פיטורים
צילום: FREEPICK

פיטורי ענק בממשל הפדרלי: אלפי עובדים קיבלו מכתבי פיטורים

פיטורים בהיקף של כ-20 אלף עובדים בממשל האמריקאי - ככה עושים כאשר צריך לקצץ בתקציב הציבורי - למה בישראל לא עושים זאת?

עמית בר | (11)


הגל החדש של פיטורים בממשל הפדרלי בארה"ב צובר תאוצה: בימים האחרונים קיבלו אלפי עובדים מכתבי פיטורים, כאשר רבים מהם נמצאים עדיין בתקופת הניסיון שלהם. לפי הערכות, המספר הכולל של המפוטרים עלול להגיע לכ-20,000 עובדים, אך הממשל טרם פרסם נתונים רשמיים. הפיטורים האלו נועדו לצמצם את המגזר הציבורי ולחסוך בהוצאות. בישראל למרות המגזר הציבורי השמן ולמרות החובה להקטין את ההוצאות לא מפחיתים ולא מקצצים את המגזר הציבורי. זה קרה כבר בתקופת הקורונה שלמרות הגירעון שגדל אז, הממשל שמר על המועסקים במגזר הציבורי וזה בלט בשנה האחרונה למרות החובה לצמצם את הגירעון ולמרות שיש בורות שמון גדולים במגזר הציבורי, הממשלה לא פיטרה עובדים במגזר הציבורי ולא חסכה בהוצאות. היא העדיפה העלאת מסים משמעותית לכל הציבור ולא לצמצם משרות של עובדים במגר הציבורי.




מה עומד מאחורי הפיטורים?


המהלך מגיע כחלק מתוכנית קיצוצים נרחבת שמוביל הנשיא דונלד טראמפ, בליווי מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, שמונה לייעץ בנושא. המטרה היא לצמצם את הוצאות הממשלה ולמזער את הגירעון הפדרלי, שהגיע לרמות מדאיגות של טריליוני דולרים. עובדים שנמצאים בתקופת הניסיון, המוגדרת בשירות הציבורי האמריקאי כשנה ראשונה בתפקידם, הם המטרה העיקרית של הפיטורים, מאחר שקל יותר להיפרד מהם ללא צורך בהליכים בירוקרטיים מסורבלים או פיצויים משמעותיים.


אילו משרדים נפגעו מהמהלך?


המשרדים המרכזיים שבהם בוצעו הפיטורים כוללים את משרד החקלאות, הסוכנות להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, מחלקת הבריאות והשירותים האנושיים, משרד הפנים, ומינהל העסקים הקטנים. על פי הערכות, גם מחלקת החיילים המשוחררים נאלצה לפטר למעלה מ-1,000 עובדים, אם כי רבים מתפקידים רפואיים וחיוניים הוחרגו מהמהלך.


במיוחד בולטת הפגיעה בשירות הייעור (Forest Service), שבו כ-1,400 עובדים קיבלו מכתבי פיטורים, וכ-2,000 נוספים צפויים להיות מפוטרים בקרוב. עובדים בתפקידים קריטיים כמו כבאים או אנשי אכיפת חוק צפויים להישאר, אך בעלי תפקידים מינהלתיים ומהנדסים מצאו עצמם מחוץ למערכת.


מה מציעים למפוטרים?

קיראו עוד ב"קריירה"

על פי הדיווחים, חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת קיבלו הצעה חריגה לקבלת משכורת ל-8 חודשים נוספים, במטרה לסייע להם להשתלב מחדש בשוק העבודה. צעד זה אמור להפחית את ההשפעה המיידית של המהלך, אך לא ברור עדיין אם כולם יוכלו ליהנות מההטבה. יש לכך שתי מטרות עיקריות: הקטנת ההתנגדות הציבורית במהלך כה דרסטי, וכן שמירה על אפשרות להחזיר חלק מהעובדים במקרה של שינוי במדיניות או שיפור המצב הכלכלי.


השלכות כלכליות רחבות


מדובר בצעד חריג שמטרתו אינה רק חיסכון תקציבי, אלא ניסיון לשנות את אופן הפעולה של הממשל הפדרלי. בארה"ב, ההוצאה הציבורית היא אחת המנועים המרכזיים של הכלכלה, ופיטורים בסדר גודל כזה עלולים להוביל לירידה בביקוש הצרכני, לפגיעה בשוק הנדל"ן ולחולשה נוספת בשוק העבודה. בנוסף, הסיכון של אובדן עובדים חיוניים עלול לשבש תפקוד מערכות חשובות.


האם יהיו עוד פיטורים?


לפי ההערכות, הפיטורים הנוכחיים הם רק חלק ראשון ממהלך רחב יותר. ככל שהגירעון הפדרלי ימשיך לגדול, צפויים קיצוצים נוספים, במיוחד במשרדים שאין להם השפעה ישירה על הביטחון הלאומי או על תחומים קריטיים אחרים. החשש הוא שהמהלך עשוי להעמיק את הפערים החברתיים בארה"ב וליצור אי-ודאות גבוהה יותר בשוק העבודה הציבורי.


