בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור

בנק ישראל מפרסם כי ברבעון השלישי של 2025 נרשם גידול בביקוש לאשראי מצד עסקים קטנים וזעירים, לעומת ירידה בביקוש בענפי הנדל"ן והבינוי; לפי הבנקים, המעבר לחלופות מימון מחוץ למערכת הבנקאית הוא הסיבה העיקרית לירידה בביקוש בענף

רן קידר |
נושאים בכתבה הלוואות

בנק ישראל פרסם את סקר קציני האשראי של הרבעון השלישי של 2025, שמראה כי בזמן שעסקים קטנים וזעירים מבקשים יותר אשראי לצורך מימון פעילותם, בענפי הנדל"ן והבינוי נרשמה ירידה בביקוש, ככל הנראה על ידי שימוש גובר בפתרונות מימון חוץ־בנקאיים.

הנתונים מראים כי הביקוש לאשראי של עסקים זעירים וקטנים המשיך לעלות, בעוד שבענפי הנדל"ן והבינוי חלה ירידה. קציני האשראי מעריכים כי מגמה זו תימשך גם ברבעון  האחרון של השנה, עם גידול נוסף בצרכי האשראי של עסקים קטנים, וירידה נוספת בענף הנדל"ן. גם בתחום האשראי לדיור נרשמה ירידה מסוימת בביקוש ברבעון השלישי, אך הבנקים מצפים להתאוששות מסוימת בביקוש למשכנתאות ברבעון האחרון של השנה.


מבחינת היצע האשראי, בנק ישראל מציין כי ההגמשה בתנאי האשראי נמשכה ברוב מגזרי המשק, בעיקר בהלוואות ברמת סיכון נמוכה. במקביל, נרשמה הקשחה מסוימת במרווחי האשראי לדיור ולעסקים קטנים, כלומר, ריביות מעט גבוהות יותר או דרישות ביטחונות מחמירות יותר. הגורם המרכזי שהוביל להמשך ההגמשה במרווחים, לפי הבנקים, הוא התחרות בשוק האשראי, בין היתר מצד חברות אשראי חוץ בנקאיות ונותני אשראי דיגיטליים, שמאלצים את הבנקים להציע תנאים נוחים יותר ללקוחות.


מה הוביל לירידה בביקוש לאשראי לנדל"ן? 

ענף הנדל"ן, אחד התחומים המסורתיים בעלי הביקוש הגבוה ביותר למימון בנקאי, נרשמה כאמור ירידה בביקוש לאשראי. לפי המשיבים לסקר, המעבר לחלופות מימון אחרות, כגון קרנות השקעה, חברות אשראי פרטיות וגיוס הון ישיר, הוא שגרם לירידה זו.

במלים אחרות, בבנק מסרבים לגעת בתפוח האדמה הלוהט שנקרא מחירי הנדל"ן, ומוצאים הסברים שאינם קשורים לעובדה כי מחירי הנדל"ן בירידה, אינן מתכתבות עם דברי מנכ"ל משרד השיכון שאמר כי "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס", או בעובדה ששתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים, וכי גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו. מבחינת הבנק ההשערה היא שהסיבה לירידה בביקוש לאשראי בנדל"ן היא חלופות מימון חוץ בנקאיות, וכל הסבר אחר נותר מחוץ לתמונה הרשמית. 

מהו סקר קציני האשראי? 

לפני קצת פחות משנה, בדצמבר 2024, הודיע בנק ישראל הודיע כי החל לערוך סקר רבעוני חדש של קציני אשראי במערכת הבנקאית. מטרת הסקר היא לקבל מהתאגידים הבנקאיים מידע שוטף, איכותי ומעמיק יותר על המתרחש בשוק האשראי המקומי, הן במגזר העסקי והן בקרב משקי הבית.

בבנק ציינו כי המידע שייאסף יסייע להבנה מעמיקה יותר של שוק האשראי, ויהווה נדבך חשוב בתהליך קבלת ההחלטות של המדיניות המוניטרית ובהערכת הסיכונים במערכת הפיננסית. בנוסף, הוא יספק תובנות על החסמים וההתפתחויות בהיצע ובביקוש לאשראי במגזרים השונים.

קיראו עוד ב"בארץ"

הסקר החדש ישלים את הנתונים הסטטיסטיים שבידי בנק ישראל, כגון היקפי הלוואות ושיעורי ריבית, באמצעות מידע איכותני על המגמות בפועל והגורמים המשפיעים עליהם. בכך תתקבל תמונה מלאה יותר של דפוסי האשראי במשק, מעבר למספרים היבשים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.