המגזר הציבורי השמן בישראל - 3 סיבות ליוקר המחיה
בתחילת שנות ה-2000, שר האוצר בנימין נתניהו הכריז שהוא הולך להציל את המשק הישראלי, וכדי לעשות את זה, הוא הולך לצמצם את המגזר הציבורי. בנאום מפורסם, נתניהו הציג את משל האיש השמן (המגזר הציבורי) שיושב על הגב של האיש הרזה (המגזר הפרטי), ומפריע לאיש הרזה לסחוב את המשק קדימה. נתניהו טען אז שאם המגזר הציבורי יעשה דיאטת כאסח, בתוך 10 שנים ישראל תהיה אחת מ-10 המדינות עם התוצר הגבוה לנפש.
שר האוצר נתניהו אכן ניסה להעביר את המגזר הציבורי דיאטה, ולתקופה מסוימת זה עבד. אבל מאז שהוא הפך לראש ממשלה, המגזר הציבורי דווקא חזר להשמין. אולי גם בגלל זה, ישראל אפילו לא קרובה ללהיות אחת מ-10 המדינות עם התוצר הגבוה לנפש. למעשה, אם מסתכלים בחישובים במונחים של שקילות כוח קנייה, ישראל ממוקמת פחות או יותר באותו מקום שבו היא הייתה בתחילת שנות ה-2000.
אז האם יש מקום לכך שהממשלה הבאה תחזור ותצמצם את המגזר הציבורי? ראשית, בהשוואה בינלאומית, המגזר הציבורי בישראל אינו גדול במיוחד. הוצאות על המגזר הציבורי מהווה כ-40% מהתוצר בישראל, שזה מעט פחות מהממוצע של המדינות המפותחות. בהתאם, גם המיסים בישראל אינם גבוהים במיוחד בהשוואה לעולם. כך שבמבט ראשון, לא נראה שאפשר להאשים את המגזר הציבורי בישראל בשומן יתר. למעשה, בהתחשב בהוצאות הבטחון הגדולות של ישראל, מגזר ציבורי של 40% מהתוצר זה אפילו מגזר ציבורי רזה.
בואו נצלול לעומק - ההוצאה על המגזר הציבורי היא הרבה יותר מ-40% מהתוצר
אבל כפי שמראים ניסן אברהם ומיכאל שראל מפורום קוהלת, בישראל שום דבר הוא לא מה שהוא נראה ממבט ראשון. כי כשמסתכלים במבט שני, רואים שיש שלושה דברים שמגדילים את הוצאות המגזר הציבורי בישראל בלי שזה יהיה רשום בספרים. ראשית, הוצאות הביטחון של ישראל הן בעצם הרבה יותר גדולות מההוצאות של הממשלה. בישראל, מרבית האזרחים מגויסים לשירות חובה שבו הם מקבלים במשך שנתיים-שלוש הרבה פחות מאשר השכר שהם יכלו להרוויח בשוק החופשי. אפשר להסתכל על ההפרש בין השכר שהחיילים מקבלים בשירות החובה לבין השכר שהם יכלו לקבל בשוק החופשי כסוג של מס. רק שבמקום שהממשלה תגבה אותו בכסף, היא גובה אותו בתור כמה שנים מהחיים של אזרחים בני 18-21.
- גדי איזנקוט ראוי להיות בהובלה, אבל יש לו "כתם" בעולם העסקי
- סיכום עקרוני על ממשלת אחדות שכולל גם הישארות של הנגיד בתפקידו; שרה נתניהו: "אחדות היא צו השעה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההפרשות לפנסיה מעוותות את התמונה
שנית, הממשלה בישראל מכריחה את הציבור ואת המעסיקים להפריש לפנסיה של העובדים. כלומר, העובדים מממנים את הפנסיה של עצמם. בחלק מהמדינות המפותחות האחרות, במקום להפריש לפנסיה, האזרחים משלמים מיסים שמממנים את מערכת הפנסיה. בשני המקרים התוצאה היא דומה – האזרחים מקבלים פנסיה. אבל בחלק מאירופה, זה נרשם כגידול במגזר הציבורי. בישראל זה נרשם כהוצאה של המגזר הפרטי. אבל מבחינת האזרח, הכסף יוצא מהכיס, והתוצאה היא פחות או יותר אותה תוצאה.
