. זאת, לצד העלאת הפריון ושיפור יכולות הניהול בשירות הציבורי. כמו כן, יקוצר שבוע העבודה במגזר הציבורי ל-40 שעות ויינתן מענק חד פעמי של 6,000 שקל לכלל העובדים. הצדדים סיכמו על עקרונות הסכם הרפורמה בשכר תומכות החינוך (סייעות) ברשויות המקומיות כך ששכר הבסיס יעמוד על 7,200 שקל לצד מענק חודשי של עד 600 שקל בגין רציפות בעבודה, מסלול קידום והכשרות מזכות בתגמול. עד לרגע זה טרם ברור מה יהיה הנוסח הסופי של ההסכם המתהווה אך בכל מקרה מדובר בבשורה גדולה לעובדים.

ובכל זאת, אפשר בהחלט לשאול, מדוע אותם אלה שמקבלים שכר גבוה, בכלל צריכים לקבל את התוספת. האם היא מתקבלת בתמורה לשיפור בפריון העבודה שלהם? גם בהסכם השכר הנוכחי, התשובה לצערנו שלילית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שהעובדים בדרגות הבכירות לא יקבלו כלל את התוספת הזו (כי הם הרי לא באמת צריכים אותה) ומהבחינה הזו יש כאן אמירה חברתית חשובה, אבל עדיין - שינוי מהותי לא הגיע. יש אמנם במגזר הציבורי תוספות תמרוץ כלשהי אבל זה בקטנה, בשוליים, זה לא גורם לעובדים בשירות הציבורי לעבוד טוב יותר. אדם במגזר הפרטי שעובד טוב יותר יכול לקבל תוספת לשכר, יעלו לו את השכר אם הוא יעבוד קשה ויוכיח את עצמו. אבל במגזר הציבורי? זה לא משנה אם תהיה העובד המצטיין או העובד הכי גרוע - זה לא ישפיע כמעט, אם בכלל, על השכר. ולכן - אין לעובדים סיבה לעבוד קשה יותר. זו בעיה מהותית במגזר הציבורי וגם הפעם משרד האוצר לא הצליח להוביל שינוי משמעותי. הורחבה במעט היכולת של המדינה לצ'פר עובדים מצטיינים, אבל כאמור, זה בשוליים.

תגובות לכתבה(31):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 28.
    רואה חשבון 13/07/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    צריכים להבהיר ליו"ר ההסתדרות ארנון בן דוד שאם הוא ישבית את המשק בגין נושאים שלא קשורים להסכמי השכר ולתנאי העבודה של העובדים, כמו השבתת המשק בגין חוקים שעוברים בכנסת, ובכללם חוקי הרפורמה המשפטית הוא מפר את ההסכם וכל הסיכומים שיהיו בטלים ומבוטלים לחלוטין.
  • אהרון 14/07/2023 18:32
    הגב לתגובה זו
    מצוין
  • 27.
    לרון 13/07/2023 10:22
    הגב לתגובה זו
    דואגת לאלו מהגימלאים ששמם מתחיל ב "ג" כמו גנץ,השאר "גורנישט" אולי 100 ש"ח בעתיד הרחוק
  • 26.
    עדה 13/07/2023 08:59
    הגב לתגובה זו
    האם הספרניות שעובדות בבתי הספר במיגזר הציבורי יקבלו את התוספת? במה שונה סייעת מספרנית, לעיתים רבות משמשת בתפקיד מילוי מקום.
  • 25.
    סימה 13/07/2023 06:53
    הגב לתגובה זו
    מה עם תוספת למגזר הפרטי אני עובדת במתנס מעלה אדומים ולא היה לנו שום תוספת ב10 שנים ויותר משלמים להסתדרות לאומית ואין שום תמיכה חוצפה
  • 24.
    מושחתים 12/07/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    איך עם כל יוקר המחייה אתם מעלים רק 11אחוז בםעימות עד 2027 הזויים מנותקים דואגים רק למשפחות שלהם. הלכה המדינה אמן
  • 23.
