ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים

מנכ"ל בנק אש, קובי מלכין, שצפוי להתחיל לפעול בתחילת השנה הבאה, אמר כי יש ללוות את פתיחת השוק במהלך רחב יותר של “הגנות ינוקא שיאפשרו לבנקים החדשים להתבסס. נשיא מרכז הפינטק, שמואל בן טובים, הוסיף כי “האמון הוא מפתח קריטי למעבר לקוחות לבנק חדש”. לדבריו, יש לשקול מודל של ביטוח פקדונות לבנקים החדשים בלבד, שייתן יתרון תחרותי ויסייע לבניית אמון הציבור.

גם מגזר הביטוח הביע עניין במהלך: סמנכ"לית הפניקס גמא, קרן ז’ורנו פילוסוף, אמרה כי אם הרגולציה תישאר זהה לזו של הבנקים המסורתיים, חברות ביטוח לא ייכנסו לשוק. מנגד, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, הדגיש כי אם מוסדיים יצליחו להגיע לנתח שוק של 5%, "זה אומר שהרפורמה הצליחה, ואז יש מקום להחיל עליהם את כלל כללי הפיקוח הרגילים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סופה של רפורמת בכר? 

נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה, מתחה ביקורת חריפה על ההמלצה לשבור את ההפרדה המבנית ולאפשר לגופים מוסדיים להחזיק בבנק קטן. לדבריה, מדובר בצעד שעלול לפגוע בתחרות ואף לגרור משבר פיננסי. גם נציגת התנועה לאיכות השלטון, טלילה דביר, הזהירה כי ההמלצות מהוות "ביטול דה־פקטו של רפורמת בכר".

מנגד, במשרד האוצר ובבנק ישראל הבהירו כי הסיכונים נבחנו לעומק, והם מודעים לחשיפה. “גם לאי עשייה יש מחיר,” ציין יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, “אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שוק עם תחרות קרובה לאפס". 

רק לקיחת סיכונים תוביל לפתיחת השוק

בסיכום הדיון הדגיש ח"כ רון כץ כי לראשונה מזה שנים יש כוונה ממשית מצד האוצר ובנק ישראל לפתוח את השוק לשחקנים חדשים. "עכשיו זה הזמן לעבור מדיבורים למעשים", אמר. "כדי להביא תחרות אמיתית אנחנו צריכים להיות אמיצים, לקחת סיכונים מחושבים, ולא לחשוש משינוי. המטרה שלנו היא לראות בעוד זמן לא רב 7 או 8 בנקים חדשים שנכנסים לשוק ומאתגרים את המערכת הקיימת". כץ הוסיף כי יכנס דיון נוסף שיתמקד במנגנוני תמיכה והגנה לבנקים החדשים, כולל הטבות רגולטוריות זמניות, כדי להבטיח את יכולתם לשרוד ולהתחרות לאורך זמן. 

"זו הדרך היחידה לשבור את המבנה הריכוזי של השוק הבנקאי בישראל ולהביא להפחתת יוקר המחיה", סיכם. ולנו נותר לקוות, שאמירות מהסוג הזה יובילו לרפורמה אמיתית ולא יישארו בגדר כותרות ומלל. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כולם נוכלים לעולם לא אסתכן להפקיד כסף בחברה חדשה תוך שנה הם יעשו ויברח (ל"ת)
    מיה 21/10/2025 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוחר ממולח 21/10/2025 15:46
    הגב לתגובה זו
    אבל כאן אין פתורנות קלים. כאן להתמודד עם קבוצות לחץ אדירים וטייקונים כדי לפתוח שוק לתחרות. לכן הולכים על בנקים כדי לזרות חול בעיני הציבור
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

גידור בנקים ביטוח (GEMINI)גידור בנקים ביטוח (GEMINI)

בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח

אסטרטגיית גידור של לונג בנקים מול שורט ביטוח עשויה להתאים למשקיעים שסבורים שהביטוח יקר ותלותי בשוק ההון בעוד הבנקים יותר יציבים, וזה בעיקר כי מכפילי הרווח של הביטוח גבוהים מאוד לעומת הבנקים