הפנסיה במגזר הציבורי גבוהה במיוחד במערכת הביטחון
בישראל, ההוצאה על הפנסיה היא אפילו יותר בעייתית, כי במגזר הציבורי קיימים עובדים שמקבלים פנסיה תקציבית, בזמן שרוב העובדים מקבלים פנסיה צוברת. הפנסיה במגזר הציבורי גבוהה במיוחד עבור משרתי קבע ואנשי כוחות הבטחון, שנהנים גם מתוספות שהחוקיות שלהן היא במקרה הטוב מוטלת בספק (הערת המערכת: ראו גם כאן - האם בני גנץ הוא לוביסט?). מכיוון שהתשלום לפנסיות הצוברות הללו מגיע, לפחות בחלקו, מאותן קרנות שבהן צוברים גם שאר העובדים במשק, ייתכן בהחלט שעובדים שמקבלים פנסיה צוברת יקבלו פנסיות קטנות יותר כשהם יגיעו לגיל פרישה, מכיוון שחלק מהכספים שהם חסכו עברו לטובת מקבלי הפנסיות במגזר הציבורי. גם במקרה הזה, ההוצאות של הממשלה לא גדלות, אבל האזרחים בכל זאת מממנים מערכת רווחה שהקימה המדינה.
מגבלות היבוא וההגנות על החקלאים גם הן מס על הציבור הישראלי
שלישית, בחלק גדול מהמדינות המפותחות, הממשלה מסייעת לחקלאים באמצעות סובסידיות. הסובסידיות האלו מגדילות את הוצאות הממשלה, אבל הציבור נהנה ממחירים זולים בסופר. בארץ, שר האוצר ליברמן עושה ניסיון לעבור לשיטת הסובסידיות. עוד צריך לראות איך זה יתקדם. אבל עד שזה יקרה בצורה מלאה, חלק גדול מההגנות על החקלאים מגיע בצורה של מכסים, ושל בירוקרטיה שהופכת את הייבוא של מוצרים חקלאיים לקרוב לבלתי אפשרית. למשל, הממשלה ביטלה לפני כחצי שנה את המכס על אננס. אבל הממשלה עדיין דורשת שאננס ייובא רק בלי הכתר שלו, מה שאומר שניתן לייבא רק משתי מדינות, וזה מבטיח שמחיר האננס יישאר פחות או יותר ללא שינוי.
- הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
- ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
אם היינו מוסיפים את כל הדברים הללו להוצאות של הממשלה, ההוצאות של ממשלת ישראל היו נראות די גבוהות בהשוואה בינלאומית. אז כשמדברים על כך שהמגזר הציבורי בישראל הוא איש שמן, זה לא רק בגלל שהוא מוציא כל-כך הרבה. זה גם בגלל שהוא מטיל על המגזר הפרטי כל מיני הוצאות נוספות, ועל זה הוא מוסיף חופן גדושה של בירוקרטיה.
- 12.שחיתות. יוקר המחייה הוא בגלל שחיתות (ל"ת)נגה 21/09/2022 21:58הגב לתגובה זו
- 11.שוקי 21/09/2022 17:22הגב לתגובה זוכנראה בגלל הזריקות והעובדה שכולם התחסנו בציבור ייהיה דילול משמעותי בציבורי וגם במשרד הבטחון עד 2025 הם לא יגיעו בכלל לפנסיות שלהם. הם רצו להבטיח מקום עבודה לא לחשוב יותר מידי לוושת כמו כבשים מה שהממסד אומר להם ולקבל כסף בלי סיכון עכשיו את הסיכון הכניסו לגוף לצמיתות
- 10.בגדי המלך החדשים 21/09/2022 13:10הגב לתגובה זוכבר כמה חודשים מנסים לגייס מנהלי חשבונות אצלנו וכל המועמדים הפונטציליים לא מוכנים משכורות ואנו במחסור של מנהלי חשבונות. מה כלול במגזר הציבורי יש חלוקות שונות מה מוגדר המגזר הציבורי וגם בתוך המגזר הציבורי יש שונות בשכר ישנם רבים מאוד מגזר הציבורי שמשתכרים במשכורות מעט יותר ממינימום או מתחת לשכר הממוצע. אלה שלא באו אלינו הלכו למגזר הפרטי שם קבלו משכורות שמנות יותר. ישנם תחומים במגזר הציבורי שאנשים לא באים בגלל המשכורות.
