שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר מודיעים כעת על פתיחת שוק החקלאות ליבוא מחו"ל. ליברמן חתם על צו להפחתת המכס על פירות וירקות, ושר החקלאות מקדם תיקון לתקנות הגנת הצומח. המשמעות היא שהמכסים על פירות וירקות יוסרו באופן מדורג לאורך 5 שנים – והמכס על חלק מהמוצרים יוסר באופן מיידי.

על מוצרים שלא מיוצרים בישראל כמו אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות יוסרו המכסים באופן מיידי, ואילו יתר המכסים על פירות וירקות טריים, קפואים ומשומרים, יופחתו באופן הדרגתי על פני חמש שנים כדי לשמור על החקלאות המקומית ולאפשר תקופת הסתגלות של החקלאים. בנוסף, המכסים על תוצרת חקלאית שמיוצרת בפריפריה כמו עוטף עזה, הערבה והגליל, כמו תפוחי אדמה, המכס ירד ל-50% (לדברי פורר, כדי לשמור על 270 אלף דונם תפוחי אדמה שרובם גדלים בעוטף עזה). בנוסף, יירד המכס גם על דשנים וחומרי הדברה. 

באוצר מדברים על חיסכון לצרכן של 820 שקל בשנה, ולדברי ליברמן "הרפורמה בחקלאות שיוצאת לדרך היום תוזיל את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי ותביא להורדה במחיר לאזרחים. זאת, תוך מענק חבילת תמיכה רחבה לחקלאים".

בנושא  הריכוזיות הוסיף מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב כי "התחלנו בתחום המזון אבל לא נעצור פה, נגיע לתחומים נוספים גם לתחומים נוספים שיש בהם ריכוזיות. נועצנו גם באקדמיה וכן במשרדים הרלוונטים, גם עם רשות התחרות שאיתה יש לנו בעיקר הסכמות. אנחנו בוחנים איסור על פגיעה ביבוא מקביל מכיוון שאנחנו יודעים לזהות בענפים רבים שיש אנשים שפוגעים ביבוא מקביל מה שפוגע ביכולת להתחרות. מתכוונים להביא לחקיקה ויוטלו קנסות משמעותיים ואף יותר מכך על מי שייתפס פוגע בייבוא מקביל. כך נקבל מוצרים רבים ביבוא מקביל, כמו שיש בכל בעולם המערבי.

• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בלינקוב הוסיף: "אנחנו מתכוונים להכביד מאוד על מיזוגים ורכישות של ספקי מזון גדולים, עד כדי לאסור. בשנים האחרונות היו הרבה מיזוגם בתחום, רוצים להקשיח תנאים של 'הסדרי הפצה'. יש לזה יתרונות אבל זה מכביד על שחקנים קטנים. אולי אפילו נתערב בסידורי המדפים - עד כדי כך, על מנת לוודא שכאשר לקוח נכנס לסופר יהיה בפניו מגוון גדול מאוד של אפשרויות. עדיין בוחנים אפשרות של הגבלת יבוא בלעדי. יש המון יבואנים בלעדיים והצרכן הישראלי משלם מחיר כבד מאוד על כך, וגם רוצים לבחון ביטול של ההחרגה של החקלאות בחוק התחרות". ליברמן הוסיף: "זה התחום היחיד בו מותר על פי חוק לעשות הסדרים כובלים, להשמיד תוצרת ולתאם מחירים".

נזכיר כי הוועדה הבינמשרדית של הממשלה לבחינת פערי התיווך קבעה אתמול שרשתות השיווק אינן הסיבה ליוקר המחיה בישראל, כי החקלאים מקבלים 50-60% מהמחיר לצרכן וכי החקלאות בישראל תקועה מזה 20 שנה, כאשר התוצר החקלאי בישראל נותר זהה למרות שהאוכלוסיה גדלה בישראל ב-47%. הנתונים היו ידועים גם קודם אבל ההתנגדות החזקה שהציבו החקלאים לרפורמות בתחום גרמו לממשלה לבחון שוב ושוב, 4 פעמים לפחות, את הנושא בוועדות שונות והמסקנה ברורה: כפי שתוקף שר החקלאות עודד פורר את החקלאים ואומר היום: "אי אפשר 4 פעמים לחכות לתוצאות וכל פעם שהתוצאות לא מוצאת חן בעיניכם אז לבוא בתלונות, לא לקבל אותן ולהאשים את השליח".

