עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלום
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. קרדיט: יונתן בלום

עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג

על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"

רן קידר | (6)
נושאים בכתבה עפר קליין

פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי. 


חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל. 

הכנסות המדינה ממסים בספטמבר היו גבוהות מהצפוי, אם כי נמוכות ביחס לחודשים הקודמים. ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה, והגירעון יציב ברמה של 4.7% מהתוצר, עם צפי לעלייה מסוימת עד סוף השנה. 

בספטמבר עמדו הכנסות המדינה ממסים על כ-43 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), גבוה מהציפיות. מדובר בעלייה של כ‑10% לעומת ספטמבר אשתקד, בהובלת המיסים הישירים, בעוד המיסים העקיפים עלו בקצב מתון יותר, בין היתר בשל מיעוט ימי עסקים. למרות הנתון המעודד יש לציין כי הגידול בהכנסות נמוך ביחס לחודשים הקודמים. מנגד, ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה ועמדה על כ-55 מיליארד ₪, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך הגירעון נותר יציב ברמה של 4.7% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, למרות סיום הלחימה, הגירעון צפוי לעלות במתינות ברבעון האחרון של השנה ולהתכנס סביב היעד (שעודכן למעלה) כ-5.2%.


בעולם

קרן המטבע צופה צמיחה מעט גבוהה יותר השנה והאטה מזערית בשנים הבאות, תוך שהיא מדגישה את הסיכונים לתחזית בשל מדיניות המכסים של ארה"ב, ומתריעה מפני אינפלציה גבוהה וחוב ציבורי גבוה. 

כמדי חצי שנה, קרן המטבע הבינלאומית מעדכנת את תחזית הצמיחה העולמית כשהפעם העלתה את התחזית לשנת 2025 ל-3.2% (לעומת 3% ביולי). העלייה בתחזית נובעת, להערכת הקרן, בעיקר מגורמים חד-פעמיים, בדגש על גידול בסחר החוץ לקראת הטלת מכסים חדשים בארה"ב והיחלשות הדולר. עם זאת, הקרן מציינת כי בשנתיים הקרובות צפויים אתגרים: המכסים האמריקאיים מתחילים להכביד, שיעור האבטלה בארה"ב עלה, והאינפלציה חדלה מלרדת. באירופה ובסין ניכרת האטה, למרות צעדים פיסקליים תומכים. ההשפעה השלילית של גורמים אלה נבלמה לעת עתה, בזכות גידול בהשקעות בטכנולוגיית הבינה המלאכותית, הרחבה תקציבית בגרמניה והסטת יצוא סיני לשווקים חלופיים מחוץ לארה"ב, אך לא ברור אם מגמות אלו יתמידו בשנתיים הקרובות. הקרן גם מתריעה כי האינפלציה נותרת מעל ליעדי הבנקים המרכזיים במדינות רבות, דבר שיקשה על המשך הפחתות הריבית בשנה הבאה. במקביל, גירעונות תקציביים גבוהים והצטברות חוב ציבורי (בעיקר באירופה) מגבירים את החשש לאי-יציבות פיסקלית בשנים הקרובות. 

ההשבתה הממשלתית בארה"ב צפויה לפגוע בצמיחה ולהחריף את אי-הוודאות הכלכלית. הבנק המרכזי מאותת על המשך הפחתת ריבית והפסקת צמצום המאזן נוכח תנאים פיננסיים מתהדקים ההשבתה הממשלתית בארה"ב נכנסת היום לשבוע הרביעי. ההשבתה צפויה לפגוע בצמיחה ברבעון האחרון של השנה, כאשר עוצמת הפגיעה תלויה במשך ההשבתה ובמספר העובדים שיפוטרו מהמגזר הציבורי כתוצאה ממנה. בנוסף, ההשבתה הביאה לביטול פרסומים כלכליים רשמיים, אם כי באופן חריג נתוני האינפלציה, שהיו אמורים להתפרסם בשבוע שעבר, יתפרסמו ביום שישי הקרוב. הציפיות הן לעלייה רביעית ברציפות באינפלציה הכללית לרמה של 3.1%, לצד יציבות באינפלציית הליבה באותה רמה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ספר הבז' של הבנק המרכזי, המסכם את הפעילות הכלכלית במחוזות השונים של הבנק, מצביע על יציבות יחסית בפעילות הכלכלית בחודשיים האחרונים. שוק העבודה נותר יציב, עם ירידה בביקוש למשרות, לצד המשך עליות מחירים, חלקן בשל עליית המכסים, אם כי חלק מהחברות לא גלגלו את העלייה בתשומות לצרכנים. 

