תלוש שכרדו"ח השכר בשרות המדינה: שכר ממוצע של 17,368 ש' - עליה של 1.3%
הממונה על השכר מפרסם את דוח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנים 2021-2020. הדוח מציג את נתוני השכר העדכניים ביותר במשרדי הממשלה לשנת 2020-2021 ונועד לשקף את נתוני השכר לטובת עיצוב מדיניות השכר וההעסקה במגזר הציבורי. כמו כן, הוא כולל השוואה בין המגזר הממשלתי, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי בתחומי תגמול על ותק, השכלה וניסיון וכן התייחסות לתקופת הקורונה והשלכותיה על אופי העבודה בשירות המדינה. בנוסף, סוקר הדוח את מערכות התגמול והתמרוץ בשירות המדינה וכן את השפעת הקורונה על ביצועי משרדי הממשלה.
קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".
- השכר במגזר הממשלתי: במשרדי הממשלה עובדים 35,918 ששכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. נתון זה משקף עלייה נומינלית של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. כמו כן, השכר במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי, עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי בשני העשורים האחרונים.
- מבנה השכר: השכר הממוצע במגזר הציבורי בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט, גבוה מזה שבמגזר הפרטי. עם זאת, מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו – מרכיב המיומנות, לא מקבל מספיק מקום. כך, שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגלמת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה. המבנה הנוכחי, אינו מתאים לעיסוקים שונים ובכך בעלי מקצועות אנליטיים, מרוויחים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, מציג הדוח את פער בין תנאי השכר במגזר הציבורי כפי שהעובדים תופסים אותם, לבין תנאי השכר וההעסקה של העובדים בפועל. שכר הבסיס של עובד ממוצע בשירות הממשלתי, אינו משקף את כלל תנאי ההעסקה בתפקיד ומכאן חשיבות שיקוף מבנה השכר למועמדים החדשים לתפקיד.
- משרדי הממשלה בתקופת הקורונה: משבר הקורונה הפך את אתרי האינטרנט לדרך הפנייה המרכזית לשירותי הממשלה והאיץ את הצורך בהרחבה ובשיפור של תהליכי דיגיטציה בשירותים הממשלתיים. בנוסף, הקורונה האיצה בחינת מודלים של העסקה גמישה הכוללת עבודה מהבית והרחיבה משמעותית את היקף העבודה מרחוק בקרב עובדי משרדי הממשלה. כמו כן, בעקבות משבר הקורונה וצמצום התקציב, לראשונה מזה כעשור, מספר המשרות במשרדי הממשלה הצטמצם בכ-0.8%.
- 4.רורי 26/04/2022 07:33הגב לתגובה זואולי עם 100 שעות נוספות אפשר להגיע לסכום הזה ובברוטו אני עובד מדינה 28 שנה ועדיין לא מגיע למשכורת כזו אל תבלבלו בשכל
- 3.לכאורה 25/04/2022 22:11הגב לתגובה זובכתבה עובדים לא מקובלים על ועד מקבלים 7500 עד 8000 נטו העברה לבנק כולל הוצאות נסיעה ואשל. שלא יעבדו אליכם.
- 2.מקצוען אנאל-איטי 25/04/2022 21:57הגב לתגובה זוחוסר היעילות/חובבנות של המגזר הציבורי מורגשת לכולנו. ישראל היא כמו הודו של דוברי עברית עם מים זורמים במרבית המקומות בארץ.
- 1.מבין משהו 25/04/2022 21:30הגב לתגובה זובמגזר הציבורי יש מלצרים? יש מנקים? התפקידים הם ברובם המכריע צווארון לבן והעובד הממוצע בממשלה משכיל יותר מהעובד הממוצע במגזר הפרטי. תשוו תפוחים לתפוחים
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