הנה הגרף:

• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות, 160% על שום. למה בעצם?

כדאי להכין את הנתונים: הציבור הישראלי משלם הרבה יותר מדי על מוצרי מזון בסיסיים. למשל: על פי נתוני ה-OECD, בישראל החמאה יקרה יותר ביותר מ-60%, היוגורט גבוה ביותר מ-200% והביצים יקרות יותר ב-20% מאשר במדינות הארגון (בהרבה מדינות המחיר נמוך ב-40% מאשר בישראל). נתונים נוספים מצביעים על כך שמחירי הביצים בארץ גבוהים יותר מאשר ב-150 מדינות אחרות בעולם (כן, מאה וחמישים מדינות). לא מספיק? אז כדאי שתדעו שהמכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%.

הרפורמה כוללת גם תמיכה של מאות מילוני שקלים בשנה לתחום החקלאות

לצד הפחתת המכסים, באוצר מבהירים כי הרפורמה כוללת חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה: תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד; הרחבת הטבות מס באמצעות חוק עידוד השקעות הון; תמיכה בסימון תוצרת מקומית; הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו'); והשקעה של מעל שני מיליארד שקלים עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות. בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ועוד.

מדובר על תמיכה ישירה בחקלאים של 420 מיליון שקל בשנה, מענקי השקעות פריון וחדשות של 2.6 מיליארד שקל, תיקון בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות וסימון תוצרת מקומית.

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן: "הפחתת יוקר המחיה – זה מאבק מתמשך נוקשה קשה יומיומי, אין פה הוקוס פוקוס. אין מעשה קסמים. המטרה של הרפורמה בחקלאות היא הוזלת סל הפירות והירקות לצרכן הישראלי, ולשדרג את החקלאות הישראלית. בשנת 2000 יצרנו 3,400 אלף טון פירות וירקות וגם היום אנחנו באותו מצב, 20 שנה אחרי, למרות שהאוכלוסיה גדלה ב-47%, וזאת כאשר צריכת פירות וירקות ירדה ב-22%. גם כשאנחנו מדברים על התפוקות אנחנו פה 13 שנה אין שום שינוי בתפוקה של החקלאות שלנו. אם לפני 13 שנה גידלו על אותו מטר אדמה 2 עגבניות אז זה גם מה שקורה היום. כשמדברים על קידמה חייבים גם חקלאות מתקדמת".

שר החקלאות פורר: החקלאים ירוויחו מהתייעלות טכנולוגית ולא ממחיר גבוה לצרכן

שר החקלאות, עודד פורר הוסיף: "ראינו את הנתון המדהים – התוצרת החקלאית שישראל מייצרת ב-2022 זהה לתוצרת החקלאית של שנת 2000 אבל האוכלוסיה גדלה ב-50% כלומר, על יותר פיות של יותר אזרחים יש עדיין אותה כמות עגבניות או כמות מלפפונים ואותה כמות פירות, ואז המחירים טסים למעלה. ראינו את הגרף שהמחירים קפצו ב-102% ברור שאי אפשר להמשיך עם זה. אי אפשר להמשיך עם זה שאזרחי ישראל לא יכולים לקנות פירות וירקות ואין שום סיבה שעם ההתפתחות הטכנולוגית התוצרת תישאר אותו דבר, כאילו שום דבר לא השתנה. כשנשארים באותו מצב וחושבים שהכל בסדר -הולכים לאבדון, ואת המחיר משלמים אזרחי ישראל. אני בעד שהחקלאים ירוויחו הרבה ואני רוצה את זה אבל לא בגלל שאפשר להעלות את המחיר לצרכנים אלא כתוצאה מהתייעלות טכנולוגית".

