AI שעון חול (גרוק)
AI שעון חול (גרוק)
ניתוח

אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?

הפער בין הביקוש לאנרגיה, להיצע האנרגיה - לא ייסגר בעשרות השנים הבאות"; וגם - השקעות עתק ב-AI, למה חברת הייעוץ הגדולה סבורה שההשקעה לא מוצדקת

עמית בר | (7)
נושאים בכתבה בועה מהפכת ה-AI

הביקוש לאנרגיה בעידן הבינה המלאכותית מאתגר את היכולת של מערכות החשמל ברחבי העולם. בקבוצת אפולו מעריכים כי הפער בין ההיצע הקיים לצרכים החדשים לא ייסגר בעשורים הקרובים. דייב סטנגיס, לשעבר ראש תחום הקיימות באפולו, אומר לבולמברג כי מדובר במגבלה גדולה שתאט את המהפכה. אפולו משקיעה כ-60 מיליארד דולר בתחום התשתיות והאנרגיה, מתוך יעד של 100 מיליארד דולר עד 2030. במקביל, היא רכשה חלק ב-Stream Data Centers כדי לענות על הביקוש למרכזי נתונים, תשתיות וקירור.


אבל כל זה לא מספיק. אתם קוראים בחודשים האחרונים על עסקאות ענק בין חברות ה-AI לבין עצמם ובין מרכזי נתונים, הכל כדי לתפוס חוות שרתים ומקורות אנרגיה, ועדיין זה לא יספיק. הכוח החישובי שנזקקים לו בהסקת AI הוא דרמטתי ועל פי מחקרים שונים לא ניתן יהיה לסגור אותו - משמעות, מערכות AI איטיות, או מערכות AI רק לחלק מהציבור - בתשלום גבוה.  


השקעות ענק, מחסור באנרגיה, החזר השקעה נמוך

השקעות הענק שנעשות כעת ויעשו בהמשך לא יוכלו להצליח ללא מקורות אנרגיה. ההשקעה בתשתית אנרגיה היא הבסיס ל-AI ולכן שומעים על הרחבה מאוד משמעותית של פעילות האנרגיה התומכת ב-AI. 

דוח של חברת הייעוץ ביין & קומפני מצייר תמונה מדאיגה. קיים פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.


בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת. 

בהקשר המאקרו-כלכלי העולמי, הפער הזה עלול להשפיע על צמיחת התמ"ג הגלובלית: אם ההשקעות לא יתורגמו לרווחיות, נראה האטה בשוקי הטכנולוגיה, שכבר תורמים כ-10% מהתמ"ג העולמי, וזאת בעוד שהשוק צפוי להגיע ל-1.8 טריליון דולר עד 2030.

משבר החשמל

ביין מעריכה כי הצורך העולמי הנוסף ביכולות מחשוב בתחום ה-AI יגיע ל-200 ג'יגה-ואט עד סוף העשור, כאשר מחצית מהביקוש תגיע מארצות הברית לבדה. לשם השוואה, מדובר בכמעט פי שלושה מהיקף הצריכה השנתית של גרמניה. תחזיות נוספות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מצביעות על כך שצריכת החשמל של מרכזי נתונים תכפיל את עצמה ל-945 טרה-ואט שעה עד 2030, כמעט כמו צריכתה השנתית של יפן כיום. זהו גידול של 15% בשנה, פי ארבעה מהגידול הכללי בצריכת החשמל העולמית.

קיראו עוד ב"BizTech"

המשמעות היא לחץ משמעותי על רשתות החשמל, שכבר עכשיו מתמודדות עם אתגרי מעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת פליטות. בארצות הברית גובר החשש שמרכזי נתונים חדשים יגרמו למחסור בחשמל במדינות מסוימות, ואילו בסין מדובר בנקודת רגישות ביטחונית וכלכלית. חברות שירותים כמו פג'ואה קורפוריישן בארה"ב כבר מדווחות על עלייה בחשבונות החשמל של לקוחות פרטיים בגלל דרישות מרכזי הנתונים.