    ההסתדרות היחידה שמצליחה לכופף את הממשלה הזאת (ל"ת)
    אלה סהר 12/07/2023 22:02
    הגב לתגובה זו
  • ככה הממשלה קונה את השקט שלה, שתסכים להפיכה שלטונית, (ל"ת)
    אבל 13/07/2023 08:11
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    הסכם חשוב לעובדים, טוקבקיסטים מלגלגלים וההסתדרות עושה (ל"ת)
    יגאל 12/07/2023 22:02
    הגב לתגובה זו
  • 21.
    @@@@ 12/07/2023 21:56
    הגב לתגובה זו
    כך שמונה חודשים עליה של כ-2% למשכורת, מענין ,באמת, האם אפשר יהיה לקנות בתוספת פיתה עם שווארמה ושתיה??????
  • 20.
    אחד שמבין 12/07/2023 21:32
    הגב לתגובה זו
    בושה באמת, מגזר שגם ככה יש לו תנאי העסקה לא רעים בכלל כולל הטבות וחברות במועדוני צרכנות גדולים ועכשיו גם יעבדו פחות וירוויחו יותר. ומה עם המגזר הפרטי? מי דואג להם? פשוט תעוות בצע
  • 19.
    פלוני חבר של אלמוני 12/07/2023 21:04
    הגב לתגובה זו
    לא מדובר בתוספת אלא התאנה, חלקית לעובדה שהשכר, בגלל האינפלציה ויוקר המחיה, נשחק ובראיה קדימה עד 2027 הרבה יותר מ 11 אחוז
  • 18.
    ליגש, 12/07/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
    דלחנו תמונות.לחו"ל איך הפנסיונרים חיים שיש להם ברוטו 5 אלף ולא מקבלים תוספות בכלל כתבנו כי המדינה לא רוצה להשקיע ולתת להם מי שמקבל פנסיה נמוכה הסיבה הם זקנים אין להם הרבה זמן לחיות בדביל מה צריך להשקיע בהם יש גם תמונות אוכלים בפחי אשפה אין מים בבתים אין להם תרופות מתלבשים סמרטוטים ביום בקור סובלים ועוד בושה וחרפה
  • 17.
    חחח כל התגובות מההסתדרות (ל"ת)
    סתם אחד 12/07/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    שמואל 12/07/2023 17:27
    הגב לתגובה זו
    בהסכם האחרון שכללבין2013 עד 2018 היה התיחסות לגמלאים שעבדו בשנים האלה או חללק מהן ואףקיבלו כסף הפעם אין התיחסות
  • ר 12/07/2023 18:05
    הגב לתגובה זו
    אולי יש סעיף בהסכם שמתייחס לגמלאים שיצאו שניה לפני ההסכם
  • 15.
    א.תודה גם לאוצר.ב.אוי וואוי אם ישבות עם מי שהורס את המדינה. (ל"ת)
    כ ד 12/07/2023 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אפק 12/07/2023 16:26
    הגב לתגובה זו
    הבזוייה
  • 13.
    הסתדרות דואגת לכל העובדים, יישר כוח חזקו ואימצו (ל"ת)
    יוני דוידי 12/07/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אחלה הסתדרות. אחלה (ל"ת)
    יוני דוידי 12/07/2023 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ב"ה חדשות טובות תודה ארנון (ל"ת)
    שלומית 12/07/2023 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חשוב מאוד לדאוג לעובדים המסורים (ל"ת)
    גידי 12/07/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הגיע הזמן! מי שרוצה לשפר את תנאי חשוב שיצטרף להסתדרות (ל"ת)
    צביקי 12/07/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    תוד ה לארנון (ל"ת)
    נחום כהן 12/07/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יש תמורה לאגרה, מגיע לעובדים ותודה להסתדרות (ל"ת)
    חיים 12/07/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    התשובה היחידה ליוקר המחיה היא העלאת השכר (ל"ת)
    פנחס גבאי 12/07/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מרגש, תודה לכל מי שסייע (ל"ת)
    תושב המרכז 12/07/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חשוב מאוד לדאוג לעובדים (ל"ת)
    עומר 12/07/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תודה להסתדרות שהתגייסה לעזור (ל"ת)
    נועם לוי 12/07/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הישג מרשים של ההסתדרות (ל"ת)
    מיכל 12/07/2023 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל הכבוד (ל"ת)
    יואב 12/07/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.