המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח

משבר שקט ועמוק מחלחל לחברה המערבית - הדיכאון. התפשטות הדיכאון בקרב אחוזים גבוהים מבני הנוער והמבוגרים הפכה את הדיכאון למגפה גדולה בארה"ב ובמדינות נוספות. הסימפטומים קשים - תחושות של בדידות, חוסר שייכות, עייפות נפשית, ירידה בתחושת הערך העצמי, ואובדן חיבור אנושי בסיסי. זה הופך אנשים ללא יצרנים, זה מצריך טיפול ומעקב, זה יוצר נזק ישיר ועקיף של מאות מיליארדים. לפי מחקרים של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי העלות הכלכלית למשק האמריקאי היא מעל 300 מיליארד דולר בשנה. העלות העולמית מתקרבת לטריליון דולר. רוב העלות היא עלות עקיפה. 

לא חסרים מחקרים וסקרים שמראים עד כמה דיכאון הפך למחלה רווחת בארצות הברית. על פי המכון הלאומי לבריאות נפשית (NIMH) , בשנת 2024 כחמישה מיליון בני נוער בגילאי 12 עד 17, כ-20% מהקבוצה הגילאית, חוו פרק דיכאון קליני אחד לפחות. המרכז לבקרת מחלות (CDC) מדווח על עלייה של 60% בשיעור הדיכאון בקרב בני 12 ומעלה בין השנים 2021-2023.

סקר גאלופ מ-2025 מגלה כי שיעור הדיכאון בקרב מבוגרים נשאר מעל 18% מאז 2024, עם עלייה משמעותית בקרב צעירים בעלי הכנסה נמוכה. יותר מאדם אחד מכל חמישה מבוגרים בארה"ב חווה הפרעה נפשית בשנה האחרונה, כאשר 5.6% סובלים מהפרעה נפשית חמורה - כ-14.6 מיליון איש.

בקרב תלמידי תיכון, 18% דיווחו על תסמיני דיכאון בשבועיים האחרונים, לצד 20% עם תסמיני חרדה. הנתונים מצביעים על כך שבין 13%-29% מהמבוגרים בארה"ב חוו דיכאון בשנה האחרונה, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב נשים (19%) ובני נוער (19%). בישראל סקרים של משרד הבריאות וקופות החולים מלמדים כי בין 8% ל-10% מהאוכלוסייה סובלת מדיכאון. 

• דיכאון עמוק: המחלה השקטה שמשבשת את החיים; האם אפשר גם אחרת?
• FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטלפון החכם: מכלי עבודה לזירת בדידות

בישראל העלייה בדיכאון וחרדה וקשיים נפשיים מיוחסת גם למלחמה הארוכה. בעולם, אחד האשמים המיידים בדיכאון הוא השימוש האינטנסיבי בטלפונים חכמים שהפך בעשור האחרון למאפיין מרכזי של אורח החיים המודרני, כאשר השימוש כולל צפייה ממושכת בתכנים קצרי טווח שהם בחלקם שליליים, מזעזעים או חסרי ערך. נוצר מצב של חשיפה תמידית לרעש מנטלי, לצד היעדר עיבוד רגשי אמיתי.

מחקרים מאוניברסיטת קולומביה מצאו קורלציה ישירה בין שימוש כבד ברשתות חברתיות לבין דיכאון, חרדה, בדידות והתנהגויות אובדניות בקרב צעירים. מיליוני צעירים מבלים שעות ארוכות בגלילה באפליקציות כמו אינסטגרם, טיקטוק או יוטיוב, תוך צריכת תוכן פסיבית כמעט ללא יצירה או השתתפות אקטיבית.

התוצאה היא מצב של "שיתוק חשיבתי": פחות מחשבה עצמאית, פחות יצירתיות, וסחף רגשי לתוך אזור דמדומים של דכדוך, השוואתיות וביקורת עצמית. מחקר שפורסם ב-JAMA Network Open מצא כי כל שעה נוספת של זמן מסך ברשתות חברתיות מגבירה את הסיכון לדיכאון.

• אינטל עקפה את הציפיות, אך אכזבה בתחזית להמשך
• ספייס אקס מתקרבת להנפקה שעשויה לשבור שיאים בוול סטריט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

התופעה המוכרת של FOMO (פחד מהחמצה) תורמת משמעותית לבעיה, כאשר משתמשים משווים באובססיביות את חייהם לחיי אחרים. האלגוריתמים מאחורי הרשתות מעודדים תוכן רגשי קיצוני, יוצרים מעגל קסמים של השוואה חברתית והפחתת הערכה עצמית.

בינה מלאכותית כתחליף לקשרים אנושיים

בשנה האחרונה נרשמה עלייה משמעותית בשימוש באינטראקציות רגשיות ורומנטיות עם מערכות בינה מלאכותית. צעירים מדווחים על שיחות עם צ'אט-בוטים כתחליף למערכת יחסים אנושית, שיתוף רגשות אינטימיים עם תוכנות AI, ואף תחושת חיבור עמוקה לאובייקט וירטואלי שמתוכנת לרצות את המשתמש ולהחמיא לו.

