כאל על המדף: האם המכירה הבאה בשוק האשראי תגיע לשווי שיא?
קבוצת דלק של תשובה צפויה להשלים את רכישת ישראכרט בחודשים הקרובים; כאל תישאר לבד על המדף - האם מנורה תתעניין ומה שוויה הצפוי של כאל?
זה התחיל בעסקה שבה רכשה כלל ביטוח את מקס, נמשך בניסיון של הראל לרכוש את ישראכרט והחלטה לא שוויונית של הממונה על התחרות שלא לאשר להראל להשלים את הרכישה; והגיע למאבק שליטה בין מנורה לדלק על ישראכרט כשנראה שדלק תשלים את הרכישה בחודשים הקרובים.
וכעת - נותרה כאל של דיסקונט על המדף (דיסקונט מחזיק ב-72%, הבינלאומי מחזיק ב-28%). כאל הפכה לנכס אטרקטיבי עוד יותר מהסיבה הפשוטה: היא נותרה אחרונה שעל המדף בשוק כרטיסי האשראי שהוא בעצם שוק צמוד לשוק ההלוואות. הרוכשים מקבלים גוף פיננסי יציב, רווחי, צומח עם דטהבייס מאוד מרשים.
התמחור של ישראכרט והתנאים שנוצרו עשויים להביא לעלייה בערכה של כאל. המכירה הזו יכולה להיות בפועל עד 2027, אך דיסקונט יכול לעשות אותה עוד לפני כן. ברבעונים הבאים, צפוי שהרווח של החברה יעלה ושווי של 4-4.5 מיליארד שקל יכול להיות אפשרי, אבל מאתגר ותלוי בדוחות של השנה הקרובה. מצד אחד כאל קטנה יותר מישראכרט שנמכרת בשווי של כ-3.6 מיליארד שקל, מצד שני היא רווחית יותר והעסקה שלה תהיה בהמשך - כלומר, ככל הנראה במצב של רווחים גבוהים יותר.
כאל מציגה רווחיות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. ברבעון השלישי של 2024, הרווח הנקי של החברה עמד על 90 מיליון שקל, המהווים 16.5% מהכנסותיה. בישראכרט הרווחיות 9%. הרווח של כאל ברבעון - 90 מיליון שקל עולה על זה של ישראכרט שהרוויחה 78 מיליון שקל, אבל כאל קטנה יותר מישראכרט בכ-20%-25%.
- כאל מדווחת על 10% צמיחה ברווח הנקי ובהכנסות
- להזמין מלון עם כאל ואיסתא - פלטפורמה חדשה תתחרה על התייר הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורמים שמחזקים את מעמדה של כאל הם הפיתוחים הטכנולוגיים שלה, כמו כרטיסים נטענים וכרטיסי אשראי עסקיים מתקדמים. טכנולוגיות אלו מאפשרות למדינה ולעסקים לעקוב בצורה מדויקת אחר השימושים בכרטיסים, ומציפות ערך נוסף למשקיעים פוטנציאליים.
מנורה תציע?
קבוצות מקומיות כמו מנורה מבטחים עשויות לנסות לרכוש את החברה, אם כי, מנורה מאוד שמרנית ברכישות ולא משתוללת בהצעות. היא גם לא תרצה להשקיע את כל הסכום אלא להיכנס בהשקעה נמוכה יותר או עם שותף. או שמראש היא כבר תפתח זרוע אשראי ותגדיל את הפעילות שכבר קיימת במקום להיכנס לתחום דרך רכישה. אחרי הכל, יותר מחצי משווין של חברות כרטיסי האשראי נובע מתחום ההלוואות.
אגב, אל על שיש לה שיתוף פעולה גדול עם כאל ומועדון משותף, עשויה להרוויח ממכירת כאל, בזכות אופציית "פאנטום" שמאפשרת לה ליהנות מעליית שווי החברה. זה יכול להיות סכום של 120-200 מיליון שקל.
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
הפוטנציאל
אחת הסיבות לאטרקטיביות של חברות כרטיסי האשראי, כמו כאל, היא התוכנית של בנק ישראל להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית. חברות כמו כאל עשויות להפוך לבנקים קטנים, לגייס פיקדונות ולהתחרות בתחומים נוספים כמו משכנתאות.
- 1.אכן הדטהבייס מאוד מרשים אבל יש שם גם מדור BI שעושה קסמים ונפלאות (ל"ת)אחד שיודע 23/01/2025 21:41הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
