רונן אלעד, פלסטופיל, צילום: יח"צ
רונן אלעד, פלסטופיל, צילום: יח"צ

ב-29 מיליון שקל: פלסטופיל רוכשת 2 פעילויות מבעל השליטה

חברת הפלסטיק מדווחת על רכישת שתי פעילויות שבבעלות בעל השליטה אהרון פורם - אחת בישראל ואחת בארצות הברית במסגור של הרחבה אסטרטגית של פעילות הקבוצה אבל התוצאות של החברות מציגות חולשה
מנדי הניג |

פלסטופיל מדווחת על שתי עסקאות לרכישת פעילויות מבעל השליטה אהרון פורם - בישראל ובארה"ב - בהיקף כולל של כ-29 מיליון שקל. ההנהלה מגדירה את המהלך כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות הרב-שנתית שלה, אבל הנתונים הכספיים שפורסמו במסגרת ההודעה מעוררים סימני שאלה בנוגע לאטרקטיביות של העסקאות ולמה שעומד מאחורה. שתי החברות שנרכשו מוחזקות על ידי בעל השליטה אהרון פורם והתוצאות שלהן סבירות עד הפסדיות מבחינה תפעולית.

במסגרת העסקה הראשונה, תרכוש פלסטופיל את פעילות פלסטניר גרופ - יצרנית יריעות ואריזות גמישות לתעשיות המזון, המשקאות והצריכה - בתמורה לכ-20.3 מיליון שקל, בדרך של הקצאת מניות חדשות המהוות כ-15% מהונה של פלסטופיל אחרי ההקצאה. לפי הנתונים, מאזן פלסטניר עלה ב-2024 ל-40.5 מיליון שקל לעומת 39.4 מיליון שקל ב-2023, וההכנסות גדלו ל-58.1 מיליון שקל לעומת 57 מיליון שקל. אבל בשורה התחתונה, החברה עברה להפסד תפעולי של 5.9 מיליון שקל לעומת רווח של 1.3 מיליון שקל אשתקד, והרווח הגולמי שלה נחתך כמעט בחצי - מ-10.9 מיליון שקל ל-5.2 מיליון שקל.

כלומר פלסטופיל רוכשת פעילות הפסדית, אבל כזאת שעשויה להיות סינרגית לפעילות ולפריסה הלוגיסטית. על פי הודעת החברה, שילוב הפעילויות צפוי לייעל את מערך הייצור ולחזק את יכולת השירות ללקוחות בישראל.

במקביל, חברת הבת האמריקאית של פלסטופיל תרכוש את מלוא מניות Forem Packaging - חברה פרטית אמריקאית שבשליטת בעל השליטה פורם - תמורת כ-9.15 מיליון שקל במזומן, אשר ישולמו בשלושה תשלומים שנתיים שווים. 

החברה האמריקאית מציגה מגמה חיובית יותר מזו של פלסטניר: ההכנסות עלו מ-12.9 מיליון שקל ב-2023 ל-15.1 מיליון שקל ב-2024, הרווח הגולמי צמח מ-3.1 ל-5.3 מיליון שקל, והרווח התפעולי עבר מהפסד של 1.8 מיליון שקל לרווח של 1.1 מיליון שקל. מדובר בפעילות רווחית יחסית, אך בהיקף מצומצם משמעותית מהפעילות הישראלית.

שתי העסקאות בוצעו מול בעל השליטה ואושרו בדירקטוריון (היקף ההנפקה לא מחייבת את האישור של בעלי מניות המיעוט). הנתונים הכספיים של פלסטניר מעלים שאלות לגבי המחיר ששולם והתרומה האפשרית לרווחיות הכוללת של פלסטופיל החברה מסבירה כי מטרת המהלך היא חיזוק בסיס הפעילות בישראל והרחבת האחיזה בשוק האמריקאי.

בדוחות לרבעון השני פלסטופיל עצמה הציגה תוצאות חלשות ביחס לשנה הקודמת: ההכנסות ירדו ל־99.5 מיליון שקל לעומת 103.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024, הרווח הגולמי ירד מ-18.8 ל-15.3 מיליון שקל, הרווח התפעולי הצטמצם ל-2.6 מיליון שקל לעומת 4.3 מיליון שקל, והרווח הנקי הפך להפסד של 2.8 מיליון שקל לעומת רווח של 1.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה. 

הנהלת החברה ייחסה את הירידה לשיבושים זמניים בפעילות בישראל בעקבות המלחמה (שניים מתוך שלושת אתרי הייצור של הקבוצה בישראל ממוקמים ׳בעוטף׳: חברת פולישק שבניר יצחק וחברת מור תעשיות בשדרות) לעלייה בעלויות התפעול ולירידה מסוימת בביקוש מצד לקוחות מקומיים.


התייחסות החברה

רונן אלעד, יו"ר פלסטופיל מסר: "אנו שמחים לדווח על שתי עסקאות משמעותיות שמרחיבות באופן ניכר את בסיס הפעילות של פלסטופיל בישראל ובחו"ל, כחלק מאסטרטגיית הצמיחה הרב-שנתית של החברה, רכישת פעילות פלסטניר גרופ בישראל ו רכישת חברת Forem Packaging בארה"ב. שני המהלכים יחד ממצבים את פלסטופיל כחברה יציבה, מגוונת ובעלת נוכחות גיאוגרפית רחבה, תוך ביסוס תשתית לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות."

נרי נהוראי, מנכ"ל פלסטופיל ציין: "רכישת פעילות פלסטניר גרופ הינה סינרגטית לפעילות הקבוצה, ונותנת לנו יתרון יחסי מובהק תוך שיפור הרווחיות. העסקה אף מאפשרת לנו להעמיק את הפריסה בשוק המקומי, להרחיב את סל המוצרים ללקוחות ולייעל את שרשרת הערך - החל מייצור והדפסה ועד לוגיסטיקה ושירות. במקביל, רכישת חברת Forem Packaging בארה"ב היא נדבך מרכזי באסטרטגיה של פלסטופיל לבסס ולהגדיל את אחיזתה בשוק האמריקאי החזק. היא תאפשר לנו ליהנות ממערך הפצה ישיר, מהיכרות מעמיקה עם לקוחות בשוק האמריקאי ומגמישות תפעולית גבוהה יותר. מדובר בהזדמנות להרחיב את הפעילות מול לקוחות אסטרטגיים בארה"ב, קנדה ומקסיקו ולחזק את נוכחותנו באחד השווקים הצומחים בעולם בתחום האריזות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -7.31%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.72%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."