מגזר ציבורי

המגזר הציבורי כולל את הגופים הממומנים מכספי ציבור והפועלים מטעם המדינה: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מערכות הבריאות והחינוך, גופי הביטחון והחברות הממשלתיות. הוא מספק שירותים חיוניים שאינם מסופקים במלואם על ידי השוק הפרטי, ומופעל תחת כללי מנהל תקין ופיקוח תקציבי.

בישראל מועסק במגזר הציבורי נתח משמעותי מכלל המועסקים במשק, ותנאי העסקתם נקבעים ברובם בהסכמים קיבוציים מול ההסתדרות. שכר המגזר הציבורי הוא רכיב מרכזי בתקציב המדינה, ולכן הסכמי שכר, מהלכי התייעלות ושביתות מעוררים דיון ציבורי רחב על היקף ההוצאה הממשלתית.

סוגיית גודלו ויעילותו של המגזר מצויה במחלוקת מתמשכת: יש הטוענים כי הוא מסורבל ופוגע בפריון המשק, ומצדדים בהפרטה ובהכנסת תחרות; ואחרים מדגישים את תפקידו בצמצום פערים, ביציבות התעסוקה ובאספקת שירותים לכלל האזרחים. עבור המשק, ההחלטות על שכר וגיוס עובדים במגזר משפיעות על הגירעון, על יעדי החוב הממשלתי ועל תפיסת המשקיעים בשוק ההון, וכן על תנאי החיסכון לפנסיה של מאות אלפי עובדים.