אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?

הביקוש לאנרגיה בעידן הבינה המלאכותית מאתגר את היכולת של מערכות החשמל ברחבי העולם. בקבוצת אפולו מעריכים כי הפער בין ההיצע הקיים לצרכים החדשים לא ייסגר בעשורים הקרובים. דייב סטנגיס, לשעבר ראש תחום הקיימות באפולו, אומר לבולמברג כי מדובר במגבלה גדולה שתאט את המהפכה. אפולו משקיעה כ-60 מיליארד דולר בתחום התשתיות והאנרגיה, מתוך יעד של 100 מיליארד דולר עד 2030. במקביל, היא רכשה חלק ב-Stream Data Centers כדי לענות על הביקוש למרכזי נתונים, תשתיות וקירור.

אבל כל זה לא מספיק. אתם קוראים בחודשים האחרונים על עסקאות ענק בין חברות ה-AI לבין עצמם ובין מרכזי נתונים, הכל כדי לתפוס חוות שרתים ומקורות אנרגיה, ועדיין זה לא יספיק. הכוח החישובי שנזקקים לו בהסקת AI הוא דרמטתי ועל פי מחקרים שונים לא ניתן יהיה לסגור אותו - משמעות, מערכות AI איטיות, או מערכות AI רק לחלק מהציבור - בתשלום גבוה.  

השקעות ענק, מחסור באנרגיה, החזר השקעה נמוך

השקעות הענק שנעשות כעת ויעשו בהמשך לא יוכלו להצליח ללא מקורות אנרגיה. ההשקעה בתשתית אנרגיה היא הבסיס ל-AI ולכן שומעים על הרחבה מאוד משמעותית של פעילות האנרגיה התומכת ב-AI. 

דוח של חברת הייעוץ ביין & קומפני מצייר תמונה מדאיגה. קיים פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.

• מה מאיים על מהפכת ה-AI?
• מניית ביוטק בלי מוצר זינקה פי 47 בשלושה חודשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת. 

בהקשר המאקרו-כלכלי העולמי, הפער הזה עלול להשפיע על צמיחת התמ"ג הגלובלית: אם ההשקעות לא יתורגמו לרווחיות, נראה האטה בשוקי הטכנולוגיה, שכבר תורמים כ-10% מהתמ"ג העולמי, וזאת בעוד שהשוק צפוי להגיע ל-1.8 טריליון דולר עד 2030.

משבר החשמל

ביין מעריכה כי הצורך העולמי הנוסף ביכולות מחשוב בתחום ה-AI יגיע ל-200 ג'יגה-ואט עד סוף העשור, כאשר מחצית מהביקוש תגיע מארצות הברית לבדה. לשם השוואה, מדובר בכמעט פי שלושה מהיקף הצריכה השנתית של גרמניה. תחזיות נוספות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מצביעות על כך שצריכת החשמל של מרכזי נתונים תכפיל את עצמה ל-945 טרה-ואט שעה עד 2030, כמעט כמו צריכתה השנתית של יפן כיום. זהו גידול של 15% בשנה, פי ארבעה מהגידול הכללי בצריכת החשמל העולמית.

• מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני
• בצל מירוץ החימוש העולמי: הושקה קרן אורליוס וגוייסו 50 מיליון דולר להשקעות בדיפנס-טק
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• אנבידיה מציגה את DGX Spark - מחשב שולחני עם יכולות של מרכז...

המשמעות היא לחץ משמעותי על רשתות החשמל, שכבר עכשיו מתמודדות עם אתגרי מעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות. בארצות הברית גובר החשש שמרכזי נתונים חדשים יגרמו למחסור בחשמל במדינות מסוימות, ואילו בסין מדובר בנקודת רגישות ביטחונית וכלכלית. חברות שירותים כמו פג'ואה קורפוריישן בארה"ב כבר מדווחות על עלייה בחשבונות החשמל של לקוחות פרטיים בגלל דרישות מרכזי הנתונים.

בהקשר האנרגטי הרחב יותר, ביין מזהירה כי ללא השקעות של 2 טריליון דולר בתשתיות חשמל, המעבר לאנרגיה ירוקה יתעכב, מה שישפיע על יעדי פריז להפחתת פליטות. גולדמן סאקס מעריכה כי הביקוש הגלובלי לחשמל ממרכזי נתונים יגדל ב-165% עד 2030 בהשוואה ל-2023, מה שמגביר את הצורך בחדשנות כמו שימוש במערכות קירור מתקדמות שחוסכות עד 30% בצריכה.

להרחבה: מה מאיים על מהפכת ה-AI?