אבי לוי
צילום: ישראל הדרי

כאל על המדף: האם המכירה הבאה בשוק האשראי תגיע לשווי שיא?

קבוצת דלק של תשובה צפויה להשלים את רכישת ישראכרט בחודשים הקרובים; כאל תישאר לבד על המדף - האם מנורה תתעניין ומה שוויה הצפוי של כאל?

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה כאל ישראכרט

זה התחיל בעסקה שבה רכשה כלל ביטוח את מקס, נמשך בניסיון של הראל לרכוש את ישראכרט והחלטה לא שוויונית של הממונה על התחרות שלא לאשר להראל להשלים את הרכישה; והגיע למאבק שליטה בין מנורה לדלק על ישראכרט כשנראה שדלק תשלים את הרכישה בחודשים הקרובים. 

וכעת - נותרה כאל של דיסקונט על המדף (דיסקונט מחזיק ב-72%, הבינלאומי מחזיק ב-28%). כאל הפכה לנכס אטרקטיבי עוד יותר מהסיבה הפשוטה: היא נותרה אחרונה שעל המדף בשוק כרטיסי האשראי שהוא בעצם שוק צמוד לשוק ההלוואות. הרוכשים מקבלים גוף פיננסי יציב, רווחי, צומח עם דטהבייס מאוד מרשים. 


התמחור של ישראכרט והתנאים שנוצרו עשויים להביא לעלייה בערכה של כאל. המכירה הזו יכולה להיות בפועל עד 2027, אך דיסקונט יכול לעשות אותה עוד לפני כן. ברבעונים הבאים, צפוי שהרווח של החברה יעלה ושווי של 4-4.5 מיליארד שקל יכול להיות אפשרי, אבל מאתגר ותלוי בדוחות של השנה הקרובה. מצד אחד כאל קטנה יותר מישראכרט שנמכרת בשווי של כ-3.6 מיליארד שקל, מצד שני היא רווחית יותר והעסקה שלה תהיה בהמשך - כלומר, ככל הנראה במצב של רווחים גבוהים יותר. 


כאל מציגה רווחיות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. ברבעון השלישי של 2024, הרווח הנקי של החברה עמד על 90 מיליון שקל, המהווים 16.5% מהכנסותיה. בישראכרט הרווחיות 9%. הרווח של כאל ברבעון - 90 מיליון שקל עולה על זה של ישראכרט שהרוויחה 78 מיליון שקל, אבל כאל קטנה יותר מישראכרט בכ-20%-25%. 

הגורמים שמחזקים את מעמדה של כאל הם הפיתוחים הטכנולוגיים שלה, כמו כרטיסים נטענים וכרטיסי אשראי עסקיים מתקדמים. טכנולוגיות אלו מאפשרות למדינה ולעסקים לעקוב בצורה מדויקת אחר השימושים בכרטיסים, ומציפות ערך נוסף למשקיעים פוטנציאליים.



מנורה תציע?


קבוצות מקומיות כמו מנורה מבטחים עשויות לנסות לרכוש את החברה, אם כי, מנורה מאוד שמרנית ברכישות ולא משתוללת בהצעות. היא גם לא תרצה להשקיע את כל הסכום אלא להיכנס בהשקעה נמוכה יותר או עם שותף. או שמראש היא כבר תפתח זרוע אשראי ותגדיל את הפעילות שכבר קיימת במקום להיכנס לתחום דרך רכישה. אחרי הכל, יותר מחצי משווין של חברות כרטיסי האשראי נובע מתחום ההלוואות. 


אגב, אל על שיש לה שיתוף פעולה גדול עם כאל ומועדון משותף, עשויה להרוויח ממכירת כאל, בזכות אופציית "פאנטום" שמאפשרת לה ליהנות מעליית שווי החברה. זה יכול להיות סכום של 120-200 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"בארץ"



הפוטנציאל



אחת הסיבות לאטרקטיביות של חברות כרטיסי האשראי, כמו כאל, היא התוכנית של בנק ישראל להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית. חברות כמו כאל עשויות להפוך לבנקים קטנים, לגייס פיקדונות ולהתחרות בתחומים נוספים כמו משכנתאות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אכן הדטהבייס מאוד מרשים אבל יש שם גם מדור BI שעושה קסמים ונפלאות (ל"ת)
    אחד שיודע 23/01/2025 21:41
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.