הפסקת האש שנכנסה לתוקפה בין ישראל לאיראן, גם אם אינה יציבה לחלוטין, כבר מייצרת תגובה חיובית בשווקים הפיננסיים. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מעריך כי ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל תומכת בהתחזקות השקל, בירידה בציפיות האינפלציה, ובמהלך מהיר יחסית להפחתת ריבית מצד בנק ישראל כבר בחודש ספטמבר הקרוב. בהראל ציינו כי לאור ההתפתחויות, עדכנו כלפי מטה את תחזית לשער החליפין בעוד חצי שנה ל-3.4 שקל לדולר ואת תחזית האינפלציה ל־2.2%. (כאשר שני המדדים הקרובים עדיין צפויים להיות גבוהים יחסית לעונתיות על רקע מחירי השכירות ומחירי הטיסות).

לפי קליין, הסרת איום הלחימה המיידית עם איראן תורמת לשיפור ניכר בסנטימנט של המשקיעים, ופותחת פתח לזרימת השקעות זרות מחודשת, בעיקר בטכנולוגיה ואנרגיה, תחומים שנפגעו בתקופת ההסלמה. התחזקות השקל בשילוב ירידה במחירי הדלק צפויות להוביל לאינפלציה מתונה יותר בחודשים הקרובים: 0.1% ביוני ו-0.4% ביולי, עם אינפלציה שנתית של 2.2% עד מאי 2025.

למרות האופטימיות בטווח הקצר, קליין מזהיר כי "המשמעות הכלכלית העמוקה של הפסקת האש תהיה תלויה בעיקר ביכולת לשמר יציבות אמיתית", שכן המשא ומתן עם איראן רק החל, ועלול להימשך חודשים ארוכים. בכל מקרה, קליין מציין כי השווקים מתמחרים כעת הסתברות גבוהה לתרחיש חיובי, תמחור שיכול להתהפך במהירות לנוכח העובדה שהפסקת האש הופרה מוקדם יותר היום.

בהראל מעריכים כאמור שהריבית בישראל תרד כבר בספטמבר, בין היתר בזכות שקל חזק ואינפלציה נמוכה יותר. תחזית הריבית ל־6 החודשים הקרובים נעה בין 4.0% ל־4.25%, כשבמהלך 2026 צפויות הפחתות נוספות. לצד זאת, תחזית הצמיחה ל־2025 נותרת על 3.5%, אך תלויה בהתאוששות הצריכה ברבעונים הבאים. ברקע לכך עומדת ירידה חדה בצריכה הפרטית בשבועות האחרונים, על רקע הגבלות ביטחוניות, שהובילה להאטה משמעותית בפעילות.

• עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג
• "שיעור האבטלה ירד לשפל באוגוסט, אבל הוא לא משקף את התמונה המלאה"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לגבי הגירעון, המלחמה, כמו תמיד, עולה כסף והרבה מציין קליין. "העלות הכלכלית של המבצע מורגשת לא רק בטווח הקצר, אלא גם בתחזיות התקציביות לשנים הבאות (צורך בהצטיידות מחודשת ושיקום תשתיות צפון דרום מרכז לאחר שנה וחצי של מלחמה שנזכיר שעדיין לא נגמרה). מנגד, בטווח הארוך יותר אם אכן האיום האיראני הוסר לחלוטין הדבר צפוי כמובן להקל תקציבית באופן משמעותי. להערכתנו, הגירעון השנה יעמוד על כ 6% מהתוצר – גבוה בכאחוז מהתחזית הקודמת שלנו. גם בשנים הבאות יישאר הגירעון ברמה גבוהה יחסית לתוואי הרצוי, וידרוש מהממשלה התאמות פיסקליות. 

בהתייחסות לצמיחה מציין קליין כי הנתונים היומיים הראשוניים מרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על ירידה משמעותית בצריכה בשבועיים האחרונים, על רקע ההגבלות על התקהלות, פעילות עסקית וסגירת מוסדות חינוך. ירידה זו צפויה לפגוע בצמיחה ברבעון השני, כשנזכיר שהצריכה הפרטית מהווה כ 50% מהתוצר. מנגד, אנחנו מצפים להתאוששות מהירה ברכישות עם הסרת ההגבלות, כפי שראינו לאחר סבבים ביטחוניים קודמים. בהתאם לכך, התחזית היא חזרה לצמיחה מהירה יותר ברבעון השלישי והרביעי. בשלב זה אנו שומרים על תחזית הצמיחה השנתית ל־2025 ללא שינוי על 3.5% עד לפרסום אינדיקטורים כלכליים נוספים".

גם ענף הבנייה ממשיך להציג שיפור חלקי: התחלות והיתרי בנייה עלו, אך סיומי פרויקטים נמשכים באיטיות, בין היתר בשל מחסור בעובדים זרים ופלסטינים. משך הבנייה הממוצע התארך ל-39 חודשים, ומספר הדירות שבבנייה פעילה הגיע לשיא של כ-190 אלף.

• “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
• הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

התחזיות הגלובליות: הבנקים המרכזיים מחפשים כיוון

קליין מתייחס בסקירה גם לתמונת המקרו העולמית. בארה"ב, הפדרל ריזרב שמר על הריבית, אך רוב חברי הוועדה צופים שתי הפחתות עד סוף השנה, אם כי לא כבר בהחלטה הקרובה ביולי. בבריטניה, שוויץ ויפן נרשמת מגמה של ירידת ריבית או לפחות המתנה זהירה, כאשר במקביל נמשכים לחצי אינפלציה ממוקדים (כמו עליית מחירי האורז ביפן). בברזיל, לעומת זאת, הריבית זינקה ל־15% בשל אינפלציה גבוהה ומתמשכת, תוצאה של מדיניות פיסקאלית מרחיבה. בגוש האירו, הצמיחה מדשדשת אך טרם נצפה מהלך הפחתת ריבית נוסף, פסגת נאט"ו הקרובה עשויה להשליך על ההוצאה הביטחונית של המדינות החברות, אך לא בהכרח תספק את דרישותיו של טראמפ להסכמות פיסקליות ברורות.

לסיום, קליין מעריך כי התחזקות השקל והפסקת האש עשויות להאיץ את הפחתת הריבית בישראל כבר בטווח הקרוב. עם זאת, הוא מדגיש כי המשמעות הכלכלית האמיתית של הפסקת האש תלויה ביכולתם של הצדדים לשמר יציבות ולמנוע התלקחות מחודשת, אחרת, האופטימיות בשווקים עלולה להתפוגג במהירות.