המגזר הציבורי השמן בישראל - 3 סיבות ליוקר המחיה
בתחילת שנות ה-2000, שר האוצר בנימין נתניהו הכריז שהוא הולך להציל את המשק הישראלי, וכדי לעשות את זה, הוא הולך לצמצם את המגזר הציבורי. בנאום מפורסם, נתניהו הציג את משל האיש השמן (המגזר הציבורי) שיושב על הגב של האיש הרזה (המגזר הפרטי), ומפריע לאיש הרזה לסחוב את המשק קדימה. נתניהו טען אז שאם המגזר הציבורי יעשה דיאטת כאסח, בתוך 10 שנים ישראל תהיה אחת מ-10 המדינות עם התוצר הגבוה לנפש.
שר האוצר נתניהו אכן ניסה להעביר את המגזר הציבורי דיאטה, ולתקופה מסוימת זה עבד. אבל מאז שהוא הפך לראש ממשלה, המגזר הציבורי דווקא חזר להשמין. אולי גם בגלל זה, ישראל אפילו לא קרובה ללהיות אחת מ-10 המדינות עם התוצר הגבוה לנפש. למעשה, אם מסתכלים בחישובים במונחים של שקילות כוח קנייה, ישראל ממוקמת פחות או יותר באותו מקום שבו היא הייתה בתחילת שנות ה-2000.
אז האם יש מקום לכך שהממשלה הבאה תחזור ותצמצם את המגזר הציבורי? ראשית, בהשוואה בינלאומית, המגזר הציבורי בישראל אינו גדול במיוחד. הוצאות על המגזר הציבורי מהווה כ-40% מהתוצר בישראל, שזה מעט פחות מהממוצע של המדינות המפותחות. בהתאם, גם המיסים בישראל אינם גבוהים במיוחד בהשוואה לעולם. כך שבמבט ראשון, לא נראה שאפשר להאשים את המגזר הציבורי בישראל בשומן יתר. למעשה, בהתחשב בהוצאות הבטחון הגדולות של ישראל, מגזר ציבורי של 40% מהתוצר זה אפילו מגזר ציבורי רזה.
בואו נצלול לעומק - ההוצאה על המגזר הציבורי היא הרבה יותר מ-40% מהתוצר
אבל כפי שמראים ניסן אברהם ומיכאל שראל מפורום קוהלת, בישראל שום דבר הוא לא מה שהוא נראה ממבט ראשון. כי כשמסתכלים במבט שני, רואים שיש שלושה דברים שמגדילים את הוצאות המגזר הציבורי בישראל בלי שזה יהיה רשום בספרים. ראשית, הוצאות הביטחון של ישראל הן בעצם הרבה יותר גדולות מההוצאות של הממשלה. בישראל, מרבית האזרחים מגויסים לשירות חובה שבו הם מקבלים במשך שנתיים-שלוש הרבה פחות מאשר השכר שהם יכלו להרוויח בשוק החופשי. אפשר להסתכל על ההפרש בין השכר שהחיילים מקבלים בשירות החובה לבין השכר שהם יכלו לקבל בשוק החופשי כסוג של מס. רק שבמקום שהממשלה תגבה אותו בכסף, היא גובה אותו בתור כמה שנים מהחיים של אזרחים בני 18-21.
- גדי איזנקוט ראוי להיות בהובלה, אבל יש לו "כתם" בעולם העסקי
 - סיכום עקרוני על ממשלת אחדות שכולל גם הישארות של הנגיד בתפקידו; שרה נתניהו: "אחדות היא צו השעה"
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
גם ההפרשות לפנסיה מעוותות את התמונה
שנית, הממשלה בישראל מכריחה את הציבור ואת המעסיקים להפריש לפנסיה של העובדים. כלומר, העובדים מממנים את הפנסיה של עצמם. בחלק מהמדינות המפותחות האחרות, במקום להפריש לפנסיה, האזרחים משלמים מיסים שמממנים את מערכת הפנסיה. בשני המקרים התוצאה היא דומה – האזרחים מקבלים פנסיה. אבל בחלק מאירופה, זה נרשם כגידול במגזר הציבורי. בישראל זה נרשם כהוצאה של המגזר הפרטי. אבל מבחינת האזרח, הכסף יוצא מהכיס, והתוצאה היא פחות או יותר אותה תוצאה.
