מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
המשקיעים המוסדיים ממשיכים להציף את השוק: רבוע כחול נדל"ן נהנית מביקושים גבוהים להנפקות אג"ח ומגייסת סכום כפול, בתנאים שמעלים תהיות לגבי פרמיית הסיכון בשוק
רבוע כחול נדל"ן רבוע נדלן -1.01% רשמה ביקושים גבוהים מאוד להרחבת שתי סדרות אג"ח. החברה תכננה לגייס סכום מתון של כ-250 מיליון שקל לשתי סדרות שלה, בסך הכול כ-500 מיליון שקל, אך השוק הציף אותה בביקושים אדירים של כ-2 מיליארד
שקל. מול עודף שכזה, החברה החליטה להיענות לחלקו הגדול ולהגדיל את הגיוס לכ-1.1 מיליארד שקל, יותר מכפול מהביקוש המקורי שלה.
בהודעת החברה נכתב כי סדרה ט’ הלא-מובטחת נסגרה בתשואה אפקטיבית של כ-3.2% עם דירוג -AA, בעוד סדרה י’ המובטחת נסגרה בתשואה אפקטיבית של כ-3% עם דירוג AA. כלומר, הפער בין אג"ח עם שיעבודים לאג"ח ללא שיעבודים עומד על 0.2% בלבד.
במצב תקין, השוק אמור לדרוש פרמיית סיכון גבוהה בהרבה על חוב ללא בטוחות, משום שהמשקיע מקבל פחות הגנה במקרה של חדלות פירעון. אלא שכאן, כשביקושים בהיקף 2 מיליארד שקל מציפים את המכרז, ההבחנה בין חוב “בטוח יותר” לחוב “מסוכן יותר” כמעט מתאיינת.
רק אתמול דיברנו על נושא הבטוחות והפרמיה שהולכת ונעלמת (כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא). אמפא פתחה רודשואו במטרה להנפיק אג"ח ולהחליף חוב בנקאי יקר בחוב ציבורי. החוב הבנקאי לווה בשיעבודים על נכסי החברה, ואילו האג"ח החדשות מתוכננות להיות ללא בטוחות, ובכל זאת החברה מציגה לשוק חיסכון צפוי של 30-40 מיליון שקל בשנה בהוצאות המימון. במבנה תקין, חוב ללא שיעבודים אמור להיות יקר יותר, כי המשקיעים חשופים לסיכון גדול יותר אם משהו משתבש. העובדה שהחוב הלא-מובטח מתומחר דווקא בזול יותר מצביעה על עיוות. זהו סימן מובהק לבועה מתפתחת בשוק האג"ח, שבו עודף ההון המוסדי דוחס מרווחים ומוחק את ההבחנה הבסיסית בין סיכון לתשואה.
- רבוע כחול נדל"ן: ה-NOI במחצית ירד ב-2% ל-195 מ' שקל לעומת אשתקד; ה-FFO ברבעון - 96 מ' שקל
- כאל אטרקטיבית מתמיד עם 20% גדילה של רווח נקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקרה של רבוע כחול נדל"ן מצטרף לשורת גיוסים אחרונים שבהם חברות מצליחות לגייס סכומים גדולים, בתנאים מקלים, פשוט כי השוק מאפשר. החברות מנצלות את עודף הביקוש כדי להגדיל גיוסים הרבה מעבר ליעד המקורי. המוסדיים רק מחפשים להגדיל חשיפה לאגחים בשל עודפי הכספים שמגיעים לקרנות סולידיות עם חשיפה לאג"ח קונצרני.
סימנים ראשוניים של בועה כבר מופיעים
למה זה קורה? כבר תקופה ארוכה שאנחנו מסקרים כאן את ה"תיאבון" של הגופים המוסדיים שמתנפלים על כל הנפקה, בדיסקאונט שהולך ונעלם בשוק המנייתי. גם בשוק החוב כבר הראנו סימנים של בועה שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה? כתבנו כי זה קורה בעיקר בגלל שיש הרבה מאוד כסף שמחפש לאן ללכת, בעיקר אצל המוסדיים. כבר כתבנו לא מעט על התיאבון שלא רואה שובע בשבועות האחרונים, כאשר כל הקצאה או מכירה של מניות מטעם בעלי עניין מלווה בביקושים חזקים מצד המוסדיים. הכסף זורם בין היתר לקרנות עם פרופיל סולידי יותר, שבנויות בעיקר על אג"ח, דרך הגופים המוסדיים, הפנסיות, הגמל וההשתלמות, שהיו חייבים לקנות בשוק ולמצוא אפיק השקעה יציב ומיידי.
זרימות חזקות לקרנות משולבות אג"ח מייצרות ביקוש חזק, בשילוב עם ציפיות להורדות ריבית שמקלות על התיאבון לסיכון, והתרופפות התחייבויות מגבילות (קובננטים) בהנפקות חדשות, פחות מנגנוני הגנה למחזיקים, יותר גמישות למנפיק. כך יוצא שחברות מעבירות חוב מהמערכת הבנקאית הקשיחה לכסף הציבורי, משחררות שיעבודים, ומורידות את עלות הכסף לעצמן. מבחינתן זה מצוין, אבל מבחינת המשקיעים המשוואה פחות סימטרית.
- 2.עושה חשבון 03/09/2025 04:13הגב לתגובה זועם תיק השקעות נזיל של מיליארד שח. חברת האם עם תיק השקעות של מיליארדישח לכן התיכון שואף לס .
- 1.החיים 02/09/2025 13:38הגב לתגובה זויש בועה מטורפת בשוק המניותיש בועה בשוק הדיוריש בועה בשוק האגחהמוסדיים צרכים לייצר תשואההם גם צרכים לנהל סיכוניםמה הכתב מציע חוץ מלציין את עובדות החיים
