כאל אטרקטיבית מתמיד עם 20% גדילה של רווח נקי
הכנסות החברה עלו ברבעון ל-758 מליון שקל ועלו ב-14.5% בהשוואה לשנה שעברה ובהתאם, גם הרווח הנקי קפץ ב-20% ועומד על 97 מליון שקל
בעיצומו של שלב מכירת החברה, כאל מגדילה את האטרקטיביות שלה ומספקת תוצאות טובות לרבעון הראשון של 2025. שלב ההצעות הסתיים לפני כשבועיים ותזמון הדוח מגדיל את הסיכויים של דיסקונט (שמחזיקה ב-72%) למכור אותה בשווי של 4 מיליארד שקל. דיסקונט דיסקונט -1.33% יוכלו
לבחור עם מי להתקדם, כשבין ההצעות נמנו קבוצת יוניון והראל הראל השקעות -1.5% , קרן אייפקס והריבוע הכחול רבוע נדלן -1.36% , קרן סנטרברידג' ועוד. אמנם ההערכות שההצעות נעו בסכומים של 3 עד 3.5
מיליארד שקל, אבל אלו הן הצעות לא מחייבות והגופים שיתקדמו לשלב הבא יוכלו להגדיל את ההצעה והיא תהיה מחייבת.
צמיחה בשני מוקדי הרווח
אם נסתכל על הנתונים, נראה עלייה של כמעט 20% ברווח הנקי לסכום של 97 מליון שקל. הדבר נובע מעלייה ברווחים
ובהיקף של עסקאות האשראי, שבשנה שעברה סבלו מהצמצום הצרכני של תחילת המלחמה ומאז התאוששו. מחזור כרטיסי האשראי עלה ל-49.2 מיליארד שקל וצמח ב-13.8% לעומת השנה שעברה. בנוסף להתאוששות הצרכנית, כאל הציגה גם עלייה של כ-80 אלף כרטיסים פעילים לעומת הרבעון הקודם וצמיחה
של 7.5% מהרבעון המקביל בשנה שעברה. סך הכרטיסים הפעילים של כאל עומד על 3.8 מליון.
תחום נוסף שבו נראתה צמיחה הוא שוק האשראי. סקטור האשראי צמח בקצב איטי עוד לפני תחילת המלחמה, בעקבות ריבית גבוהה שפגעה בביקושים. המלחמה רק החריפה את ההאטה בצמיחה במכירת אשראי וכל השוק הלך וקטן. עם זאת, מקיץ 2024 שוק האשראי כולו התחיל להתאושש וכאל נהנתה מצמיחה של 7.3% ביחס לרבעון המקביל. האשראי הצרכני גדול משמעותית מהאשראי העסקי, ובעוד האשראי הפרטי עומד על סך של 8.1 מיליארד שקל, העסקי עומד על 1.4 מיליארד שקל בלבד.
בנוסף
לכך, כאל הציגה גם ירידה בהפסדי האשראי. אמנם ההפסדים עמדו על 62 מליון שקל לעומת 40 מליון שקל ברבעון המקביל, אבל אם ננטרל את ההפרשה הקבוצתית, נראה שברבעון הקודם ההפסדים היו 74 מליון שקל ולכן, גם בהקשר הזה כאל מציגה תוצאות טובות וכיוון חיובי.
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- דיסקונט ברווח של 1.12 מיליארד שקל ברבעון; תשואה להון של 13.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת התשואה להון, אם מנטרלים השפעות חד פעמיות, גם פה נרשמה צמיחה, עם 14.5% לעומת 14.2% ברבעון המקביל.
הישורת האחרונה לקראת המכירה
התוצאות האלה שמות את דיסקונט בעמדה נוחה מאד. כאל נמצאת במגמת צמיחה מתמדת, הדדליין שנקבע לה על ידי ועדת שטרום הוא מאי 2027, ואפילו ארוך יותר, היות במידה ודיסקונט יפחיתו את החזקותיהם לפחות
מ- 25% הם יקבלו ארכה של שנה נוספת. זאת אומרת, שבבואם לקדם 2-3 הצעות לשלב הבא, הם יוכלו להסתמך על תוצאות הדוח כדי לאותת שהמחיר שהם מכוונים אליו, 4 מיליארד שקל, הוא מחיר ריאלי ומוצדק.
יוניון של ג'ורג' חורש מצטרפת למירוץ לרכישת כאל
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
כאל על המדף: האם המכירה הבאה בשוק האשראי תגיע לשווי שיא?
או במילותיו של לוי הלוי, מנכ"ל כאל, "כאל ממשיכה להציג ביצועים חזקים בכל הפרמטרים העסקיים גם ברבעון הראשון של שנת 2025, זאת חרף סביבת המאקרו המאתגרת. אנו מציגים רווח שיא של 97 מיליון שקל וצמיחה חזקה של 14% בהכנסות, וממשיכים להתמקד במנועי הצמיחה על מנת להבטיח את המשך המובילות של כאל בענף."