אם היה חשש שההשבתה תוביל את הבנק המרכזי לנקוט בגישת המתנה, הרי שבנאומו האחרון הנגיד הפריך את האפשרות הזו. הוא ציין כי למרות המחסור בנתונים רשמיים, הנתונים האלטרנטיביים ממשיכים להצביע על עלייה בסיכון להיחלשות בשוק העבודה איתות לכך שהריבית צפויה לרדת בהחלטה הקרובה בעוד כשבועיים. בנוסף, הנגיד ציין כי הבנק עשוי להפסיק את תהליך צמצום המאזן בחודשים הקרובים, תהליך שהחל עוד ב-2022, לאור הערכתם כי נרשם הידוק בתנאים הפיננסיים בשווקים, לצד הערכות שהמאזן הגיע לרמה מספקת. 

הצמיחה בסין האטה ברבעון השלישי כאשר חוזקה ביצוא מפצה על החולשה בנדל"ן ובצריכה הפרטית

סין מגוונת את היצוא שלה הרחק מארה"ב, אך איומי מכסים ממשיכים להעיב לקראת סבב השיחות הקרוב. 

הצמיחה בסין האטה ברבעון השלישי ל-4.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וממשיכה להציג תמונה מעורבת. מצד אחד, היצוא והייצור התעשייתי הפתיעו לחיוב עם עליות של 8.3% ן-6.5% בהתאמה ב־12 החודשים האחרונים עד ספטמבר. מנגד, ההשקעות נותרו חלשות (מינוס 0.5%) בעיקר בשל החולשה בסקטור הנדל"ן, והצריכה הפרטית עדיין מאכזבת כאשר המכירות הקמעונאיות עלו ב-3% בלבד ב-12 החודשים האחרונים עד לספטמבר, הקצב האיטי ביותר השנה. לכך מצטרפת המשך ירידת המחירים, כך שהפחתת ריבית נוספת היא רק עניין של זמן. למרות זאת, הקצב הנוכחי עדיין מספיק כדי לעמוד ביעד הצמיחה השנתי של כ־5%, אך ללא שינוי בצריכה הפרטית וצמצום התלות ביצוא, צפויה האטה נוספת בשנה הבאה. 

נתוני סחר החוץ ממשיכים להוות את נקודת החוזק של הכלכלה הסינית. יצוא הסחורות בספטמבר היה הגבוה ביותר בחצי השנה האחרונה, והמחיש את יכולתה של סין לצמצם את ההשפעה השלילית של המכסים האמריקאיים. היצוא למדינות אחרות, מלבד ארה"ב, זינק בכ-15% ב-12 החודשים האחרונים עד ספטמבר, בעוד שהיצוא לארה"ב ירד בכמעט 30% באותה תקופה. כך סין מגוונת את שווקי היעד שלה כדי להפחית תלות בכלכלה האמריקאית. למרות הפיזור, ארה"ב עדיין מהווה שוק מרכזי ליצוא הסיני, לעיתים דרך מדינות מתווכות כגון וייטנאם. לכן, האיום האחרון של הנשיא טראמפ להטיל מכסים נוספים בשיעור של 100% (צעד שלדבריו כנראה לא יתממש בשלב זה) מוסיף לאי-ודאות, במיוחד לקראת סבב השיחות הקרוב בין הצדדים שצפוי להתחיל בקרוב. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היה קשה לכתוב זאת לקפלניסט... (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2025 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ייתכן כלומר סתם ספקולציה 21/10/2025 18:15
    הגב לתגובה זו
    ייתכן שכן וייתכן שלא.כלומר סתם קשקוש של אנשי סמוטריץ
  • 2.
    אדם 21/10/2025 14:39
    הגב לתגובה זו
    הכותב טועה בגדול.פרמיית הסיכון גדלה בגלל ההפיכה המשטרית ולא בגלל המלחמה הכושלת בעזה.ולכן מכיוון שההפיכה הולכת ומתגברת גם פגמיית הסיכון תלך ותגדל בהתאם.הסוכניות תומכות בדמוקרטיה ומתנגדות לדיקטטורה.בברכהאדם.
  • אדם לך לישון על האף (ל"ת)
    אני 21/10/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 21/10/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    עושים טובה חחחחחחחחחחחחח
  • אני 21/10/2025 15:03
    הגב לתגובה זו
    אופק שחור. עם עשרות מיליוני מוסלמים רדיקליים חופשיים...
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.