שאלות ותשובות על הפיטורים בממשל הפדרלי


מדוע הממשל מפטר כל כך הרבה עובדים?


הממשל מנסה לצמצם את הוצאותיו ולהקטין את הגירעון הפדרלי, שהגיע לרמות חסרות תקדים. עובדים חדשים הם הקלים ביותר לפיטורים מבחינה בירוקרטית, ולכן הם הראשונים להיפגע.


כמה עובדים כבר פוטרו?


לפי הערכות, המספר נע כרגע סביב 20,000 עובדים, אך הוא עשוי להמשיך ולעלות בשבועות הקרובים.


אילו משרדים נפגעו הכי הרבה?


הפגיעה העיקרית היא במשרד החקלאות, מחלקת החיילים המשוחררים, הסוכנות להגנת הסביבה, ומינהל העסקים הקטנים. משרד ההגנה ומחלקות חיוניות אחרות נפגעו פחות.


מה ההשפעה של הפיטורים על הכלכלה?


פיטורים רחבים כל כך במגזר הציבורי עלולים לפגוע בצריכה הפרטית, להאט את הצמיחה הכלכלית, וליצור גל פיטורים נוסף בסקטור הפרטי שמספק שירותים לממשלה.


מה מציעים למפוטרים?


חלקם קיבלו הצעה של תשלום משכורת ל-8 חודשים קדימה, אך לא כולם עומדים בקריטריונים לקבלת ההטבה. המטרה היא לאפשר להם הסתגלות לשוק הפרטי.


האם צפויים עוד פיטורים בעתיד הקרוב?


ככל הנראה כן. אם הגירעון ימשיך לעלות והממשל יתעקש על קיצוצים נוספים, עובדים נוספים עלולים למצוא עצמם ללא עבודה.



תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אביגדור 17/02/2025 16:54
    הגב לתגובה זו
    ההתנחלויות בשומרון שותות את כל כספי המסים
  • 10.
    אנונימי 16/02/2025 13:06
    הגב לתגובה זו
    כי בארץ הדיפסטייט שולט ולא הממשלה הנבחרת
  • 9.
    אנונימי 16/02/2025 09:50
    הגב לתגובה זו
    הדרג הפקידותי כאן חזק מדי חולש על הפרקליטות ובתי המשפט ומקושר לגורמי התקשורת המרכזיים. הם כבר מזמן לא עושים מה שנבחרי הציבור מבקשים מהם לעשות. אם הפוליטיקאים יתחילו בניצני רפורמה המערכת מייד תתחיל בהאשמות וחקירות ובישול ראיות ועינוי אנשים בלתי קשורים במטרה להפוך אותם לעדי מדינה.
  • 8.
    אופיר מורן 16/02/2025 09:05
    הגב לתגובה זו
    התוצאה היא כפולה עשרות אלפי עובדים לא מתאימים שמונו לתפקידם דרך לשכת התעסוקה הגדולה ביותר במדינה מרכז הליכוד ואשר חייבים לשלטון המאפיה את חייהם הטובים. ומצד שני התמוטטות השירות הממשלתי בכל התחומים. כך מובטח שלא יפטרו אפילו עובד אחד. המשך שלטון הבלתי כשירים כמעט כל שרי הממשלה תלוי בכך
  • 7.
    אנונימי 16/02/2025 08:58
    הגב לתגובה זו
    חשבתם על זה שאולי התפקיד שלכם מיותר בעיני מישהו אחראיך הכל הופך ימין ושמאלתפרגנו תחיו את חייכם.
  • 6.
    בני 16/02/2025 04:47
    הגב לתגובה זו
    קבלני קולות של הליכוד גובים של ליכוד לאורך עשרות שנים יפילו את שלטון הליכוד. תעשייה אוירית לדוגמא כולם ליכוד.
  • 5.
    מזרח תיכון חדש 15/02/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
    לפטר 70 % ממשרד המשפטים יזניק את התלג ב אחוז לפחות
  • 4.
    אנונימי 15/02/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
    אצלנו יש עשרות מונים יותר שומנים שלא מקצצים כי יש מוסכמה ולפיה ההייטק מממן הכל בדרך הטבע ובזכות מהנדסיו המדופלמים שטרם ברחו לחול. וכל יתר האזרחים חיים מהשמנת העשירה שנוצרת ממנו ושאסור להזיז להם ממנה במילימטר...
  • 3.
    אנונימי 15/02/2025 23:13
    הגב לתגובה זו
    כאילו שאתה לא יודע ההסתדרות והכוח שיש לה בתקשורת לבטל כל רפורמה
  • 2.
    בקרוב אצלנו בבגץ פרקליטות הצבאית ויעוצת משפטית לממשלה (ל"ת)
    סודי 15/02/2025 21:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בקרוב בישראל (ל"ת)
    שלומיד 15/02/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
שביתת הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון שביתה
צילום: יח?צ ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת בן גוריון

"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי

אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה

רן קידר |

משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.

אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.

הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.

התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים

לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.

אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".