גולדמן זאקס משלם קנס עתק על פרשת שחיתות והצעד הראשון של ישראל בדרך לתעשיית ההייטק

22 באוקטובר 2020 - גולדמן זאקס משלם קנס על פרשת שחיתות

ב-22 באוקטובר 2020 הודיע בנק גולדמן זאקס על הסדר תקדימי עם רשויות האכיפה בארה"ב, בריטניה, סינגפור והונג קונג, שבמסגרתו התחייב לשלם כ-2.9 מיליארד דולר. מדובר באחד הקנסות הגבוהים ביותר שניתנו אי פעם למוסד פיננסי על רקע מעורבות בפרשת שחיתות. ההסדר נוגע לפרשת 1Malaysia Development Berhad (1MDB) - קרן ההשקעות הלאומית של מלזיה, שעמדה במרכז אחת מפרשות ההונאה הגדולות ביותר בעשורים האחרונים.

על פי ההאשמות, גולדמן זאקס סייע בהנפקת אג"ח בשווי כולל של כ-6.5 מיליארד דולר עבור הקרן, וקיבל עמלות חריגות בגובה מאות מיליוני דולרים. חלק ניכר מהכסף שגויס נוצל למימון עסקאות פיקטיביות, רכישת נכסים אישיים והעברות כספים לחשבונות פרטיים. מספר בכירים במערכת השלטונית המלזית היו מעורבים בפרשה, ובכירי בנק לשעבר הועמדו לדין. החקירה הבינלאומית שהתנהלה לאורך מספר שנים גררה ביקורת קשה כלפי גולדמן זאקס, בטענה כי התעלם מתמרורי אזהרה ולא הפעיל את מנגנוני הבקרה הנדרשים.

מעבר להיבט המשפטי, הקנס היווה מכה תדמיתית לבנק, והוביל לשורת שינויים מבניים, לרבות חיזוק מנגנוני הציות, שינויים בהנהלה והגברת השקיפות בדיווחי הבנק. מבחינה כלכלית, ההשלכות של ההסדר חרגו מגבולות גולדמן זאקס בלבד. הן הובילו לעלייה ברמת האכיפה על מוסדות פיננסיים גלובליים, חיזקו את הכללים סביב מניעת הלבנת הון, ויצרו תקדים שמחייב גופים פיננסיים להקפיד על כללי ממשל תאגידי, גם כאשר הם פועלים במדינות שבהן מנגנוני הפיקוח חלשים יחסית.

השוואתית, מדובר בקנס גבוה משמעותית לעומת מקרים קודמים. למשל הקנס שהוטל על HSBC בגין הלבנת כספים ב-2012 עמד על כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. ההסדר עם גולדמן זאקס סימן את שינוי האקלים הרגולטורי כלפי בנקים בינלאומיים, והעביר מסר ברור - מוסדות פיננסיים לא יוכלו לחמוק מאחריות, גם כאשר הפרות מבוצעות מחוץ לגבולות מדינת האם.

• מייסד סיטאדל: ״בהשקעות צריכים אינטואציה; ה-AI נכשל בזה״
• שיחת המשקיעים שהפכה לשיחת פרידה: גולדמן זאקס מחליפה את הבנקאים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

22 באוקטובר 1981 - החוב הלאומי של ארה"ב חוצה את רף טריליון הדולר

ב-22 באוקטובר 1981 חצה לראשונה החוב הלאומי של ארה"ב את רף טריליון הדולר, נקודת ציון היסטורית שסימנה את תחילתו של עידן חדש בכלכלת המעצמה הגדולה בעולם. על אף שהאירוע התרחש בתקופה שבה הכלכלה האמריקאית נראתה חזקה יחסית, מאחורי הקלעים החלה מגמה של צמיחה מואצת בחוב הציבורי, בין היתר כתוצאה ממדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה, הוצאות ביטחוניות גוברות והפחתות מס דרמטיות.

