תלוש שכר

דו"ח השכר בשרות המדינה: שכר ממוצע של 17,368 ש' - עליה של 1.3%

על פי הדו"ח שפורסם השכר במגזר הממשלתי עולה בקצב מהיר יותר מאשר בפרטי בשני העשורים האחרונים; מבנה השכר אחיד ומוטה ותיק ולא מתמרץ מצוינות או מיומנות ולכן בעלי מקצועות אנליטים מרוויחים יותר במגזר הפרטי

גיא טל | 25/04/2022 20:25 (4)

נושאים בכתבה אינטר מגזר ציבורי שכר עבודה

הממונה על השכר מפרסם את דוח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנים 2021-2020. הדוח מציג את נתוני השכר העדכניים ביותר במשרדי הממשלה לשנת 2020-2021 ונועד לשקף את נתוני השכר לטובת עיצוב מדיניות השכר וההעסקה במגזר הציבורי. כמו כן, הוא כולל השוואה בין המגזר הממשלתי, המגזר הציבורי והמגזר הפרטי בתחומי תגמול על ותק, השכלה וניסיון וכן התייחסות לתקופת הקורונה והשלכותיה על אופי העבודה בשירות המדינה. בנוסף, סוקר הדוח את מערכות התגמול והתמרוץ בשירות המדינה וכן את השפעת הקורונה על ביצועי משרדי הממשלה.

קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה: "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".

- השכר במגזר הממשלתי: במשרדי הממשלה עובדים 35,918 ששכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. נתון זה משקף עלייה נומינלית של כ-1.3% לעומת השכר הממוצע ב-2020. כמו כן, השכר במגזר הציבורי ובמגזר הממשלתי, עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי בשני העשורים האחרונים.

- מבנה השכר: השכר הממוצע במגזר הציבורי בכלל, ובמשרדי הממשלה בפרט, גבוה מזה שבמגזר הפרטי. עם זאת, מבנה השכר בשירות המדינה הוא אחיד ומוטה ותק. מרכיב הוותק הוא משמעותי בקביעת השכר, ולעומתו – מרכיב המיומנות, לא מקבל מספיק מקום. כך, שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגלמת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה. המבנה הנוכחי, אינו מתאים לעיסוקים שונים ובכך בעלי מקצועות אנליטיים, מרוויחים יותר במגזר הפרטי מאשר במגזר הציבורי.

כמו כן, מציג הדוח את פער בין תנאי השכר במגזר הציבורי כפי שהעובדים תופסים אותם, לבין תנאי השכר וההעסקה של העובדים בפועל. שכר הבסיס של עובד ממוצע בשירות הממשלתי, אינו משקף את כלל תנאי ההעסקה בתפקיד ומכאן חשיבות שיקוף מבנה השכר למועמדים החדשים לתפקיד.

- משרדי הממשלה בתקופת הקורונה: משבר הקורונה הפך את אתרי האינטרנט לדרך הפנייה המרכזית לשירותי הממשלה והאיץ את הצורך בהרחבה ובשיפור של תהליכי דיגיטציה בשירותים הממשלתיים. בנוסף, הקורונה האיצה בחינת מודלים של העסקה גמישה הכוללת עבודה מהבית והרחיבה משמעותית את היקף העבודה מרחוק בקרב עובדי משרדי הממשלה. כמו כן, בעקבות משבר הקורונה וצמצום התקציב, לראשונה מזה כעשור, מספר המשרות במשרדי הממשלה הצטמצם בכ-0.8%.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
רורי 26/04/2022 07:33
הגב לתגובה זו
אולי עם 100 שעות נוספות אפשר להגיע לסכום הזה ובברוטו אני עובד מדינה 28 שנה ועדיין לא מגיע למשכורת כזו אל תבלבלו בשכל
3.
לכאורה 25/04/2022 22:11
הגב לתגובה זו
בכתבה עובדים לא מקובלים על ועד מקבלים 7500 עד 8000 נטו העברה לבנק כולל הוצאות נסיעה ואשל. שלא יעבדו אליכם.
2.
מקצוען אנאל-איטי 25/04/2022 21:57
הגב לתגובה זו
חוסר היעילות/חובבנות של המגזר הציבורי מורגשת לכולנו. ישראל היא כמו הודו של דוברי עברית עם מים זורמים במרבית המקומות בארץ.
1.
מבין משהו 25/04/2022 21:30
הגב לתגובה זו
במגזר הציבורי יש מלצרים? יש מנקים? התפקידים הם ברובם המכריע צווארון לבן והעובד הממוצע בממשלה משכיל יותר מהעובד הממוצע במגזר הפרטי. תשוו תפוחים לתפוחים

צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד | 27/12/2025 20:05

נושאים בכתבה תוחלת חיים מודיעין

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

להמשך הכתבה לחץ כאן