"אחרי דיונים ומו״מ אינטנסיביים הגיע הרגע בו חייבים לקבל החלטות. יש לנו מחוייבות לחקלאות הישראלית ולכלל אזרחי ישראל. הרפורמה הזו מחויבת גם כדי להציל את חקלאות ישראל. יש לנו מחוייבות להוריד מחירים לאזרחי ישראל  שצריכים לקחת משכנתא כדי לקנות פירות בקיץ"

האם החגיגה מוקדמת מדי? בקואליציה ובלובי החקלאי ינסו לטרפד

בקואליציה יש נציגים חזקים של הלובי החקלאי והם כמובן מתנגדים נחרצות לרפורמה. הם כבר מאיימים בביצוע התנהלות כוחנית ובמלחמה נגד הרפורמה בכנסת, כפי שאמר סגן שר הכלכלה יאיר גולן כי "כח ייענה בכח", כלומר שהלובי לא יאפשר את העברת הרפורמה, וזאת לאחר האיומים שהשמיעו כבר אתמול נציגי החקלאים, בעקבות מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך. 

רק כדאי לזכור שבעצם מדובר על הגנה שאותו לובי חקלאי חזק בכנסת רוצה להמשיך לשמר ל-7,000 חקלאים, תוך פגיעה ב-9 מיליון אזרחי ישראל, ותוך שמירה על מחירים גבוהים ללא סיבה לציבור הישראלי.

"אותם חברי כנסת לא יכולים לדבר על מאבק בעד יוקר המחיה אבל לבטל רפורמה להוזלת פירות וירקות" אמר ליברמן שטען כי התפקיד שלו זה לעשות את מה שנכון מבחינה כלכלית וכי הוא לא מתרגש מההתנגדות מצד חלקים בקואליציה. הוא ענה ליאיר גולן ותקף "אני חושב שהוא תרם רבות לביטחון ישראל אבל הרבה פחות לכנסת ישראל. אני אומר חבל שהוא לא ממשיך בקריירה צבאית. אני לא בטוח שקריירה פוליטית היא ההחלטה הכי נכונה. למרות זאת, אנחנו נשתדל להגיע להבנה עם כל מרכיבי הקואליציה. לא עשינו את הרפורמה הזו בשלוף - כשאישרנו את תקציב המדינה 2021-2022 זה היה מובלט. ניסינו לנהל מו"מ עם כל הארגונים החקלאים, עם הלובי החקלאי שהוא הכי חזק, לצערי לא הצלחנו להגיע להסכמות. יש התנהלות כוחנית של הלובי החקלאי שאמרו שבלעדיהם לא יהיה כלום, הם דרשו 8 נציגים למו"מ ואמרו שאין מה לדבר על פחות מ-3 נציגים, אבל אי אפשר לנהל מו"מ עם כל כך הרבה אנשים, כאשר אחד מייצג מועצות, השני ביצים, השלישי ירקות, והרביעי תחומים אחרים. ביקשנו שיסכימו על נציג אחד שלהם - והם לא היו מסוגלים להגיע לכך. אנחנו לא מקבלים את זה כי בסוף מה שחשוב זה האזרח. יותר חשוב לפעול לטובת האזרח מאשר לטובת אינטרסים קואליציוניים. התשובה שלי ליאיר גולן ניתנה בחתימה על הצו".

פורר הוסיף כי "החקלאים גם ייהנו מהורדת התשומות שלהם. התייחסנו להערות מהמפעלים ונתנו את הפתרונות הנקודתיים כדי לא לפגוע בתעשייה המקומית. אני בטוח ומצפה שגם פוליטית מי שילמד את נתוני הרפורמה ולא רק סיסמאות יבין שזה עושה טוב גם ל-9 מיליון אזרחים וגם ל-7000 חקלאים".

תגובת החקלאים: דוחים את מסקנות הוועדה וטוענים "המטרה סומנה מראש"

האיחוד החקלאי הגיב ותקף: "החלטת שר האוצר לנצל את פגרת הכנסת ולבטל את המכס על פירות וירקות כגנב בלילה היא פחדנית ומצביעה על אטימות. העובדה שההודעה יוצאת בצמידות לפרסום דוח הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך רק מוכיחה שהמטרה סומנה מראש ואנשי האוצר והחקלאות לא מעוניינים שיבלבלו אותם עם עובדות לפיהן לא החקלאים הם האחראים ליוקר המחיה, אלא הסיטונאים והיבואנים- הטייקונים.