הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה, מה יקרה לכלל והאם "סקופים" טובים לתיק שלכם?

המסחר בתל אביב מלווה בתנודות חדות מדי יום המשקפות שוק חסר כיוון ברור; במקביל, ביקור סגן נשיא ארה"ב ואנס חיזק את התמיכה האמריקאית בישראל 

סקופ על כך שמתעניינים בשליטה בכלל ביטוח הזניק אתמול את המניה ב-6.5% כשבסגירה היא עלתה "רק" 3.8%. האם סקופים טובים לתיק השקעות שלכם? ובכן, רוב הסקופים מתבררים כבלוני ניסוי, רוב הסקופים לא מתממשים, אבל יש כאלו שכן. אתם צריכים לפני שאתם רצים לקנות, להפעיל מחשבה. כתבנו אתמול:




ואפשר להוסיף לזה שהקרן מכרה את הפניקס במחיר שהוא שליש מהיום, היא פספסה את כל העליות האחרונות, ומאוד לא הגיוני שהם אחרי המכירה בזול יקנו עכשיו ביוקר. 


הימים האחרונים בבורסה מתאפיינים בתנודתיות גבוהה. יום ירידות חדות, אחריו עליות חדות, ושוב ירידות, מה שמעיד על היעדר מגמה ברורה ועל עצבנות גוברת בקרב המשקיעים. השוק מתקשה לקבוע כיוון עקבי: מצד אחד יש אופטימיות זהירה סביב הפסקת האש והתקווה ליציבות, אך מנגד החשש להסלמה מחודשת, לצד העובדה שהרבה טוב מתומחר בשוק שמה את המשקיעים בבעיה. בנוסף, אי הוודאות גם עשויה להשפיע על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, והמשקיעים משנים הערכות כמעט בכל בוקר.

אתמול הגיע סגן נשיא ארצות הברית ג'י די ואנס לישראל במטרה לחזק את הסיוע האמריקאי להסכם הפסקת האש בעזה ולוודא את המשך יישומו. במהלך ביקורו דיבר על כך שההסכם "מתקדם טוב יותר מהצפוי", אך הזהיר כי אם חמאס לא תעמוד בתנאי הפירוז, בעיקר נושא הפירוז והנשק, ייתכנו "תוצאות קשות". בעת ביקורו ביקר גם את מושב המרכז שהיה אמור לפקח על הפסקת האש, ותיאר את תהליך השיקום של הרצועה כ"מורכב מאוד". נוסף על כך, הדגיש שהמושג "אין כוחות אמריקאיים בשטח ברצועה" נשמר: ארה״ב תספק תמיכה, מודיעין ותיאום, אך לא תגייס חיילים ללחימה ישירה. במקביל עולים דיווחים כי גם בריטניה שלחה כוחות מצומצמים לאזור כדי לפקח על הפסקת האש.


מעבר לים, לאחר ראלי שהביא את וול סטריט קרוב לשיאים היסטוריים, המסחר ננעל אמש במגמה מעורבת, כאשר סימנים לעייפות קונים ואי-ודאות סביב הסחר בין ארה"ב לסין החלו להשפיע. מדד S&P 500, שרשם את רצף העליות החד ביותר מאז יוני, סיים ללא שינוי, בעוד הנאסד״ק ירד ב-0.2% והדאו עלה ב-0.5%,  כאשר המשקיעים בחנו את דבריו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, שאמר כי הוא מצפה לעסקה טובה עם נשיא סין שי ג'ינפינג, אך ייתכן שהפגישה המתוכננת החודש תידחה.

במבט על מניות הארביטרז', אלה חזרו עם פער שלילי קל על מדד ת"א 35 של כ-0.3%. הבולטות לשלילה הן טבע טבע 0%   קמטק קמטק 0%   ואנלייט אנלייט אנרגיה 0%  שירדו 1.2-1.6% כל אחת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


הדולר נסחר הבוקר ללא שינוי משמעותי מאתמול, סביב 3.29 שקל לדולר (לעמוד שער הדולר).


האירוע של אמש בשווקים הוא הירידה במחיר הזהב - הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה? זה מלמד שמה שעולה יכול גם לרדת, למרות שההממלצות של האנליסטים מאוד מפרגנות, זה מלמד שמשהו בשווקים גם "לא תקין". ירידה של 5% בזהב שהוא מוצר-מכשיר סולידי שמוחזק על ידי בנקים מרכזיים היא לא מצב בריא. רואים את המצב התנודתי, שמשקף מצב רוח תנודתי גם בעליות ובירידות החדות במניות. רק להמחשה - אנבידיה מאבדת ומוסיפה (בעיקר מוסיפה) 50-100 מיליארד דולר  לשוויה ביום, 1%-2% בערך. היא יורדת 4% ולמחרת מתקנת בשיעור דומה. זו תנודתיות מאוד משמעותית למניה המובילה מבחינת שווי בוול סטריט והיא לא היחידה. זה משתקף במדדים. התנודות גבוהות. אגב, אצלנו בבורסה בת"א - התנודתיות גדולה יותר. 

