אפי שקולניקאפי שקולניק
ראיוןTV

ביג, אלרוב ומגה אור: "אג"ח קונצרני שיאפשר לכם לישון בשקט בלילה"

אפי שקולניק, ראש דסק אג"ח ביחידת המחקר בבנק הפועלים מסמן השקעות בפרופיל סיכון נמוך; באג"ח ממשלתי ממליץ על מח"מ קצר בצמודות ומח"מ בינוני בשקלי; הסדרות המומלצות שקלי 330, צמודות 527 ו-529, ובאג"ח הקונצרני מציין 4 סדרות בדירוגים גבוהים עם ביטחונות בתשואה של 6%-5%

צחי אפרתי | (7)

 שוקי המניות חווים תנודתיות גבוהה מתחילת השנה, במיוחד בארה"ב שם המדדים נכנסו לטריטוריית תיקון. במקביל, התשואות באג"ח הופכות אטרקטיביות יותר למשקיעים. אפי שקולניק, ראש דסק אג"ח ביחידת המחקר בבנק הפועלים בראיון TV מציע מספר המלצות ברמת סיכון נמוכה יחסית לאיזון תיק ההשקעות: חשיפה למדדים עם פיזור רחב כמו תל בונד 100, העדפת חברות נדל"ן ישראליות על פני גלובליות, והתמקדות בסדרות ממשלתיות כמו שקלי 330 או הצמודות 527 ו-529, ואג"ח קונצרני עם ביטחונות של חברות מובילות כגון ביג, אלרוב, מגה אור ודלק קבוצה.

 

על פי הערכות, האינפלציה השנה אמורה להיות 2.5%. בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בשתי הורדות, יש כאלה אפילו שאולי צופים לשלוש. איך כל הדבר הזה צפוי להשפיע על שוק האג"ח בשנה הקרובה?

"כאשר אנו רואים את האינפלציה מתמתנת לכיוון 3%-2%, כפי שצופים אצלנו בבנק, הדבר מקל על בנק ישראל להוריד ריבית. אנו צופים הורדה אחת עד סוף השנה או כשתי הורדות בראייה של שנה קדימה.

מצב זה מוביל אותנו להתמקד באזור של מח"מ בינוני ואף להאריך מעט את המח"מ, כדי ליהנות מרווחי הון כאשר הריבית תרד בהמשך.

אנו מסתכלים גם על האבטלה, שנמצאת כרגע ברמה יחסית נמוכה. במקביל ניתן לראות תהליכים חיוביים כמו ירידה בהיקף המילואים בחודשים האחרונים וחזרת המפונים בצפון ובעוטף לבתיהם.

תהליכים אלה מקלים על השוק ומשפיעים גם הם על האינפלציה. הכיוון הכללי של האינפלציה הוא התמתנות, וזה צפוי לאפשר את הורדות הריבית שהזכרנו. בסך הכל, הסביבה נראית אופטימית יחסית לשוק האג"ח.

אם כך בוא נסתכל על האג"ח קונצרני. המרווחים מאוד מצומצמים, כמה אטרקטיבי להיות שם היום?

קיראו עוד ב"אג"ח"

"המרווחים בשוק הקונצרני אכן מצומצמים ונמצאים בשפל של השנים האחרונות, למרות כל האתגרים הגיאופוליטיים והאיומים מבחוץ. עם זאת, בבחינת השוק הזה אנחנו עדיין יכולים לבצע את הבדיקה הבסיסית והחשובה - לאתר איגרות חוב בדירוגים הגבוהים יותר, לחפש איגרות חוב בסקטורים היציבים, ולמצוא אגרות חוב עם ביטחונות שיקלו עלינו לישון בשקט בלילה, מתוך ידיעה שהסיכוי לראות את הכסף חזרה הוא גבוה יותר".

אתה מציין את הסדרות הבטוחות יותר. אם כך, איזה סדרות קונצרניות להערכתך כרגע מעניינות להשקעה?

"כשאנחנו בוחנים את שוק האג"ח, חשוב להתמקד בסקטורים המובילים - סקטור הנדל"ן והפיננסים. בנדל"ן פועלות חברות גדולות ומוכרות כמו ביג, אלרוב, מגה אור וריבוע נדל"ן - חברות שלרבות מהן יש סדרות עם ביטחונות. כך אנחנו נהנים הן מיתרון הגודל של החברה והן מהביטחון שמספקים הנכסים המשועבדים, מה שמאפשר לנו שקט נפשי כמשקיעים

"הסדרה של ביג אג"ח יט' בדירוג AA-, המציעה תשואה של 4.92% למח"מ של 4.09 שנים, עם ביטחונות בצורת שעבוד מניות לא סחירות. כמו כן, דלק קבוצה אג"ח לח' בדירוג נמוך יותר של A3, המציעה תשואה גבוהה יותר של 5.74% למח"מ של 3.49 שנים, עם ביטחונות של יהש של ניו-מד. בקטגוריה הצמודה, את אלרוב אג"ח ו' בדירוג הגבוה AA, המציעה תשואה צמודה של 2.74% למח"מ של 2.47 שנים, עם ביטחונות של מניות לא סחירות. וסדרה של מגה אור אג"ח יב' בדירוג AA-, המציעה תשואה צמודה של 3.03% למח"מ ארוך יותר של 5.18 שנים, עם ביטחונות איכותיים של שעבוד נכסים.


"אני ממליץ להימנע מחברות הנדל"ן המשקיעות בחו"ל, החברות הגלובליות, בשל אי-הוודאות והסיכון הגבוה יותר בהן, ולהתמקד בחברות הישראליות".

