הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס
המרדף אחרי תשואות בשוק האג"ח המקומי נמשך ומושך לשוק גם גיוסים שנושאים סיכון גבוה יותר למשקיעים; אחרי שהמרווחים הלכו ונשחקו, נראה שהשלב הבא הוא גיוס חוב גם עבור חברות עם גירעון בהון והערת עסק חי - זה מסוכן למשקיעים
אגח בחודשים האחרונים יש חגיגה בשוק החוב המקומי. גיוסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים נסגרים בזמן קצר בביקושים גדולים בהרבה ממה שהחברות מבקשות, שאף הוביל להגדלות מהותיות של היקף הגיוסים (בכל זאת מגייסים שאפשר), לעיתים גם לחברות שבשנה שעברה התקשו למחזר חוב. המוסדיים חזרו להשתתף בהנפקות חדשות כשהם מסתפקים בפרמיות קטנות יותר, גם באג"ח ללא ביטחונות.
לתוך הסביבה הזו נכנסת כעת סאטל פרופרטיס, חברת מלונות שבשליטת לירן ויצמן, שמבקשת לגייס כ-130 מיליון שקל בבורסה בתל אביב. הכסף מיועד בעיקר לפירעון חובות קיימים,
שחלקם מלווים בערבויות אישיות של ויצמן, המיועדים לשיפוץ ארבעה נכסים (מלונות) באתונה. לפי הדוחות האחרונים של החברה, יש לה גירעון בהון של עשרות מיליוני שקלים והערת עסק חי, המצביעה על ספקות לגבי יכולתה להמשיך לפעול ללא גיוסי הון נוספים והשלמת תהליכי השבחה.
המהלך ממחיש היטב את האווירה בשוק, שהפך פתוח גם לחברות עם פרופיל סיכון גבוה בהרבה ממה שהיינו רואים לפני שנה בלבד. נכסים מוחשיים באירופה והבטחה להשבחתם נשמעים טוב כשהריבית מציעה תשואה גבוהה לכאורה, אבל בפועל מדובר בהימור שמבוסס על כך שהגיוס אכן יאפשר
לחברה לעבור משלב שיפוצים והפסדים לשלב שבו היא מייצרת תזרים.
ההיסטוריה מלמדת שחברות שהנפיקו בתשואות שנראו אטרקטיביות אך הסתירו בעיות עמוקות יותר לבסוף נאלצו להסדיר חובות, תוך שהמוסדיים, שהם כמובן הכספים של העמיתים דרך קרנות הפנסיה והגמל, רשמו את ההפסדים. כעת, אחרי ראלי חד ושחיקת פרמיות הסיכון, נדמה שקל לשכוח את הלקחים מהעבר.
- בזכות המניות: שווי תיק ההשקעות של הישראליים קפץ ברבעון השני
- "זה הזמן לקצר מח"מ באגרות החוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזרה לגיוסים בתשואה גבוהה אך בסיכון גבוה מעלה גם שאלות לגבי גבולות התיאבון של השוק. בתקופה של עודפי נזילות ותשואות שהצטמצמו, קל להתפתות לעוד כמה שברי אחוז, אך מאחורי כל הנפקה כזו עומדים חוסכים שהכסף שלהם מנהל סיכון. אם החברות לא יצליחו לבצע את תוכניותיהן או להתמודד עם תנאי מימון משתנים, הגל הנוכחי עלול להפוך לסדרת הסדרי חוב ופגיעה באמון המשקיעים.
בנוסף, כשהשוק פותח מחדש את הברזים גם לגופים חלשים, האחריות לבדיקות עומק ולדרישת ביטחונות משמעותיים עוברת ישירות למנהלי ההשקעות ולגופים המוסדיים. אם הגאות תימשך , קיים סיכון שהפעם היא תתרחב מעבר לענפים בודדים ותיצור נזק רחב יותר לחוסכים והתדמית של שוק ההון המקומי תיפגע.
בשורה התחתונה
הגאות באג"ח המקומיות מאפשרת גם לחברות חלשות יחסית לחזור ולגייס, לעיתים כדי לפרוע חובות קיימים ולא כדי לצמוח באמת. התיאבון לתשואה מוביל את המוסדיים להקטין דרישות ביטחונות ולדלג על בדיקות עומק, מהלך שעשוי להתברר ככואב במידה והפרויקטים לא יבשילו בזמן. שהריביות נשחקות, המרדף אחרי תשואה גבוהה יותר עלול להוביל לסיכון מיותר שיתגלה בדיעבד כהימור מסוכן.
- 1.תודה (ל"ת)אנונימי 29/09/2025 12:58הגב לתגובה זו
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
