כאל על המדף: האם המכירה הבאה בשוק האשראי תגיע לשווי שיא?
קבוצת דלק של תשובה צפויה להשלים את רכישת ישראכרט בחודשים הקרובים; כאל תישאר לבד על המדף - האם מנורה תתעניין ומה שוויה הצפוי של כאל?
זה התחיל בעסקה שבה רכשה כלל ביטוח את מקס, נמשך בניסיון של הראל לרכוש את ישראכרט והחלטה לא שוויונית של הממונה על התחרות שלא לאשר להראל להשלים את הרכישה; והגיע למאבק שליטה בין מנורה לדלק על ישראכרט כשנראה שדלק תשלים את הרכישה בחודשים הקרובים.
וכעת - נותרה כאל של דיסקונט על המדף (דיסקונט מחזיק ב-72%, הבינלאומי מחזיק ב-28%). כאל הפכה לנכס אטרקטיבי עוד יותר מהסיבה הפשוטה: היא נותרה אחרונה שעל המדף בשוק כרטיסי האשראי שהוא בעצם שוק צמוד לשוק ההלוואות. הרוכשים מקבלים גוף פיננסי יציב, רווחי, צומח עם דטהבייס מאוד מרשים.
התמחור של ישראכרט והתנאים שנוצרו עשויים להביא לעלייה בערכה של כאל. המכירה הזו יכולה להיות בפועל עד 2027, אך דיסקונט יכול לעשות אותה עוד לפני כן. ברבעונים הבאים, צפוי שהרווח של החברה יעלה ושווי של 4-4.5 מיליארד שקל יכול להיות אפשרי, אבל מאתגר ותלוי בדוחות של השנה הקרובה. מצד אחד כאל קטנה יותר מישראכרט שנמכרת בשווי של כ-3.6 מיליארד שקל, מצד שני היא רווחית יותר והעסקה שלה תהיה בהמשך - כלומר, ככל הנראה במצב של רווחים גבוהים יותר.
כאל מציגה רווחיות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. ברבעון השלישי של 2024, הרווח הנקי של החברה עמד על 90 מיליון שקל, המהווים 16.5% מהכנסותיה. בישראכרט הרווחיות 9%. הרווח של כאל ברבעון - 90 מיליון שקל עולה על זה של ישראכרט שהרוויחה 78 מיליון שקל, אבל כאל קטנה יותר מישראכרט בכ-20%-25%.
הגורמים שמחזקים את מעמדה של כאל הם הפיתוחים הטכנולוגיים שלה, כמו כרטיסים נטענים וכרטיסי אשראי עסקיים מתקדמים. טכנולוגיות אלו מאפשרות למדינה ולעסקים לעקוב בצורה מדויקת אחר השימושים בכרטיסים, ומציפות ערך נוסף למשקיעים פוטנציאליים.
מנורה תציע?
קבוצות מקומיות כמו מנורה מבטחים עשויות לנסות לרכוש את החברה, אם כי, מנורה מאוד שמרנית ברכישות ולא משתוללת בהצעות. היא גם לא תרצה להשקיע את כל הסכום אלא להיכנס בהשקעה נמוכה יותר או עם שותף. או שמראש היא כבר תפתח זרוע אשראי ותגדיל את הפעילות שכבר קיימת במקום להיכנס לתחום דרך רכישה. אחרי הכל, יותר מחצי משווין של חברות כרטיסי האשראי נובע מתחום ההלוואות.
אגב, אל על שיש לה שיתוף פעולה גדול עם כאל ומועדון משותף, עשויה להרוויח ממכירת כאל, בזכות אופציית "פאנטום" שמאפשרת לה ליהנות מעליית שווי החברה. זה יכול להיות סכום של 120-200 מיליון שקל.
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
הפוטנציאל
אחת הסיבות לאטרקטיביות של חברות כרטיסי האשראי, כמו כאל, היא התוכנית של בנק ישראל להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית. חברות כמו כאל עשויות להפוך לבנקים קטנים, לגייס פיקדונות ולהתחרות בתחומים נוספים כמו משכנתאות.
- 1.אכן הדטהבייס מאוד מרשים אבל יש שם גם מדור BI שעושה קסמים ונפלאות (ל"ת)אחד שיודע 23/01/2025 21:41הגב לתגובה זו
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.09% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