בהקשר האנרגטי הרחב יותר, ביין מזהירה כי ללא השקעות של 2 טריליון דולר בתשתיות חשמל, המעבר לאנרגיה ירוקה יתעכב, מה שישפיע על יעדי פריז להפחתת פליטות. גולדמן סאקס מעריכה כי הביקוש הגלובלי לחשמל ממרכזי נתונים יגדל ב-165% עד 2030 בהשוואה ל-2023, מה שמגביר את הצורך בחדשנות כמו שימוש במערכות קירור מתקדמות שחוסכות עד 30% בצריכה.




להרחבה: מה מאיים על מהפכת ה-AI?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אנרגיה אטומית (ל"ת)
    אנונימי 26/10/2025 17:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי שלב 26/10/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    של אמריקה ישנות ומרופטות.
  • 5.
    אנונימי 26/10/2025 09:25
    הגב לתגובה זו
    האנרגיה היא תנאי הכרחי לקיום האנושות ורווחתה.
  • 4.
    המגיב 25/10/2025 17:02
    הגב לתגובה זו
    וגם ב 8 שנים הטכנולוגייה תתפתח כך שצריכת האנרגייה תהייה נמוכה אפילו יותר דברו עם מר מור זה מחוק מור.
  • 3.
    יהיו כורים גרעיניים (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נחזור לחשבוניות של פעם. הו עבדו גם בחושך לאור נרות והיתה אוורה נהדרת. (ל"ת)
    זקן 22/10/2025 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק השקעה באנרגיה גרעינית תביא פתרון (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2025 15:58
    הגב לתגובה זו
אילוסטרציהאילוסטרציה

אחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם

המייסד-השותף של ניוראלינק, החברה שכבר הצליחה להשתיל במח האנושי שבב לשליטה גופנית באמצעות המחשבה, פונה עכשיו למיזם שנשמע יותר מדי מדע בדיוני, ובחברה החדשה שלו, Science Corp, עובד על טכנולוגיות שמבקשות לא רק לשקם ראייה, אלא לשנות את ההבנה האנושית של התודעה, המוח והחיים עצמם; מהשתלת שבב ברשתית ועד חזון למיזוג תודעתי בין בני אדם: זו כבר לא מדע בדיוני, אלא תוכנית עבודה עם לוחות זמנים

רן קידר |

מקס הודאק נראה רחוק מהדימוי של מנכ"ל בתחום מדעי המוח. הוא החל את דרכו המקצועית כשהחל לתכנת בגיל 6, ובמהלך הדרך עבר במעבדתו של מדען המח מיגל ניקולליס, עד שהגיע להיות שותפו של אילון מאסק להקמת ניוראלינק וניהולה בפועל עד 2021. שם, לדבריו, למד איך לחשוב אחרת: "הייתי מציג למאסק שתי אפשרויות מנוגדות. הוא היה מצביע מיד על אחת, והבעיה היתה פשוט נעלמת".

עם הניסיון הזה, ובעזרת שלושה בוגרי ניוראלינק נוספים, הוא הקים לפני ארבע שנים את Science Corp., חברה שמצהירה בגלוי על מטרה שאפתנית: להבין את המוח האנושי עד כדי שינוי מושגי היסוד של תודעה, זיכרון וזהות.

700 חברות, מרוץ עולמי ופריצה הנדסית אמיתית

בעוד העולם מרוכז במהפכת ה-AI ובמלחמות הגיוס, תחום ה-BCI (ממשק מוח-מחשב) מתפתח במהירות יוצאת דופן. לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, כמעט 700 חברות כבר פועלות בתחום. מיקרוסופט מובילה מחקר עצמאי, אפל חברה השנה ל-Synchron, ובסין כבר פורסמה תוכנית רשמית להגיע להובלה עולמית עד 2030.

המדע עצמו לא חדש, אומר הודאק, אך מהפכת המכשור, שכוללת מיזעור, הורדת צריכת חשמל ושיפור בטיחות ההשתלה, היא זו שמאפשרת לראשונה הפעלה אמיתית של חזון ממשק מוח-מחשב מלא.

