כאל כרטיס אשראי
צילום: צילום מסך אתר החברה

כאל אטרקטיבית מתמיד עם 20% גדילה של רווח נקי

הכנסות החברה עלו ברבעון ל-758 מליון שקל ועלו ב-14.5% בהשוואה לשנה שעברה ובהתאם, גם הרווח הנקי קפץ ב-20% ועומד על 97 מליון שקל

רן קידר |

בעיצומו של שלב מכירת החברה, כאל מגדילה את האטרקטיביות שלה ומספקת תוצאות טובות לרבעון הראשון של 2025. שלב ההצעות הסתיים לפני כשבועיים ותזמון הדוח מגדיל את הסיכויים של דיסקונט (שמחזיקה ב-72%)  למכור אותה בשווי של 4 מיליארד שקל. דיסקונט דיסקונט 0.27%  יוכלו לבחור עם מי להתקדם, כשבין ההצעות נמנו קבוצת יוניון והראל הראל השקעות -0.66%  , קרן אייפקס והריבוע הכחול רבוע נדלן -1.16%  , קרן סנטרברידג' ועוד. אמנם ההערכות שההצעות נעו בסכומים של 3 עד 3.5 מיליארד שקל, אבל אלו הן הצעות לא מחייבות והגופים שיתקדמו לשלב הבא יוכלו להגדיל את ההצעה והיא תהיה מחייבת. 

צמיחה בשני מוקדי הרווח

אם נסתכל על הנתונים, נראה עלייה של כמעט 20% ברווח הנקי לסכום של 97 מליון שקל. הדבר נובע מעלייה ברווחים ובהיקף של עסקאות האשראי, שבשנה שעברה סבלו מהצמצום הצרכני של תחילת המלחמה ומאז התאוששו. מחזור כרטיסי האשראי עלה ל-49.2 מיליארד שקל וצמח ב-13.8% לעומת השנה שעברה. בנוסף להתאוששות הצרכנית, כאל הציגה גם עלייה של כ-80 אלף כרטיסים פעילים לעומת הרבעון הקודם וצמיחה של 7.5% מהרבעון המקביל בשנה שעברה. סך הכרטיסים הפעילים של כאל עומד על 3.8 מליון.

תחום נוסף שבו נראתה צמיחה הוא שוק האשראי. סקטור האשראי צמח בקצב איטי עוד לפני תחילת המלחמה, בעקבות ריבית גבוהה שפגעה בביקושים. המלחמה רק החריפה את ההאטה בצמיחה במכירת אשראי וכל השוק הלך וקטן. עם זאת, מקיץ 2024 שוק האשראי כולו התחיל להתאושש וכאל נהנתה מצמיחה של 7.3% ביחס לרבעון המקביל. האשראי הצרכני גדול משמעותית מהאשראי העסקי, ובעוד האשראי הפרטי עומד על סך של 8.1 מיליארד שקל, העסקי עומד על 1.4 מיליארד שקל בלבד. 

בנוסף לכך, כאל הציגה גם ירידה בהפסדי האשראי. אמנם ההפסדים עמדו על 62 מליון שקל לעומת 40 מליון שקל ברבעון המקביל, אבל אם ננטרל את ההפרשה הקבוצתית, נראה שברבעון הקודם ההפסדים היו 74 מליון שקל ולכן, גם בהקשר הזה כאל מציגה תוצאות טובות וכיוון חיובי.

מבחינת מאזן החברה, נכון לסוף הרבעון הראשון הוא עומד על 22.3 מיליארד שקל, והדבר מראה על גידול של 8% לעומת השנה שעברה.

מבחינת התשואה להון, אם מנטרלים השפעות חד פעמיות, גם פה נרשמה צמיחה, עם 14.5% לעומת 14.2% ברבעון המקביל.

הישורת האחרונה לקראת המכירה

התוצאות האלה שמות את דיסקונט בעמדה נוחה מאד. כאל נמצאת במגמת צמיחה מתמדת, הדדליין שנקבע לה על ידי ועדת שטרום הוא מאי 2027, ואפילו ארוך יותר, היות במידה ודיסקונט יפחיתו את החזקותיהם לפחות מ- 25% הם יקבלו ארכה של שנה נוספת. זאת אומרת, שבבואם לקדם 2-3 הצעות לשלב הבא, הם יוכלו להסתמך על תוצאות הדוח כדי לאותת שהמחיר שהם מכוונים אליו, 4 מיליארד שקל, הוא מחיר ריאלי ומוצדק.

יוניון של ג'ורג' חורש מצטרפת למירוץ לרכישת כאל

קיראו עוד ב"בארץ"

כאל על המדף: האם המכירה הבאה בשוק האשראי תגיע לשווי שיא?


או במילותיו של לוי הלוי, מנכ"ל כאל, "כאל ממשיכה להציג ביצועים חזקים בכל הפרמטרים העסקיים גם ברבעון הראשון של שנת 2025, זאת חרף סביבת המאקרו המאתגרת. אנו מציגים רווח שיא של 97 מיליון שקל וצמיחה חזקה של 14% בהכנסות, וממשיכים להתמקד במנועי הצמיחה על מנת להבטיח את המשך המובילות של כאל בענף."

לוי הלוי, מנכ
לוי הלוי, מנכ"ל כאל. קרדיט: רמי זרניגר


האטרקטיביות של כאל ברורה. היא האחרונה שנותרה על המדף והיא מציגה תוצאות טובות יותר מהמתחרות, שכבר נמכרו. השוואה לנתוני 2024 מראה שכאל עשתה רווח נקי של 324 מליון  שקל והציגה עלייה של 17%, בעוד שמקס הרוויחה 273 מליון שקל בלבד וישראכרט עמדה על 210 מליון שקל.

אגב, אלעל, שנהנתה לאחרונה מעלייה בעקבות ביטולי הטיסות של החברות הזרות, יכולה גם במקרה הזה להרוויח. מכיוון שיש לה מועדון משותף עם כאל והיא מחזיקה באופציית "פאנטום", מכירה של כאל יכולה להעניק לה סכום של 120-200 מליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.