האטרקטיביות של כאל ברורה. היא האחרונה שנותרה על המדף והיא מציגה תוצאות טובות יותר מהמתחרות, שכבר נמכרו. השוואה לנתוני 2024 מראה שכאל עשתה רווח נקי של 324 מליון שקל והציגה עלייה של 17%, בעוד שמקס הרוויחה
273 מליון שקל בלבד וישראכרט עמדה על 210 מליון שקל.
אגב, אלעל, שנהנתה לאחרונה מעלייה בעקבות ביטולי הטיסות של החברות הזרות, יכולה גם במקרה הזה להרוויח. מכיוון שיש לה מועדון משותף עם כאל והיא מחזיקה באופציית "פאנטום", מכירה של כאל יכולה להעניק לה
סכום של 120-200 מליון שקל.
איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?
מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?
מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים.
הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.
הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א' עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס. יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.
- נותנים לכם כסף ואתם לא לוקחים - לישראלים מגיע מיליארד שקל בשנה מרשות המס והם מוותרים
- מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.
הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
האינפלציה עדיין גבוהה, המצב הגיאפוליטי לא ברור, המלחמה נמשכת, הצמיחה נחלשת והגירעון תופח. בבנק ישראל מעדיפים להיות זהירים מאוד למרות שבחו"ל כבר הותר הרסן ולמרות שכל הכלכלנים מסביב טוענים שנתוני המאקרו מצדיקים הפחתת ריבית; מה
תחזית הצמיחה של בנק ישראל? ומה התירוץ החדש של פרופ' אמיר ירון?
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה היום (שני) את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. בכך נמשכת תקופה ארוכה של יציבות מוניטרית, כאשר הבנק שומר על אותה רמה זו הפעם ה־14 ברציפות. ההחלטה תואמת את ציפיות השוק, שראה בסבירות נמוכה מאוד אפשרות לשינוי כעת.
בבנק ישראל מסבירים כי השארת הריבית על כנה נובעת מהצורך לאזן בין מגמות האינפלציה, שעדיין נמצאת מעל היעד, לבין האטה בצמיחה והשלכות מתמשכות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בבנק הוסיפו הסבר נוסף - תגובת העולם לאירועים בעזה וההשלכות הכלכליות שעלולות להיגרם. זה כבר גורם שמעלה עוד יותר את מרווח הפעולה של הבנק. השליטה בריבית מוחלטת, הקשר לנתונים הכלכליים בפועל, לא מחייב את הבנק לפעול. בארה"ב דונלד טראמפ צועק ומורה ליו"ר הפד', ג'רום פאול להתפטר, קצת מוזר שלנתניהו לא אכפת ואין הפעלת לחץ על הנגיד להסתכל מסביב ולראות מה כמעט כל הכלכלנים סבורים - שצריך להוריד את הריבית. בנק ישראל לא יכול להיות לפעול רק בוודאות מוחלטת, כל העניין של תפקיד כל כך חשוב ואחראי הוא לעשות מהלכים נכונים גם בתנאי אי וודאות כל עוד בנקודת זמן המסוימת הם נכונים. ללכת על בטוח - זה הכי קל והכי מזיק למשק. אבל לנגיד ולבנק ישראל לא ממש אכפת, העיקר שהם לא יקחו סיכון כלשהו.
בכל מקרה, התחזית של בנק ישראל כעת היא לריבית של 3.75% ברבעון השלישי של 2026, לעומת תחזית קודמת ל-3.75% ברבעון השני של 2026. בד בבד, מחלקת המחקר של הבנק הורידה את הצמיחה הצפויה השנה בגלל המלחמה והעלתה את הצמיחה בשנה הבאה, כשהיא מעריכה שהמלחמה תסתיים ברבעון הראשון של 2026.
הריבית ללא שינוי
"על רקע התעצמות הלחימה בעזה והרעה בסנטימנט הבינ"ל כלפי ישראל, סביבת אי הוודאות הגיאופוליטית גבוהה", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה ומוסיפים - "קצב האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד מעט ועמד על 2.9%, בחלקו העליון של תחום היעד. בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להמשיך לשהות בסביבת הגבול העליון של היעד, ואף לחצות אותו ותחל להתמתן בתחילת 2026.
- הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
- השפעת המכסים ותחזית האינפלציה: לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הפעילות הכלכלית במשק התאוששה לאחר מבצע "עם כלביא". שוק העבודה עודנו הדוק בעיקר בשל ממגבלת היצע העבודה בעקבות גיוס המילואים ומחסור בעובדים לא ישראלים.