הפנסיה במגזר הציבורי גבוהה במיוחד במערכת הביטחון
בישראל, ההוצאה על הפנסיה היא אפילו יותר בעייתית, כי במגזר הציבורי קיימים עובדים שמקבלים פנסיה תקציבית, בזמן שרוב העובדים מקבלים פנסיה צוברת. הפנסיה במגזר הציבורי גבוהה במיוחד עבור משרתי קבע ואנשי כוחות הבטחון, שנהנים גם מתוספות שהחוקיות שלהן היא במקרה הטוב מוטלת בספק (הערת המערכת: ראו גם כאן - האם בני גנץ הוא לוביסט?). מכיוון שהתשלום לפנסיות הצוברות הללו מגיע, לפחות בחלקו, מאותן קרנות שבהן צוברים גם שאר העובדים במשק, ייתכן בהחלט שעובדים שמקבלים פנסיה צוברת יקבלו פנסיות קטנות יותר כשהם יגיעו לגיל פרישה, מכיוון שחלק מהכספים שהם חסכו עברו לטובת מקבלי הפנסיות במגזר הציבורי. גם במקרה הזה, ההוצאות של הממשלה לא גדלות, אבל האזרחים בכל זאת מממנים מערכת רווחה שהקימה המדינה.
מגבלות היבוא וההגנות על החקלאים גם הן מס על הציבור הישראלי
שלישית, בחלק גדול מהמדינות המפותחות, הממשלה מסייעת לחקלאים באמצעות סובסידיות. הסובסידיות האלו מגדילות את הוצאות הממשלה, אבל הציבור נהנה ממחירים זולים בסופר. בארץ, שר האוצר ליברמן עושה ניסיון לעבור לשיטת הסובסידיות. עוד צריך לראות איך זה יתקדם. אבל עד שזה יקרה בצורה מלאה, חלק גדול מההגנות על החקלאים מגיע בצורה של מכסים, ושל בירוקרטיה שהופכת את הייבוא של מוצרים חקלאיים לקרוב לבלתי אפשרית. למשל, הממשלה ביטלה לפני כחצי שנה את המכס על אננס. אבל הממשלה עדיין דורשת שאננס ייובא רק בלי הכתר שלו, מה שאומר שניתן לייבא רק משתי מדינות, וזה מבטיח שמחיר האננס יישאר פחות או יותר ללא שינוי.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
 - ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
 - תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
 - רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
 
אם היינו מוסיפים את כל הדברים הללו להוצאות של הממשלה, ההוצאות של ממשלת ישראל היו נראות די גבוהות בהשוואה בינלאומית. אז כשמדברים על כך שהמגזר הציבורי בישראל הוא איש שמן, זה לא רק בגלל שהוא מוציא כל-כך הרבה. זה גם בגלל שהוא מטיל על המגזר הפרטי כל מיני הוצאות נוספות, ועל זה הוא מוסיף חופן גדושה של בירוקרטיה.
- 12.שחיתות. יוקר המחייה הוא בגלל שחיתות (ל"ת)נגה 21/09/2022 21:58הגב לתגובה זו
 - 11.שוקי 21/09/2022 17:22הגב לתגובה זוכנראה בגלל הזריקות והעובדה שכולם התחסנו בציבור ייהיה דילול משמעותי בציבורי וגם במשרד הבטחון עד 2025 הם לא יגיעו בכלל לפנסיות שלהם. הם רצו להבטיח מקום עבודה לא לחשוב יותר מידי לוושת כמו כבשים מה שהממסד אומר להם ולקבל כסף בלי סיכון עכשיו את הסיכון הכניסו לגוף לצמיתות
 - 10.בגדי המלך החדשים 21/09/2022 13:10הגב לתגובה זוכבר כמה חודשים מנסים לגייס מנהלי חשבונות אצלנו וכל המועמדים הפונטציליים לא מוכנים משכורות ואנו במחסור של מנהלי חשבונות. מה כלול במגזר הציבורי יש חלוקות שונות מה מוגדר המגזר הציבורי וגם בתוך המגזר הציבורי יש שונות בשכר ישנם רבים מאוד מגזר הציבורי שמשתכרים במשכורות מעט יותר ממינימום או מתחת לשכר הממוצע. אלה שלא באו אלינו הלכו למגזר הפרטי שם קבלו משכורות שמנות יותר. ישנם תחומים במגזר הציבורי שאנשים לא באים בגלל המשכורות.
