אגח
צילום: ביזפורטל

הגאות בשוק האג"ח נמשכת וחברות עם הערת עסק חי באות לגייס

המרדף אחרי תשואות בשוק האג"ח המקומי נמשך ומושך לשוק גם גיוסים שנושאים סיכון גבוה יותר למשקיעים; אחרי שהמרווחים הלכו ונשחקו, נראה שהשלב הבא הוא גיוס חוב גם עבור חברות עם גירעון בהון והערת עסק חי - זה מסוכן למשקיעים

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה אגח

בחודשים האחרונים יש חגיגה בשוק החוב המקומי. גיוסים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים נסגרים בזמן קצר בביקושים גדולים בהרבה ממה שהחברות מבקשות, שאף הוביל להגדלות מהותיות של היקף הגיוסים (בכל זאת מגייסים שאפשר), לעיתים גם לחברות שבשנה שעברה התקשו למחזר חוב. המוסדיים חזרו להשתתף בהנפקות חדשות כשהם מסתפקים בפרמיות קטנות יותר, גם באג"ח ללא ביטחונות. 

לתוך הסביבה הזו נכנסת כעת סאטל פרופרטיס, חברת מלונות שבשליטת לירן ויצמן, שמבקשת לגייס כ-130 מיליון שקל בבורסה בתל אביב. הכסף מיועד בעיקר לפירעון חובות קיימים, שחלקם מלווים בערבויות אישיות של ויצמן, המיועדים לשיפוץ ארבעה נכסים (מלונות) באתונה. לפי הדוחות האחרונים של החברה, יש לה גירעון בהון של עשרות מיליוני שקלים והערת עסק חי, המצביעה על ספקות לגבי יכולתה להמשיך לפעול ללא גיוסי הון נוספים והשלמת תהליכי השבחה.

המהלך ממחיש היטב את האווירה בשוק, שהפך פתוח גם לחברות עם פרופיל סיכון גבוה בהרבה ממה שהיינו רואים לפני שנה בלבד. נכסים מוחשיים באירופה והבטחה להשבחתם נשמעים טוב כשהריבית מציעה תשואה גבוהה לכאורה, אבל בפועל מדובר בהימור שמבוסס על כך שהגיוס אכן יאפשר לחברה לעבור משלב שיפוצים והפסדים לשלב שבו היא מייצרת תזרים.

ההיסטוריה מלמדת שחברות שהנפיקו בתשואות שנראו אטרקטיביות אך הסתירו בעיות עמוקות יותר לבסוף נאלצו להסדיר חובות, תוך שהמוסדיים, שהם כמובן הכספים של העמיתים דרך קרנות הפנסיה והגמל, רשמו את ההפסדים. כעת, אחרי ראלי חד ושחיקת פרמיות הסיכון, נדמה שקל לשכוח את הלקחים מהעבר.

החזרה לגיוסים בתשואה גבוהה אך בסיכון גבוה מעלה גם שאלות לגבי גבולות התיאבון של השוק. בתקופה של עודפי נזילות ותשואות שהצטמצמו, קל להתפתות לעוד כמה שברי אחוז, אך מאחורי כל הנפקה כזו עומדים חוסכים שהכסף שלהם מנהל סיכון. אם החברות לא יצליחו לבצע את תוכניותיהן או להתמודד עם תנאי מימון משתנים, הגל הנוכחי עלול להפוך לסדרת הסדרי חוב ופגיעה באמון המשקיעים.

בנוסף, כשהשוק פותח מחדש את הברזים גם לגופים חלשים, האחריות לבדיקות עומק ולדרישת ביטחונות משמעותיים עוברת ישירות למנהלי ההשקעות ולגופים המוסדיים. אם הגאות תימשך , קיים סיכון שהפעם היא תתרחב מעבר לענפים בודדים ותיצור נזק רחב יותר לחוסכים והתדמית של שוק ההון המקומי תיפגע.

בשורה התחתונה

הגאות באג"ח המקומיות מאפשרת גם לחברות חלשות יחסית לחזור ולגייס, לעיתים כדי לפרוע חובות קיימים ולא כדי לצמוח באמת. התיאבון לתשואה מוביל את המוסדיים להקטין דרישות ביטחונות ולדלג על בדיקות עומק, מהלך שעשוי להתברר ככואב במידה והפרויקטים לא יבשילו בזמן. שהריביות נשחקות, המרדף אחרי תשואה גבוהה יותר עלול להוביל לסיכון מיותר שיתגלה בדיעבד כהימור מסוכן.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 12:58
    הגב לתגובה זו
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"

בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים

עמית בר |

בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.  

המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב. 

הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.

בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.

בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.