קארבנה נופלת ב-10%: כשחברת טכנולוגיה מגלה שהיא בעצם חברת מימון
המניה נופלת בעקבות גל קריסות בענף הרכב. מאחורי החדשנות והשיווק הדיגיטלי מסתתרת תלות עמוקה באשראי וביכולת של הלקוחות להחזיר הלוואות
קארבנה השוק מעניש את קארבנה Carvana 0.23% , אבל הסיפור הזה לא באמת על קארבנה. זה על מה שקורה כשחברות טכנולוגיה מנסות להחביא את העובדה שהן בעצם בנקים. מניית קארבנה צונחת היום ב-10%, הירידה הגדולה ביותר מאז אפריל והמחיר הנמוך ביותר מאז יוני. עד לאחרונה המניה עלתה השנה 75% ונראה שקארבנה צועדת בטוח לשיא חדש, אבל גל של חדשות רעות בתעשיית הרכב שינה הכל.
קארבנה מוכרת את עצמה כחברת טכנולוגיה שמחדשת את חוויית קניית הרכב. האפליקציה נוחה, האתר עובד טוב, המכוניות עוברות בדיקה מקצועית ומגיעות עד הבית תוך ימים. אבל מתחת לכל הזוהר הטכנולוגי מסתתר עסק ישן: מכירת רכבים במימון. קארבנה לא רק מוכרת מכוניות, היא גם הופכת את עצמה לבנק שמלווה ללקוחות ואז מוכר את ההלוואות למשקיעים. וכשהמימון נתקע, כל האפליקציות בעולם לא עוזרות. קארבנה לא רק מוכרת רכבים, היא גם מממנת את הקניה ואז מוכרת את ההלוואות האלה למשקיעים כניירות ערך מגובי נכסים. זה בעצם זה אותו הדבר שבנקים עושים כבר עשרות שנים בשוק המשכנתאות. ההבדל היחיד הוא שקארבנה עושה את זה עם אפליקציה ובתחום הרכב. החברה תלויה לא רק בביקוש לרכבים אלא גם ברצון של משקיעים לקנות את החובות שהיא יוצרת.
השוק אולי מתחיל להבין שחברות הפינטק והמובילטק האלה לא באמת שונות מבנקים מסורתיים. הן תלויות באותם דברים: ביכולת הלקוחות להחזיר הלוואות, ברצון של משקיעים לקנות את החובות, ובכללי המשחק של הרגולטורים. כשאחד מהדברים האלה מתקלקל, האפליקציה לא תעזור. קארבנה הצליחה לעבור בשלום את השבועיים האחרונים של מטחי חדשות רעות בתעשייה, אבל היום הגיעה המכה. ההתמוטטות התחילה עם PrimaLend, מלווה שמתמחה בהלוואות לדילרים עם לקוחות בעלי דירוג אשראי נמוך. החברה הגישה בקשה לפשיטת רגל, והשוק הבין שהבעיה לא מוגבלת לחברה אחת. חודש שעבר כבר קרסו רשת הרכבים המשומשים טריקולור הולדינגס וחברת חלקי הרכב פירסט ברנדס, ונגרמו הפסדים כבדים לבנקים אזוריים.
ההנחה עליה השוק הזה בנוי
הנתונים שקרבנה פרסמה בספטמבר הראו תמונה מעורבת. פחות הלוואות שלא הוחזרו תוך 30 ו-60 יום לעומת אוגוסט, זה חדשות טובות. אבל עלייה קלה בהלוואות שלא הוחזרו תוך 90 יום, וזה כבר יותר מדאיג. האנליסטים ב-BTIG ניסו להיות אופטימיים ואמרו שהנתונים עולים בקנה אחד עם הביצועים של הלוואות מ-2024. מרווין פונג, האנליסט הראשי, כתב שהמספרים של ספטמבר מעודדים במעט, אבל הסביבה נשארת דינמית. במילים אחרות: "אנחנו לא יודעים מה יקרה הלאה".
- קארוונה צונחת: למרות זינוק במכירות ובהכנסות, פספסה את תחזית הרווח
- זינקה 9,000% ב-3 שנים - האם הדוח הקרוב יעמוד בציפיות הגבוהות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל השוק הזה בנוי על ההנחה שמחירי הרכבים יישארו יציבים והלקוחות יישארו מסוגלים לשלם. אבל המציאות שונה: מחירי הרכבים זינקו בעשרות אחוזים, הריבית עלתה, הביטוח התייקר וגם התיקונים עולים הרבה יותר. הלקוחות פשוט לא הכינו תקציב לכל העלויות האלה, ועכשיו הם מתקשים לעמוד בתשלומים. הבעיה לא מוגבלת ללקוחות עם דירוג אשראי נמוך, גם לקוחות עם דירוג אשראי טוב מתחילים להתקשות בתשלומים.
מגמה שמתחזקת כבר שנים
מחקר של VantageScore שפורסם ביום שישי הראה נתונים מפחידים. הלוואות רכב שלא מוחזרות עלו ב-50% מאז 2010, בעוד שבכל התחומים האחרים הן ירדו. זה מגמה שמתחזקת כבר שנים, והחברות הדיגיטליות האלה בנו את כל המודל שלהן על בסיס שהמגמה הזאת לא קיימת. החוקרים הסבירו שהעליות המהירות והמתמשכות במחירים, בריבית, בביטוח ובתיקונים הקשו על לווים לצפות את העלות האמיתית של בעלות על רכב. אנשים פשוט לא הבינו כמה זה יעלה להם בסוף, והתוצאה מגיעה עכשיו.
כל מי שמוכר הלוואות כנכסים פיננסיים, לא משנה כמה דיגיטלי הוא, חשוף לאותה בעיה. זה לא רק קארבנה, זה תחום של חברות שטענו שהן שונות מבנקים אבל בעצם עושות את אותו הדבר. המשקיעים שהאמינו שהטכנולוגיה יכולה לפתור את הבעיות הכלכליות הבסיסיות מגלים שזו הייתה אשליה. הביקוש לרכבים יורד כשהלקוחות מתקשים לקבל הלוואות, החברות תלויות ביכולת למכור את ההלוואות שהן יוצרות, ואם הלקוחות לא מחזירים הלוואות זה פוגע ברווחיות.
- 3.אלון 23/10/2025 08:23הגב לתגובה זוהמודל העסקי שלהם הוא לייצר הלוואות ולמכור אותם. כל השופוני מסביב הפרסומות המחסנים האוטומטיים הבדיקה המהירה בכל אחיזת עיניים. כמו במשבר ב 2008 המטרה היא אחת לייצר כמה שיותר הלוואות.
- 2.נו אז מה עם ההנפקה של lendbuzzהלכה ההנפקה (ל"ת)אנונימי 23/10/2025 01:04הגב לתגובה זו
- 1.Shafik 22/10/2025 22:10הגב לתגובה זווזה נכון לכל דבר ועניין
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