התנודתיות הזו מלמדת על סיכון גדול. על שינויים שהם לא באמת קשורים לשווי ולערך של פירמה. בורסה היא אומנם שוק - של של סוחרים, משקיעים, מנתחים פיננסים, מנתחים טכניים, אבל יש ברוב המניות רציונל עסקי-פיננסי לשווי ולשינויים היומיים, אחרת, הצד של הסוחרים הוא הדומיננטי על פני המשקיעים - וזה מסוכן - הסוחרים מעלים את השוק וגם מורידים אותו. 


זהירות - שמעתם בבית הקפה סיפור על ההוא ש"עשה מכה"? תברחו!


אתמול בבורסה המקומית, הסקטור הפיננסי ממשיך לתפוס כותרות. מדד ת״א בנקים ירד 1.4% בעוד ת״א ביטוח טיפס 1.8% כשקיבל רוח גבית מכלל עסקי ביטוח 0%  שעלתה אחרי דיווח כי סנטרברידג' רוצה לרכוש את גרעין השליטה בקבוצה. הקרן הפרטית שהחזיקה בעבר בהפניקס עשויה לחבור לאקירוב ולסלול לו את הדרך לרכישת השליטה בחברת האשראי מקס.

בצד הבנקים, עולה השאלה האם אנחנו לקראת רפורמה מחודשת בבנקאות בישראל? על פי ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים” בפתח הדיון של ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה, אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

וזה מוביל אותנו להסתכל על תמונת המצב בסקטור הפיננסי. נוצר מצב שמכפילי הרווח התנתקו מהממוצע הרב שנתי. חברות הביטוח לדוגמה במכפיל רווח מייצג גבוה ביחס לעבר בנטרול רווחים עודפים משוק ההון. מנגד, הבנקים דווקא לא במכפיל רווח יקר, וזה מעלה אסטרטגיה מעניינת - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.



קריאה מעניינתשמעתם בבית הקפה סיפור על ההוא ש"עשה מכה" מהשקעה בכסף קטן? תברחו! העוקץ הזה חוזר על עצמו כל פעם מחדש: מריץ מניה בוחר חברה עם פעילות ערטילאית, קונה, ואז מגיעים פרסומי סרק בדבר רכישה או פעילות חדשה, עוד משקיעים נכנסים, המניה בשיא, הנוכל נפטר מהסחורה בבת אחת, והמניה מתרסקת. אין ארוחות חינם. אל תתקרבו


מחירי הדירות לאן? מצד אחד, המצב בשוק הון לא מזהיר כאשר על פי סקירות של מדרוג ו-SP, היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026 ("גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן). מהצד השני, העוסקים בתחום לא איבדו את האופטימיות ומצפים להתאוששות לאחר סיום המלחמה - עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״




שער הדולר דולר שקל רציף 0.05%               

BITCOIN -2.4%           

  • טרם החל המסחר הרציף

הנפקה ראשונית מספר 22 בת״א - אבל גם שונה מקודמותיה.  אחרי גל של הנפקות ביטחוניות ונדל״ניות, מגיעה לשוק ההון חברה מסוג אחר לגמרי: עמל ומעבר, קבוצת שירותי הסיעוד והטיפול הגדולה בישראל. הקרן של ישי דוידי, פימי, שנכנסה להשקעה בחברה בפברואר 2022 לפי שווי של כמיליארד שקל, מובילה כעת הנפקה ראשונית לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף) - השבחה של פי 2.5 עד 3. אל הרכבת הזאת הצטרפו גם פועלים אקוויטי ומגדל, שנכנסו לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל וגם הן רשמו הכפלה על ההשקעה. הקבוצה, שמעסיקה כ-29 אלף עובדים ופועלת בתחומי הסיעוד הביתי, השיקום, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות, הציגה בשנה האחרונה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל ורווח נקי של 139 מיליון שקל, לצד חלוקת דיבידנדים מצטברת של כ-300 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות - פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 22/10/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    עליות חדות
  • 7.
    אנונימי 22/10/2025 08:43
    הגב לתגובה זו
    אם יש יום עליות חדות ויום למחרת ירידות חדות וכל זנ בלי סיבה מיוחדת או שינוי מהותי במצב במדינה..זה אומר שמספר שחקנים גדולים מתמרנים את השוק לפי אינטרס נסתר...השאלה שצריכה להחקר היא אם אין תיאום כזה או אחר ביניהם
  • 6.
    אנונימי 22/10/2025 08:30
    הגב לתגובה זו
    מה בקשר לסקופ של המשך משא ומתן לקניית חלקם של האחים גינדי לגבי הקניון בראשון לציון איך מתקדמים המגעים של אספן גרופ המניה יורדת במקום לעלות הסקופ לא תופס בינתיים מליסרון קנתה. חלק גדול מהקניון בלי סקופים והמניה עולה.
  • 5.
    עושה חשבון 22/10/2025 08:16
    הגב לתגובה זו
    הרבה רעש של מלחמה מעט תוצאות ועתה קיטון בהוצאות.
  • 4.
    מה יקרה כמו אתמול ירידות (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2025 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 22/10/2025 07:47
    הגב לתגובה זו
    הכתבות השליליות שלכם מפילים את הבורסה
  • 2.
    גלית 22/10/2025 07:11
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עליות בבנקים ובורסה
  • 1.
    ילדי לוחמים 22/10/2025 07:06
    הגב לתגובה זו
    נראה שטרמפ שם את הנאשם בשוחד בצד ועושה שלום עם הפלסטינים. נקווה שיצליח .
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר |
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים