
הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
המרדף אחרי תשואות בשוק האג"ח המקומי נמשך ומושך לשוק גם גיוסים שנושאים סיכון גבוה יותר למשקיעים; אחרי שהמרווחים הלכו ונשחקו, נראה שהשלב הבא הוא גיוס חוב גם עבור חברות עם גירעון בהון והערת עסק חי - זה מסוכן למשקיעים
בחודשים האחרונים יש חגיגה בשוק החוב המקומי. גיוסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים נסגרים בזמן קצר בביקושים גדולים בהרבה ממה שהחברות מבקשות, שאף הוביל להגדלות מהותיות של היקף הגיוסים (בכל זאת מגייסים שאפשר), לעיתים גם לחברות שבשנה שעברה התקשו למחזר חוב. המוסדיים חזרו להשתתף בהנפקות חדשות כשהם מסתפקים בפרמיות קטנות יותר, גם באג"ח ללא ביטחונות.
לתוך הסביבה הזו נכנסת כעת סאטל פרופרטיס, חברת מלונות שבשליטת לירן ויצמן, שמבקשת לגייס כ-130 מיליון שקל בבורסה בתל אביב. הכסף מיועד בעיקר לפירעון חובות קיימים,
שחלקם מלווים בערבויות אישיות של ויצמן, המיועדים לשיפוץ ארבעה נכסים (מלונות) באתונה. לפי הדוחות האחרונים של החברה, יש לה גירעון בהון של עשרות מיליוני שקלים והערת עסק חי, המצביעה על ספקות לגבי יכולתה להמשיך לפעול ללא גיוסי הון נוספים והשלמת תהליכי השבחה.
המהלך ממחיש היטב את האווירה בשוק, שהפך פתוח גם לחברות עם פרופיל סיכון גבוה בהרבה ממה שהיינו רואים לפני שנה בלבד. נכסים מוחשיים באירופה והבטחה להשבחתם נשמעים טוב כשהריבית מציעה תשואה גבוהה לכאורה, אבל בפועל מדובר בהימור שמבוסס על כך שהגיוס אכן יאפשר
לחברה לעבור משלב שיפוצים והפסדים לשלב שבו היא מייצרת תזרים.
ההיסטוריה מלמדת שחברות שהנפיקו בתשואות שנראו אטרקטיביות אך הסתירו בעיות עמוקות יותר לבסוף נאלצו להסדיר חובות, תוך שהמוסדיים, שהם כמובן הכספים של העמיתים דרך קרנות הפנסיה והגמל, רשמו את ההפסדים. כעת, אחרי ראלי חד ושחיקת פרמיות הסיכון, נדמה שקל לשכוח את הלקחים מהעבר.
- "זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"
- המרווחים בשפל של 27 שנה - מה קורה בשוק האג"ח בארה"ב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזרה לגיוסים בתשואה גבוהה אך בסיכון גבוה מעלה גם שאלות לגבי גבולות התיאבון של השוק. בתקופה של עודפי נזילות ותשואות שהצטמצמו, קל להתפתות לעוד כמה שברי אחוז, אך מאחורי כל הנפקה כזו עומדים חוסכים שהכסף שלהם מנהל סיכון. אם החברות לא יצליחו לבצע את תוכניותיהן או להתמודד עם תנאי מימון משתנים, הגל הנוכחי עלול להפוך לסדרת הסדרי חוב ופגיעה באמון המשקיעים.
בנוסף, כשהשוק פותח מחדש את הברזים גם לגופים חלשים, האחריות לבדיקות עומק ולדרישת ביטחונות משמעותיים עוברת ישירות למנהלי ההשקעות ולגופים המוסדיים. אם הגאות תימשך , קיים סיכון שהפעם היא תתרחב מעבר לענפים בודדים ותיצור נזק רחב יותר לחוסכים והתדמית של שוק ההון המקומי תיפגע.
בשורה התחתונה
הגאות באג"ח המקומיות מאפשרת גם לחברות חלשות יחסית לחזור ולגייס, לעיתים כדי לפרוע חובות קיימים ולא כדי לצמוח באמת. התיאבון לתשואה מוביל את המוסדיים להקטין דרישות ביטחונות ולדלג על בדיקות עומק, מהלך שעשוי להתברר ככואב במידה והפרויקטים לא יבשילו בזמן. שהריביות נשחקות, המרדף אחרי תשואה גבוהה יותר עלול להוביל לסיכון מיותר שיתגלה בדיעבד כהימור מסוכן.
- 1.תודה (ל"ת)אנונימי 29/09/2025 12:58הגב לתגובה זו

"זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"
בלידר מזהירים כי שוקי האג"ח אינם מתמחרים כראוי את הסיכונים: בישראל מלחמה ממושכת ולחץ גיאופוליטי, ובארה"ב כלכלה שעדיין צומחת ולחצי אינפלציה שימנעו הורדות ריבית חדות; ההעדפה: מח"מ קצר ואפיקים צמודים
בסקירה השבועית של לידר שוקי הון, בהובלת הכלכלן הראשי יונתן כץ, ממליצים בבית ההשקעות לקצר את מח"מ האג"ח' ולתעדף את האפיק הצמוד, הנסחר כיום בתמחור אינפלציה נמוך יחסית. בסקירה מסבירים כי לאחר תקופה ארוכה שבה משקיעים נטו "לרדוף" אחרי תשואות גבוהות בעקומים הארוכים, הסיכון למהלך עליות בתשואות עלה.
בתקופה שבה מדיניות מוניטרית ונתוני מאקרו משתנים במהירות, שמירה על מח"מ קצר מאפשרת להגיב לשינויים בשוק ולגלגל את התיק לפי התפתחויות חדשות. במילים אחרות, מדובר לא רק בהקטנת הסיכון מתנודתיות בתשואות, אלא גם בשיפור הנזילות והיכולת לתפוס הזדמנויות אם התמונה האינפלציונית או הגיאופוליטית תשתנה.
ישראל: סיכון גיאופוליטי ואינפלציית ליבה עיקשת
שוק האג"ח הישראלי מתמחר תרחיש אופטימי מדי ואינו לוקח בחשבון במלואו אפשרות של לחימה ממושכת והתגברות סנקציות על ישראל.
שוק העבודה המקומי ממשיך להיות הדוק, עם שיעור ההשתתפות גבוה שיוצר מחסור של כ-50 אלף עובדים, דבר שמחזק את לחצי השכר. מחירי השירותים והשכירות עלו בקיץ בקצב שנתי של מעל 4%, ואינפלציית הליבה נותרה סביב 3.36%, מעל היעד של בנק ישראל, גם לאחר שהאינפלציה הכללית ירדה
ל-2.9%. בנוסף, הוצאות הביטחון הגבוהות והגירעון התקציבי עולים בהדרגה, בעוד שהרגיעה הגיאופוליטית נראית רחוקה. כל אלה מקשים על בנק ישראל לפתוח במחזור הורדות ריבית, בניגוד לציפיות חלק מהשוק. בלידר סבורים שהחזקת אג"ח ארוכות מסוכנת כעת וממליצים להתמקד במח"מ קצר,
עם נטייה קלה לצמודות שנראות זולות ביחס לציפיות האינפלציה הגלומות.
ארה"ב: תשואות ארוכות במגמת עלייה והורדות ריבית מתונות יותר
במקביל, כלכלני לידר מציינים שגם בארה"ב סביבת האג"ח הפכה מאתגרת יותר, כאשר הנתונים הכלכליים חיוביים - הצריכה הפרטית
והכנסה פנויה ממשיכות לצמוח, שוק העבודה יציב והאינפלציה, ובעיקר אינפלציית הליבה, יורדת באיטיות. עם זאת, יו"ר הפד ג'רום פאוול נשא נאום ניצי והבהיר כי תוואי הורדות הריבית יהיה מתון יותר מכפי שהשווקים העריכו, מה שדחף את התשואות הארוכות בארה"ב מעל 4%. מגמה זו עלולה
להימשך כל עוד הכלכלה אינה מאותתת על האטה ברורה. התוצאה: אג"ח ארוכות בארה"ב חשופות להמשך עליות בתשואה ולירידות מחיר, ולכן בלידר ממליצים גם שם להישאר בצד הקצר של העקום.
- "הירידות בטבע מוגזמות, האיום עליה פחות משמעותי ממה שחושבים"
- "מניית נאוויטס תעלה ב-45%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הקונצרני מושפע
העלייה בתשואות הארוכות לא מתרחשת רק בממשלתי אלא
גם בשוק הקונצרני, שם מרווחי הסיכון נותרו נמוכים יחסית למרות חוסר הוודאות המאקרו-כלכלי. מצב זה יוצר פער בין סיכון למחיר, כאשר חברות ממשיכות לגייס חוב ארוך בריביות שנראות זולות היסטורית, אך אם מגמת עליית התשואות תימשך המשקיעים עלולים למצוא את עצמם עם ירידת ערך
לא מבוטלת. קיצור מח"מ עשוי לספק גם כאן שכבת הגנה, במיוחד כשלא ברור אם האופטימיות בשוק האג"ח הקונצרני מוצדקת לנוכח הגירעון הממשלתי והוצאות הביטחון המקומיות, או הציפיות המוגזמות להורדות ריבית בארה"ב.