תמיר חכמוף |

הבנקים במכפילי רווח מייצגים של 11-13 גם כשלוקחים את הפגיעה ברווחים בשל הפחתת ריבית צפויה. חברות הביטוח במכפילי רווח מייצגים של 15-20 אם לוקחים בחשבון שוק הון מייצג-"נורמלי" ופחות מתגמל מהשנה האחרונה. זה עשוי להוביל משקיעים לחשוב שאסטרטגיה של Long על הבנקים ו-Short על הביטוח עשויה להיות מעניינת. במצב כזה, המשקיע מרוויח את ההבדל בין התשואה של הבנקים לתשואה של הביטוח. 


שוק ההון הישראלי נהנה מרוח גבית, כאשר המדדים המובילים שומרים על אזורי רמות השיא לאחר עליות של כ-100% בשנתיים האחרונות. הריבית נמצאת על סף שינוי כיוון לאחר תקופה ממושכת של מדיניות מוניטרית הדוקה, עוצמה צבאית מול אויבות וחתימה על הפסקת אש עשויה להוביל לסיום המלחמה, כניסת כסף זר ומקומי, והאווירה הכללית בשווקים תומכת גם כאן. אחרי שנתיים של מלחמה, התמתנות באינפלציה וציפיות לריבית נמוכה יותר, המשקיעים כבר מתכוננים לשלב הבא, ומניות הבנקים וחברות הביטוח שוב נמצאים במוקד.

שני הסקטורים היו הקטר של גל העליות. מדד הבנקים רשם עליות של כ-130% בשנתיים האחרונות, ועלייה של כמעט 50% מתחילת השנה. מדד הביטוח זינק בכ-270% בשנתיים האחרונות, עם עלייה של מעל 100% מתחילת השנה (!), מה שיוצר פער מעניין. בעוד שחברות הביטוח רכבו על פריחת שוק ההון, הבנקים אמנם עלו אך נותרו עם תמחור מתון  אף שהם ממשיכים להציג תשואות גבוהות על ההון ורווחיות כמעט חסרת תקדים. עכשיו, כשמדברים על השלב הבא בכמה מובנים, השאלה המרכזית היא מי מבין שני הסקטורים אטרקטיבי יותר - אלה שנהנים מהשוק או אלה שמתפרנסים מהפעילות שלו.

הפריחה של חברות הביטוח

לאורך השנתיים האחרונות מניות הביטוח הפכו מהסקטור ה"מסורבל" של הבורסה לאחת ההצלחות הגדולות בשוק ההון הישראלי. מדד ת"א ביטוח זינק ביותר מ-200%, על רקע שיפור חד ברווחיות הליבה, רווחי הון גבוהים מתיקי ההשקעות ועליות חדות בנכסים המנוהלים. הרפורמה החשבונאית IFRS 17 תרמה לשקיפות ולעניין מצד משקיעים מוסדיים, והרגולציה הרכה יותר, יחד עם מדיניות חלוקת דיבידנדים ורכישות עצמיות, רק הוסיפו דלק למומנטום.

ברבעון השני של השנה הציגו חמש הקבוצות הגדולות, הפניקס, הראל, מנורה, כלל ומגדל, רווחיות חריגה בהיקף מצרפי של יותר מ-3.5 מיליארד שקל עם תשואה דמיונית על ההון. הפניקס הציגה רווח כולל של 928 מיליון שקל ותשואה של 35% על ההון, מנורה 716 מיליון שקל עם תשואה של 38.5%, הראל 789 מיליון שקל עם תשואה של 29%, כלל 531 מיליון שקל עם תשואה של 27.6%, ומגדל 571 מיליון שקל עם תשואה דומה. בעוד שמדובר ברווחיות שיא, אך כשמנקים את הרווחים הפיננסיים העודפים, רואים שמאות מיליונים מהרווח ברבעון הגיעו ממרווחים עודפים משוק ההון, כלומר רווחים חריגים שאינם ניתנים לשחזור קבוע.