כאל על המדף: האם המכירה הבאה בשוק האשראי תגיע לשווי שיא?
קבוצת דלק של תשובה צפויה להשלים את רכישת ישראכרט בחודשים הקרובים; כאל תישאר לבד על המדף - האם מנורה תתעניין ומה שוויה הצפוי של כאל?
זה התחיל בעסקה שבה רכשה כלל ביטוח את מקס, נמשך בניסיון של הראל לרכוש את ישראכרט והחלטה לא שוויונית של הממונה על התחרות שלא לאשר להראל להשלים את הרכישה; והגיע למאבק שליטה בין מנורה לדלק על ישראכרט כשנראה שדלק תשלים את הרכישה בחודשים הקרובים.
וכעת - נותרה כאל של דיסקונט על המדף (דיסקונט מחזיק ב-72%, הבינלאומי מחזיק ב-28%). כאל הפכה לנכס אטרקטיבי עוד יותר מהסיבה הפשוטה: היא נותרה אחרונה שעל המדף בשוק כרטיסי האשראי שהוא בעצם שוק צמוד לשוק ההלוואות. הרוכשים מקבלים גוף פיננסי יציב, רווחי, צומח עם דטהבייס מאוד מרשים.
התמחור של ישראכרט והתנאים שנוצרו עשויים להביא לעלייה בערכה של כאל. המכירה הזו יכולה להיות בפועל עד 2027, אך דיסקונט יכול לעשות אותה עוד לפני כן. ברבעונים הבאים, צפוי שהרווח של החברה יעלה ושווי של 4-4.5 מיליארד שקל יכול להיות אפשרי, אבל מאתגר ותלוי בדוחות של השנה הקרובה. מצד אחד כאל קטנה יותר מישראכרט שנמכרת בשווי של כ-3.6 מיליארד שקל, מצד שני היא רווחית יותר והעסקה שלה תהיה בהמשך - כלומר, ככל הנראה במצב של רווחים גבוהים יותר.
כאל מציגה רווחיות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. ברבעון השלישי של 2024, הרווח הנקי של החברה עמד על 90 מיליון שקל, המהווים 16.5% מהכנסותיה. בישראכרט הרווחיות 9%. הרווח של כאל ברבעון - 90 מיליון שקל עולה על זה של ישראכרט שהרוויחה 78 מיליון שקל, אבל כאל קטנה יותר מישראכרט בכ-20%-25%.
- יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגורמים שמחזקים את מעמדה של כאל הם הפיתוחים הטכנולוגיים שלה, כמו כרטיסים נטענים וכרטיסי אשראי עסקיים מתקדמים. טכנולוגיות אלו מאפשרות למדינה ולעסקים לעקוב בצורה מדויקת אחר השימושים בכרטיסים, ומציפות ערך נוסף למשקיעים פוטנציאליים.
מנורה תציע?
קבוצות מקומיות כמו מנורה מבטחים עשויות לנסות לרכוש את החברה, אם כי, מנורה מאוד שמרנית ברכישות ולא משתוללת בהצעות. היא גם לא תרצה להשקיע את כל הסכום אלא להיכנס בהשקעה נמוכה יותר או עם שותף. או שמראש היא כבר תפתח זרוע אשראי ותגדיל את הפעילות שכבר קיימת במקום להיכנס לתחום דרך רכישה. אחרי הכל, יותר מחצי משווין של חברות כרטיסי האשראי נובע מתחום ההלוואות.
אגב, אל על שיש לה שיתוף פעולה גדול עם כאל ומועדון משותף, עשויה להרוויח ממכירת כאל, בזכות אופציית "פאנטום" שמאפשרת לה ליהנות מעליית שווי החברה. זה יכול להיות סכום של 120-200 מיליון שקל.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- הפחתה משמעותית בהנחות הארנונה: איך השינויים לשנת 2026 ישפיעו על המשפחות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
הפוטנציאל
אחת הסיבות לאטרקטיביות של חברות כרטיסי האשראי, כמו כאל, היא התוכנית של בנק ישראל להגדיל את התחרות במערכת הבנקאית. חברות כמו כאל עשויות להפוך לבנקים קטנים, לגייס פיקדונות ולהתחרות בתחומים נוספים כמו משכנתאות.
- 1.אכן הדטהבייס מאוד מרשים אבל יש שם גם מדור BI שעושה קסמים ונפלאות (ל"ת)אחד שיודע 23/01/2025 21:41הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות
לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי מעבר לערך הדמוקרטי החשוב והמעבר להתנהלות תקינה, בריאה ושמכבדת את המקצוע שלנו, מדובר בצעד בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, שהתקבלה בהצבעה של 23 בעד ו-9 נגד. חברות וחברי לשכה רבים יודעים כי זהו צעד חשוב שמאפשר ראייה לטווח ארוך והובלה רציפה של רפורמות מהותיות – הן בתוך המקצוע והן ברמת המשק. בתקופה שבה הלשכה נדרשת למעורבות עמוקה יותר בקידום נושאים פיננסיים, רגולטוריים וכלכליים שתומכים בפיתוח המשק והכלכלה, רציפות ניהולית היא תנאי קריטי להצלחה.