- 9.נתניהו הוא הבעיה מספר 1 שגרם ליוקר המחיה ב15 שנים האחרו (ל"ת)אפק 20/09/2022 21:50הגב לתגובה זו
- 8.זרזרוקה 20/09/2022 21:12הגב לתגובה זומשנת 2001 הופסקה הפנסיה התקציבית ומי שהיה במסלול הזה והמשיך לעבוד נדרש להפריש 2% עבור הפנסיה אבל למה שזה יפריע לכם ללהג שטויות
- יש פנסיה תקציבית, רק שהשם שלה כיום הוא פנסיית גישור. (ל"ת)אבישלום 21/09/2022 15:24הגב לתגובה זו
- אתה מדבר שטויות כי ההתחייבות לפנסיות הללו הן אסטרונומיו (ל"ת)רונן 20/09/2022 21:51הגב לתגובה זו
- 7.נ.ש. 20/09/2022 20:31הגב לתגובה זואלא אם יגידו דמוקרטיה מתגוננת ויעשו פעולה קיצונית בשביל זה כמובן שמי שיעשה את זה לא יבחר שוב כי.... אבל די אם תסתכלו על ממוצע השכר של המגזר הציבורי מול הממוצע במשק. הוא עומד כמובן על 13.5 אלף לחודש לפני שהעלו למורים את השכר. בעוד השכר הממוצע במשק עומד על 12.5 אלף לחודש. והביצוע? הצחקתם אותי פחות מ50% ביחס למגזר העסקי וכל עוד זה מתנהל ככה שום דבר לא הולך להשתנות
- 6.אמיר 20/09/2022 19:48הגב לתגובה זוהמגזר החרדי שמקבל תקציבי עתק לא עובד ולא משלם מיסים. זה עיקר הנטל על החילונים שמשלמים מיסים זאת הסיבה העיקרית ליוקר המחייה
- 5.גם ממשלת השינוי לרעה הנורווגית ניפחה אבל אל תזכיר את זה (ל"ת)אבו נפחא 20/09/2022 18:34הגב לתגובה זו
- 4.לרון 20/09/2022 18:21הגב לתגובה זועוד מעט תחווה מתקפה מילולית חזיתית מתא"ל פרופ' איצ שמתרגז על כך שהפנסיה העולה שלו ומתווספת בעזרת גנץ אינה מוצדקת,,הלה מאמין של"טובי בחורינו" זה מגיע ללא כחל וסרק
- 3.למה המדינה צריכה 45% עובדי מדינה ? חייבים להוריד 15% (ל"ת)קש 20/09/2022 17:39הגב לתגובה זו
- לרון 20/09/2022 18:22הגב לתגובה זוה"הולכים לעבודה" אך לא בדיוק מצדיקים את משרתם
- 2.רואה את המציאות 20/09/2022 17:30הגב לתגובה זוואיך זה שאין מילה על מגזר שהוא ייחודי למדינתנו החמודה. המגזר החרדי. מגזר מופלא זה יותר מעיק ממגזר עתיר פקידים לבלרים וכתבנים שכן מגזר הפקידים מקבל כסף אבל עושה משהו (וכך גם החקלאים ומשרתי הקבע). המגזר המופלא מושך מליוני שקלים מאוצר המדינה, אך יותר מחמישים אחוז מגבריו אינם מייצרים דבר. הם כאבן ריחיים על כל האחרים שכן עובדים. ועוד תכונה יש למגזר הייחודי הזה. הוא גדל באופן רצוף שהרי גם את תעשיית הילדים הפורחת שם מממנים המגזרים של העובדים לפרנסתם.
- לרון 20/09/2022 18:23הגב לתגובה זוהדתיים הם כח אלקטורלי
- 1.רמי 20/09/2022 17:29הגב לתגובה זוהארוננה תרד לאמס הכנסה ירד לאהחשמל יירד לאהמיסים ירדו לאנו אז ...רק יקחו לעצמם משכורות יותר גבוהות מי שקרוב לצלחת
- לרון 20/09/2022 18:28הגב לתגובה זואך אינו מחדש ,בוודאי שמעת על האזרח ק,של פרנץ קפקא

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.