מחקרים מזהירים מפני הסכנות הנסתרות: מניפולציה רגשית, החמרת בדידות, והשפעה שלילית על חיבורים חברתיים אמיתיים. משתמשים בפלטפורמות כמו Replika מדווחים על תמיכה רגשית, אך חשים רמות גבוהות של בדידות.

המשמעות חורגת מהשאלה הטכנולוגית - מדובר בשינוי עומק חברתי ותרבותי. מערכות יחסים קלאסיות מוחלפות בהדרגה באינטראקציות תכנותיות, חסרות מגע, קונפליקט, או מורכבות אנושית אמיתית. משתמשים עם תסמיני דיכאון נוטים יותר להסתמך על AI, מה שיוצר תלות מסוכנת.

הפלטפורמות המתקדמות אף פונות לקהל צעיר עם אפשרויות של "חבר רומנטי וירטואלי", מעוררות שאלות על הצורך ברגולציה וגבולות מוסריים. מחקר שפורסם בכתב העת Nature הראה כי מבין משתמשי תוכנת Replika הצהירו 63.3% מהמשתמשים על הפחתת בדידות, אינטראקציה מרפאת עם ה-AI ועל יכולת טובה יותר להתמודד עם לחץ במערכות יחסים, אך כל זאת בא על חשבון חיבורים אנושיים אמיתיים.

תרבות שמוחקת ייחוד וזהות

החברה האמריקאית מצויה בעשור שבו הזהות האישית הפכה לזירה סוערת. מצד אחד מתרחבת ההכרה בזכויות קבוצות שוליים, אך במקביל נוצר לחץ חברתי עז "להשתייך" לקבוצת שיוך מוגדרת. במקום עידוד אינדיבידואליזם, מתפתחת נורמה של הומוגניות תרבותית.

כל מי שחורג מהתבנית הקבוצתית עלול למצוא את עצמו מקוטלג, מוחרם או מודר מהשיח המרכזי. כך נוצרת אווירה של פחד, ביטול עצמי, ותחושת בלבול קיומית המגבירה דכדוך וחוסר ביטחון.

מחקרים רבים מראים קשר שלילי חזק בין היעדר תחושת שייכות לבין תסמיני דיכאון וחרדה, במיוחד בקרב צעירים. זהות תרבותית יכולה להיות מקור כוח, אך גם סיבה לקונפליקט ומרג'ינליזציה הפוגעים בבריאות הנפשית.

מעגל קסמים של עייפות, דיכאון ותרופות

שינה לא סדירה הפכה למאפיין רווח בקרב צעירים בארה"ב. לא מדובר רק בשעות שינה מועטות, אלא באיכות שינה ירודה כתוצאה מחשיפה לאור כחול מצפייה במסכים עד שעות מאוחרות, ועומס רגשי מצטבר.

כשהשינה נפגעת, הוויסות הרגשי מתערער. העייפות יוצרת יותר חרדה, פחות סבלנות, וקושי לעבד רגשות. מחקרים קושרים זמן מסך ארוך בשעות הערב לשינה לקויה, דיכאון ומתח.

ארגון CommonSense למען רווחת ילדים ומשפחות בארה"ב פרסם מחקר ובו נתונים מדאיגים: 70% מבני נוער משתמשים בטלפון 30 דקות לפני השינה, ו-89% מחזיקים מכשיר בחדר השינה ו-35% מתעדכנים בו ביקיצות במהלך הלילה. שעת מסך אחת לפני השינה מגבירה את הסיכון לאינסומניה ב-59% ומקצרת את השינה ב-24 דקות בממוצע. במקביל יש פגיעה פיזית: ירידה באימונים גופניים, תזונה לא מאוזנת, ואורח חיים יושבני התורם לתחושת סטגנציה פיזית ונפשית כאחד. במחקר של HelpGuide עלה כי הקשר בין הרשתות החברתיות ודיכאון עלול להיות דו כיווני ומהווה מעין מעגל קסמים: ככל שאדם נחשף יותר לרשתות החברתיות, גובר הסיכוי שהוא יחווה דיכאון ומצד שני ככל שאדם יהיה יותר בדיכאון הוא יפנה יותר לרשתות החברתיות.

עם העלייה בדיכאון, יש חברות שמרוויחות מכך: לפי מחקר של חברת המחקרים Dimention, שוק התרופות נגד דיכאון עמד על סך 20 מיליארד דולר בשנת 2024 ובארצות הברית לבדה מוערך בכ-8.6 מיליארד דולר.  בין החברות המובילות בתחום - פייזר, אסטרהזנקה, לונדבק, ביוג'ן כשהמכירות של התרופות המובילות הן מעל מיליארד דולר לתרופה.