מנכל רבוע כחול נדלן ארתור לשינסקי צילום יחצמנכל רבוע כחול נדלן ארתור לשינסקי צילום יחצ
דוחות

רבוע כחול נדל"ן: ה-NOI במחצית ירד ב-2% ל-195 מ' שקל לעומת אשתקד; ה-FFO ברבעון - 96 מ' שקל

לצד השחיקה הקלה בתוצאות התפעוליות, החברה מציגה תחזית לעלייה שנתית ב-NOI ל-410 מיליון שקל; שיעור התשואה על הנדל"ן להשקעה עומד על 6.4% מול עלות מימון של כ-2%. קניון TLV בתפוסה של 84% עם שיא פדיונות בחודש יולי, ופרויקט "תוצרת הארץ" נכנס לאכלוס עם רווח מוערך של 265 מיליון שקל


צלי אהרון |

רבוע כחול נדל"ן רבוע נדלן -1.29%  , העוסקת בנדל"ן מניב בעיקר לסופרמרקטים ומרכזים מסחריים,ובבנייה למגורים - פרסמה את תוצאותיה למחצית הראשונה ולרבעון השני של 2025, עם נתונים המעידים על יציבות יחסית בפעילות לצד שחיקה קלה בתוצאות התפעוליות. ה-NOI (הכנסות תפעוליות נטו) במחצית הראשונה הסתכם בכ-195 מיליון שקל, ירידה של כ-2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אולם התחזית לשנת הנוכחית כולה מצביעה על עלייה שנתית של כ-2% לכ־410 מיליון שקל, לפי תכניות החברה. ה-FFO (רווח נקי בנטרול שערוכים לשווי הוג"ן של הנדל"ן שבבעלותה) ברבעון השני עמד על כ-96 מיליון שקל, לעומת כ-87 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, ובחציון כולו הסתכם בכ-170 מיליון שקל.

סעיף הרווח הנקי הושפע בעיקר משערוך נדל"ן להשקעה, שהוסיף ברבעון השני כ-137 מיליון שקל, ובכך דחף את הרווח הנקי הרבעוני לכ-305 מיליון שקל - זינוק של 168% לעומת התקופה המקבילה. 

במחצית הראשונה כולה הסתכם הרווח הנקי בכ-382.6 מיליון שקל, עלייה של 55% בהשוואה למקבילה אשתקד. הנהלת החברה מסבירה כי העליות נובעות מקידום תוכניות סטטוטוריות, השבחות בנכסים סמוכים למערכות הסעת המונים, ועליות בדמי השכירות. 

שיעור התשואה על הנדל"ן להשקעה (Cap Rate) עומד על 6.4%, בעוד עלות המימון המשוקללת (Wacc) היא כ-2% בלבד, מרווח של כ-4.4% התומך ברווחיות של החברה.

תמונת מצב של החברה

בגזרת הנכסים, הנכס המרכזי של החברה - קניון TLV, נמצא כיום בתפוסה של 84%. לצד זאת, בחברה מציינים כי בחודש יולי נרשם שיא פדיונות חודשי מאז פתיחת הקניון, ביחס לחודשים מקבילים בשנים קודמות.

בפרויקטים היזמיים נרשמה התקדמות משמעותית בפרויקט "תוצרת הארץ" בתל אביב: מגדל המגורים, הכולל 390 דירות, החל להתאכלס. עד כה נמכרו בו 271 דירות, נותרו לשיווק 59 דירות נוספות, ולצדן 60 דירות ייעודיות להשכרה לטווח של 10 שנים. הרווח הכולל מהפרויקט נאמד בכ-265 מיליון שקל, כאשר מתוכם כבר הוכרו כ-191 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במקביל, מגדל המשרדים בפרויקט נכנס גם הוא לשלבי אכלוס, מתוך כ-31.5 אלף מ"ר שטחי משרדים הושכרו כבר כ-18 אלף מ"ר, וה-NOI השנתי הצפוי באכלוס מלא נאמד בטווח של 55-60 מיליון שקל.

בנוסף, החברה ממשיכה לקדם צבר פרויקטים רחב הכולל כ-14.4 אלף דירות בתחום ההתחדשות העירונית ועירוב השימושים, שמתוכן כ-900 דירות נמצאות כיום בשיווק או בביצוע. בין היתר הושג רוב דרוש ב-8 מתוך 21 מתחמי התחדשות עירונית שבהם היא פועלת.

שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?

שווי השוק של החברה עומד על כ-4.7 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ-4.09 מיליארד שקל. המניה עלתה מתחילת השנה בכ-14$ וב-12 החודשים האחרונים בכ-50%.



מנכ"ל החברה, ארתור לשינסקי, מסר: "בחודשים אלה ממשיכה החברה בקידום פעילותה בתחום המגורים בפרויקטים של עירוב שימושים והתחדשות עירונית בהיקף של כ-14,400 יח"ד. כ-900 יח"ד מהן כבר בביצוע או בשיווק. לשינסקי מפרט כי "נבחרנו כיזם פרויקט ב-21 מתחמי התחדשות עירונית ברחבי הארץ, מהם 8 מתחמים שבהם עברנו את הרוב הדרוש . בשכונת תלפיות בירושלים אושרה להפקדה תוכנית לבניית כ-1,000 יח"ד מעל קניון הדר שהחברה שותפה בו. כ-730 יח"ד בפרויקט מיועדות לשיווק וכ-270 יח"ד צפויות להתווסף עם יעוד להשכרה אותן אנחנו מקדמים ביחד עם הרשויות. במתחם מגדים שבקריית גת אנחנו מקדמים פרויקט התחדשות עירונית בהיקף של יותר מ-4,000 יח"ד יזם ובסה"כ כ 4600-5000 יח"ד חדשות וזאת בנוסף לכ-30 אלף מ"ר שטחי מסחר בשני מרכזי מסחר על צירי תנועה ראשיים בעיר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.