בהראל צופים הפחתת ריבית בספטמבר: "השקל מתחזק, האינפלציה נרגעת"
עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל מעריך כי הפסקת האש עם איראן כבר מתומחרת בשווקים, אך מזהיר שהשיפור זמני אם לא תושג יציבות ביטחונית
הפסקת האש שנכנסה לתוקפה בין ישראל לאיראן, גם אם אינה יציבה לחלוטין, כבר מייצרת תגובה חיובית בשווקים הפיננסיים. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מעריך כי ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל תומכת בהתחזקות השקל, בירידה בציפיות האינפלציה, ובמהלך מהיר יחסית
להפחתת ריבית מצד בנק ישראל כבר בחודש ספטמבר הקרוב. בהראל ציינו כי לאור ההתפתחויות, עדכנו כלפי מטה את תחזית לשער החליפין בעוד חצי שנה ל-3.4 שקל לדולר ואת תחזית האינפלציה ל־2.2%. (כאשר שני המדדים הקרובים עדיין צפויים להיות גבוהים יחסית לעונתיות על רקע מחירי
השכירות ומחירי הטיסות).
לפי קליין, הסרת איום הלחימה המיידית עם איראן תורמת לשיפור ניכר בסנטימנט של המשקיעים, ופותחת פתח לזרימת השקעות זרות מחודשת, בעיקר בטכנולוגיה ואנרגיה, תחומים שנפגעו בתקופת ההסלמה. התחזקות השקל בשילוב ירידה
במחירי הדלק צפויות להוביל לאינפלציה מתונה יותר בחודשים הקרובים: 0.1% ביוני ו-0.4% ביולי, עם אינפלציה שנתית של 2.2% עד מאי 2025.
למרות האופטימיות בטווח הקצר, קליין מזהיר כי "המשמעות הכלכלית העמוקה של הפסקת האש תהיה תלויה בעיקר ביכולת
לשמר יציבות אמיתית", שכן המשא ומתן עם איראן רק החל, ועלול להימשך חודשים ארוכים. בכל מקרה, קליין מציין כי השווקים מתמחרים כעת הסתברות גבוהה לתרחיש חיובי, תמחור שיכול להתהפך במהירות לנוכח העובדה שהפסקת האש הופרה מוקדם יותר היום.
בהראל
מעריכים כאמור שהריבית בישראל תרד כבר בספטמבר, בין היתר בזכות שקל חזק ואינפלציה נמוכה יותר. תחזית הריבית ל־6 החודשים הקרובים נעה בין 4.0% ל־4.25%, כשבמהלך 2026 צפויות הפחתות נוספות. לצד זאת, תחזית הצמיחה ל־2025 נותרת על 3.5%, אך תלויה בהתאוששות הצריכה ברבעונים
הבאים. ברקע לכך עומדת ירידה חדה בצריכה הפרטית בשבועות האחרונים, על רקע הגבלות ביטחוניות, שהובילה להאטה משמעותית בפעילות.
- "שיעור האבטלה ירד לשפל באוגוסט, אבל הוא לא משקף את התמונה המלאה"
- "צופים ירידה מהירה יותר מהתחזיות בריבית בשנה הקרובה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לגבי הגירעון, המלחמה, כמו תמיד, עולה כסף והרבה מציין קליין. "העלות הכלכלית של המבצע מורגשת לא רק בטווח הקצר, אלא גם בתחזיות התקציביות לשנים הבאות (צורך בהצטיידות מחודשת ושיקום תשתיות צפון דרום מרכז לאחר שנה וחצי של מלחמה שנזכיר שעדיין לא נגמרה). מנגד, בטווח הארוך יותר אם אכן האיום האיראני הוסר לחלוטין הדבר צפוי כמובן להקל תקציבית באופן משמעותי. להערכתנו, הגירעון השנה יעמוד על כ 6% מהתוצר – גבוה בכאחוז מהתחזית הקודמת שלנו. גם בשנים הבאות יישאר הגירעון ברמה גבוהה יחסית לתוואי הרצוי, וידרוש מהממשלה התאמות פיסקליות.
בהתייחסות לצמיחה מציין קליין כי הנתונים היומיים הראשוניים מרכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על ירידה משמעותית בצריכה בשבועיים האחרונים, על רקע ההגבלות על התקהלות, פעילות עסקית וסגירת מוסדות חינוך. ירידה זו צפויה לפגוע בצמיחה ברבעון השני, כשנזכיר שהצריכה הפרטית מהווה כ 50% מהתוצר. מנגד, אנחנו מצפים להתאוששות מהירה ברכישות עם הסרת ההגבלות, כפי שראינו לאחר סבבים ביטחוניים קודמים. בהתאם לכך, התחזית היא חזרה לצמיחה מהירה יותר ברבעון השלישי והרביעי. בשלב זה אנו שומרים על תחזית הצמיחה השנתית ל־2025 ללא שינוי על 3.5% עד לפרסום אינדיקטורים כלכליים נוספים".
גם ענף הבנייה ממשיך להציג שיפור
חלקי: התחלות והיתרי בנייה עלו, אך סיומי פרויקטים נמשכים באיטיות, בין היתר בשל מחסור בעובדים זרים ופלסטינים. משך הבנייה הממוצע התארך ל-39 חודשים, ומספר הדירות שבבנייה פעילה הגיע לשיא של כ-190 אלף.
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
התחזיות הגלובליות: הבנקים המרכזיים מחפשים כיוון
קליין מתייחס בסקירה גם לתמונת המקרו העולמית. בארה"ב, הפדרל ריזרב שמר על הריבית, אך רוב חברי הוועדה צופים שתי הפחתות עד סוף השנה, אם כי לא כבר בהחלטה הקרובה ביולי. בבריטניה, שוויץ ויפן נרשמת מגמה של ירידת ריבית או לפחות המתנה זהירה, כאשר
במקביל נמשכים לחצי אינפלציה ממוקדים (כמו עליית מחירי האורז ביפן). בברזיל, לעומת זאת, הריבית זינקה ל־15% בשל אינפלציה גבוהה ומתמשכת, תוצאה של מדיניות פיסקאלית מרחיבה. בגוש האירו, הצמיחה מדשדשת אך טרם נצפה מהלך הפחתת ריבית נוסף, פסגת נאט"ו הקרובה עשויה להשליך
על ההוצאה הביטחונית של המדינות החברות, אך לא בהכרח תספק את דרישותיו של טראמפ להסכמות פיסקליות ברורות.
לסיום, קליין מעריך כי התחזקות השקל והפסקת האש עשויות להאיץ את הפחתת הריבית בישראל כבר בטווח הקרוב. עם זאת, הוא מדגיש כי המשמעות
הכלכלית האמיתית של הפסקת האש תלויה ביכולתם של הצדדים לשמר יציבות ולמנוע התלקחות מחודשת, אחרת, האופטימיות בשווקים עלולה להתפוגג במהירות.
- 3.אנונימי 24/06/2025 18:02הגב לתגובה זוהרחבה פיסקלית ממשלה לא אחראית בתקצוב משרדיםמלחמות ארוכות שיש לממן. לא יקרה
- 2.בגדי המלך החדשים 24/06/2025 16:12הגב לתגובה זוכל עוד לא יחליפו את הנגיד הריבית לא תרד.
- 1.כאחד שעוקב אחרי סקירות שבועיות של הראל לא מחדשים אומרים זאת כבר שנה בסוף ירון יורי מתישהוא (ל"ת)אנונימי 24/06/2025 14:49הגב לתגובה זו

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.