החוב הפדרלי, שבמשך עשרות שנים נשמר ברמות שנחשבו סבירות ביחס לתוצר, החל לטפס בקצב מואץ, תופעה שקיבלה תאוצה בשנות ה-80 וה-90 והמשיכה לתוך המאה ה-21. נכון לאוקטובר 2025, החוב הלאומי של ארה"ב עומד על כ-38 טריליון דולר, כאשר יחס החוב לתוצר חצה את רף ה-100%. מדובר באחד החובות הציבוריים הגדולים ביותר בעולם מבחינה אבסולוטית, גם אם לא הגבוה ביותר ביחס לתוצר (כפי שקיים למשל ביפן).

המשמעות הכלכלית של החצייה ב-1981 חורגת מהמספר עצמו. היא ביטאה שינוי תפיסתי ביחס לשימוש בגירעון ככלי ניהולי מרכזי, תוך דחיית ההתמודדות עם ההשלכות ארוכות הטווח. מאז, הדיון בשאלת החוב הציבורי מלווה את הפוליטיקה האמריקאית דרך קבע - מאבקי תקציב, עצירת פעולתה של הממשלה הפדרלית (shutdown), סוגיית תקרת החוב והשלכות על דירוג האשראי של המדינה.

• היום שבו הדאו ג'ונס נפל ביותר מ-22% וההחלטה על תחרות שירים שתאחד את אירופה
• המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• היום שבו נולדה האימפריה של מיקי מאוס והסניף הראשון של הרשת...

נוסף לכך, החוב העצום משפיע גם על החלטות מוניטריות, לרבות מגבלות על היכולת להעלות ריבית בתקופות של אינפלציה גבוהה. כל אלה הופכים את שאלת ניהול החוב הציבורי לאחת הסוגיות הכלכליות המרכזיות של ארה"ב בעידן המודרני, עם השפעה ישירה על שווקים, מדיניות ריבית וציפיות אינפלציוניות.

22 באוקטובר 1955 - המחשב האלקטרוני הראשון בישראל יוצא לדרך

ב-22 באוקטובר 1955 הופעל לראשונה המחשב האלקטרוני WEIZAC במכון ויצמן למדע, מהלך שהציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות מובילות בעולם בכל הקשור לטכנולוגיית מחשוב מתקדמת. אף שמדובר באירוע טכנולוגי בראש ובראשונה, החשיבות הכלכלית שלו עמוקה לא פחות: בתקופה שבה עולמות החישוב עוד היו בחיתוליהם, ישראל החליטה להשקיע משאבים ניכרים ביצירת תשתית עצמאית לחישוב מדעי והנדסי.

ההשקעה בפרויקט, שעמדה על כ-50 אלף דולר, סכום עתק יחסית לתקציב המכון ולמשק הישראלי דאז, יצרה פלטפורמה לפיתוח יכולות ייחודיות בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה וההנדסה. WEIZAC איפשר לחוקרים ישראלים לבצע סימולציות מתקדמות, חישובים נומריים מורכבים וניתוחים שעד אז נאלצו להיעשות בחו"ל או לא בוצעו כלל.

מבחינה מקרו-כלכלית, מדובר בצעד ראשון בבניית תעשיית ההייטק הישראלית: ההון האנושי שנחשף למערכת, הידע שהצטבר והיכולת לשכפל תשתיות מחשוב - כל אלו הובילו להקמת מרכזי מחקר, תחילת פיתוחים אזרחיים וביטחוניים מבוססי מחשוב, והנחת היסודות למה שעם השנים יהפוך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

WEIZAC היה לא רק טכנולוגיה פורצת דרך, אלא גם סמל להשקעה אסטרטגית שמחברת בין מדע, ביטחון וכלכלה. בהסתכלות לאחור, הפעלתו ב-1955 הייתה הרבה מעבר להישג מדעי. היא ביטאה תעוזה לאומית לבחור בעתיד שבו ידע, חדשנות וטכנולוגיה הם נדבכים מרכזיים בביטחון הלאומי וביכולת הכלכלית של ישראל.