 - 9.נתניהו הוא הבעיה מספר 1 שגרם ליוקר המחיה ב15 שנים האחרו (ל"ת)אפק 20/09/2022 21:50הגב לתגובה זו
 - 8.זרזרוקה 20/09/2022 21:12הגב לתגובה זומשנת 2001 הופסקה הפנסיה התקציבית ומי שהיה במסלול הזה והמשיך לעבוד נדרש להפריש 2% עבור הפנסיה אבל למה שזה יפריע לכם ללהג שטויות
 - יש פנסיה תקציבית, רק שהשם שלה כיום הוא פנסיית גישור. (ל"ת)אבישלום 21/09/2022 15:24הגב לתגובה זו
 - אתה מדבר שטויות כי ההתחייבות לפנסיות הללו הן אסטרונומיו (ל"ת)רונן 20/09/2022 21:51הגב לתגובה זו
 - 7.נ.ש. 20/09/2022 20:31הגב לתגובה זואלא אם יגידו דמוקרטיה מתגוננת ויעשו פעולה קיצונית בשביל זה כמובן שמי שיעשה את זה לא יבחר שוב כי.... אבל די אם תסתכלו על ממוצע השכר של המגזר הציבורי מול הממוצע במשק. הוא עומד כמובן על 13.5 אלף לחודש לפני שהעלו למורים את השכר. בעוד השכר הממוצע במשק עומד על 12.5 אלף לחודש. והביצוע? הצחקתם אותי פחות מ50% ביחס למגזר העסקי וכל עוד זה מתנהל ככה שום דבר לא הולך להשתנות
 - 6.אמיר 20/09/2022 19:48הגב לתגובה זוהמגזר החרדי שמקבל תקציבי עתק לא עובד ולא משלם מיסים. זה עיקר הנטל על החילונים שמשלמים מיסים זאת הסיבה העיקרית ליוקר המחייה
 - 5.גם ממשלת השינוי לרעה הנורווגית ניפחה אבל אל תזכיר את זה (ל"ת)אבו נפחא 20/09/2022 18:34הגב לתגובה זו
 - 4.לרון 20/09/2022 18:21הגב לתגובה זועוד מעט תחווה מתקפה מילולית חזיתית מתא"ל פרופ' איצ שמתרגז על כך שהפנסיה העולה שלו ומתווספת בעזרת גנץ אינה מוצדקת,,הלה מאמין של"טובי בחורינו" זה מגיע ללא כחל וסרק
 - 3.למה המדינה צריכה 45% עובדי מדינה ? חייבים להוריד 15% (ל"ת)קש 20/09/2022 17:39הגב לתגובה זו
 - לרון 20/09/2022 18:22הגב לתגובה זוה"הולכים לעבודה" אך לא בדיוק מצדיקים את משרתם
 - 2.רואה את המציאות 20/09/2022 17:30הגב לתגובה זוואיך זה שאין מילה על מגזר שהוא ייחודי למדינתנו החמודה. המגזר החרדי. מגזר מופלא זה יותר מעיק ממגזר עתיר פקידים לבלרים וכתבנים שכן מגזר הפקידים מקבל כסף אבל עושה משהו (וכך גם החקלאים ומשרתי הקבע). המגזר המופלא מושך מליוני שקלים מאוצר המדינה, אך יותר מחמישים אחוז מגבריו אינם מייצרים דבר. הם כאבן ריחיים על כל האחרים שכן עובדים. ועוד תכונה יש למגזר הייחודי הזה. הוא גדל באופן רצוף שהרי גם את תעשיית הילדים הפורחת שם מממנים המגזרים של העובדים לפרנסתם.
 - לרון 20/09/2022 18:23הגב לתגובה זוהדתיים הם כח אלקטורלי
 - 1.רמי 20/09/2022 17:29הגב לתגובה זוהארוננה תרד לאמס הכנסה ירד לאהחשמל יירד לאהמיסים ירדו לאנו אז ...רק יקחו לעצמם משכורות יותר גבוהות מי שקרוב לצלחת
 - לרון 20/09/2022 18:28הגב לתגובה זואך אינו מחדש ,בוודאי שמעת על האזרח ק,של פרנץ קפקא
 
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
 - כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
 - רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