כאמור, מיקרוסופט משקיעה מזה שבע שנים בפרויקט BCI ייעודי שמטרתו לבחון דרכים לשלב יכולות עצביות בפלטפורמות מחשוב עתידיות. החברה מפתחת כלים לא פולשניים לקריאת פעילות מוחית, בוחנת שילוב של מודלים עצביים עם AI, ומתמקדת ביישומים אפשריים לטיפול נוירולוגי ולשיפור ביצועים קוגניטיביים. מדובר בחזון שנע בין שיקום רפואי לבין דרכים חדשות לשלוט במחשבים ללא מגע.

דניאל שניידר, צילום: Anybizדניאל שניידר, צילום: Anybiz

"לקחנו את תפקיד ה-SDR ועשינו לו אוטומציה" - סטארטאפ להכיר

ראיון עם דניאל שניידר מנכ"ל ומייסד שותף Anybiz



הדס ברטל |

מה הרקע שלך?

דניאל: אני בן 35 במקור מבאר שבע, עכשיו אני גר בכל העולם כנווד דיגיטלי. בצבא הייתי באחת היחידות הטכנולוגיות ואחר כך למדתי שלושה תארים ב-10 שנים: תואר ראשון בהנדסת חשמל כדי שאבא יהיה שמח כי הוא מהנדס חשמל, את השני עשיתי בהנדסה ביו רפואית כדי שאמא שלי שהיא רופאה, תהיה שמחה. וכדי שאני אהיה שמח, עשיתי תואר נוסף במנהל עסקים.

ספר מה החברה עושה

דניאל: יצרנו סוכני AI שמבצעים את כל התהליך של הבאת לידים לחברות דרך 3 ערוצים, אימייל לינקדאין ושיחות טלפוניות. אם יש חברה שרוצה לידים חדשים אז יש בדרך כלל SDR, מעין איש מכירות להייטק (sales development representative) שעושה BizDev, אז אנחנו לקחנו את התפקיד ועשינו אוטומציה מלאה לחלק הראשוני שלו. החל מלמצוא את הלקוח הפוטנציאלי ולכתוב לו את האימייל המותאם אישי הראשוני, דרך פולו אפים ועד לנקודה שבו הלקוח אומר לי "מעניין אותי, רוצה לשמוע עוד". את הסיילס פיצ' לאחר מכן עושה האיש מקצוע, אבל את כל הפנייה החוזרת ונשנית שיש בהתחלה העברנו לאוטומציה מלאה. זה חוסך הרבה זמן של בן אדם ורואים את התוצאות, שהן לפעמים טובות בדיוק כמו של איש מכירות אנושי ולפעמים גם יותר טובות וזה גם חוסך יותר כסף ולשם העולם הולך.

מתי החברה הוקמה? כמה עובדים? 

דניאל: הקמנו את החברה ב-2021 והיא מונה כמעט 100 עובדים, מ-14 מדינות שונות. החברה היא ישראלית, אבל מאפשרים לעבוד ברימוט, לטייל בעולם ולהנות מהחיים. אני מאמין כשהעובדים שמחים התפוקה הרבה יותר גבוהה ויש הרבה יותר יצירתיות. 

מאיפה הרעיון לחברה?

דניאל: לפני כן היה לי עסק אחר של מוצרים פיזיים ורציתי לפנות לחנויות פיזיות בארה"ב ולהציע להם למכור את המוצר שלי בחנויות. חיפשתי כלי שיעזור לי לפנות אליהם בצורה מהירה, יסביר להם מה צריך ויעשה פולו עד שיגידו לי שמתעניינים ולא מצאתי והתחלתי להשתמש בכל הידע שלי מהאוניברסיטה ועשיתי משהו לעצמי. אז גם הבנתי שיש פה הזדמנות שתוכל לעניין אחרים וככה הכל התחיל. 

השקעתי כל כך הרבה שנים באוניברסיטה אז הכרתי AI לפני שכל העולם הכיר. לפני כמה שנים הייתי גם בתכנית הכרישים עם מוצר AI שמזהה מלנומה. זה חלק מההתמחויות שעשיתי באוניברסיטה והיה ברור שלשם העולם הולך. זהו אזור שהוא מאוד מאוד נוח עבורי, ותמיד ידעתי שבסוף המחשב יתחיל לקבל החלטות ולא הבן אדם.