אתה מדגיש את עדיפותן של החברות הישראליות בנדל"ן לעומת החברות הפועלות בחו"ל, ובאמת ראינו לאחרונה חברות שנקלעו לירידות חדות, במיוחד אלה שמשקיעות בחו"ל. מה באמת אתה יכול לומר למשקיעים בהקשר הזה?

"אנו נמצאים כרגע בסביבת ריבית שעדיין גבוהה יחסית, המציבה אתגרים במיוחד לחברות בדירוגים הנמוכים יותר. חברות המושפעות מריבית גבוהה נאלצות לגלגל חוב בתנאים מאתגרים.

"חברות הנדל"ן הגלובליות מושפעות גם מהמתרחש בארצות הברית, שם קיימת אי-ודאות משמעותית בעקבות השינוי בממשל והתהליכים הרבים המתרחשים. זו הסיבה שבתקופה האחרונה ראינו ירידות משמעותיות בערכן של חברות אלה, חלקן ירידות חדות"

ומי שרוצה להיחשף להשקעה באג"ח הקונצרני, איזה מדדים אתה חושב שעדיף להיות בהם?

"במונחי מדדים, עדיף לבחור במדדים עם פיזור רחב יותר. למשל, תל בונד 100 או תל בונד 60 עדיפים על תל בונד 20. כפי שציינתי, ישנם סקטורים אטרקטיביים כמו סקטור הנדל"ן, וניתן להיחשף אליהם באמצעות מדד תלבונד ייעודי ולא דווקא דרך אג"ח ספציפית.

כיום קיימת גם אפשרות להיחשף למדדים המתמקדים בדירוג מסוים. בחירה בדירוגים של AA או AAּ+ מאפשר למשקיעים ליהנות מאגרות חוב בדירוגים הגבוהים יחסית, המפחיתים את הסיכון בתיק ההשקעות."

נעבור לאג"ח הממשלתי. ציינו שהמרווח מצומצם, מה שנותן יתרון מסוים לממשלתי. באיזה מח"מ נכון להיות? ומה היחס בין צמוד לשקלי?

"בתחום האג"ח הממשלתי, אנו ממליצים על חשיפה מאוזנת של 50%-50% בין השקלי לצמוד. הצורך בצמודים נובע מהאפשרות שנחווה אינפלציה כתוצאה ממדיניות ממשל טראמפ, שעלולה לזחול גם לישראל. גורמים נוספים הם אי-הוודאות הגיאופוליטית והתחזקות הדולר בתקופה האחרונה, שעשויים להגביר את האינפלציה ולהגדיל את הרצון להיות בצמוד.

"מבחינת מח"מ, אנו ממליצים על מח"מ בינוני באג"ח השקלי. אנו סבורים שהורדות הריבית הצפויות וסביבת הריבית הגבוהה הנוכחית תומכות ברכישה וקיבוע של תשואות לטווח ארוך באג"ח השקליות. לעומת זאת, באג"ח הצמודות עדיף לבחור במח"מ קצר עד בינוני, מכיוון שהשפעות האינפלציה בדרך כלל מורגשות בטווח הקצר. לכן עדיף להתמקד באג"ח הקצרות יותר, שבהן אנו חווים לרוב את השפעת האינפלציה, ולא באג"ח הארוכות".

איזה סדרות ממשלתיות מעניינות להשקעה?

"בהתחשב בסביבת הריבית שעדיין גבוהה יחסית, אנו ממליצים על אג"ח ממשלתיות שקלית 330. זו איגרת חוב שבעבר נסחרה סביב המאה, אך כעת ירדה לרמות נמוכות משמעותית. משקיע שרוכש אותה ייהנה הן מהתשואה השוטפת והן, קרוב לוודאי, מרווחי הון כשהריבית תרד.

"באפיק הצמוד, אנו ממליצים על הסדרות 527 ו-529, המציעות תשואה לפדיון של כ-2.8%. בשילוב עם האינפלציה החזויה של כ-2%, הדבר יניב תשואה כוללת של מעל 5%. שילוב זה של תשואה אטרקטיבית לפדיון והגנה מפני התפרצות אינפלציונית מהווה הזדמנות משמעותית למשקיעים".

 

לראיון המלא:



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 28/03/2025 10:45
    הגב לתגובה זו
    הפרש גדול
  • אנונימי 26/05/2025 23:51
    הגב לתגובה זו
    אגח שיקלי תמיד נפרע בשער 100. לכן שקונים כעת בשער פחות מ 100 יש דלתה רווח בפידיון ובקופונים
  • 4.
    דגן 27/03/2025 17:00
    הגב לתגובה זו
    .
  • בקרנות יש דמי ניהול אך פטור מעמלת קניה (ל"ת)
    רונן 26/05/2025 23:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 27/03/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    הרי כבר מזמן למדנו שדירוג אגח זה בלוף אחד גדול. חברות דירוג משנים דירוג רק אחרי שאגח עולה או יורד. הם כמו פרשני כדורגל.
  • 2.
    מעניין. תודה ! (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 08:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החיים 27/03/2025 08:00
    הגב לתגובה זו
    מידי פעם נפסיד כסףאבל הרווח מהשוטף והתשואה הגבוהה כיסה את כל ההפסדיםוהשאיר תשואה גבוהה יותר מאגח קונצרני של חברות בארץ הפתעה גם חברות נדלן בארץ יכולות לקרוסואני ישן נפלא בלילה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%. 
סיטי בנק
צילום: Joshua Lawrence on Unsplash

סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות

הבנק צופה כי השבתה ממושכת של הממשל עשויה להוריד תשואות ולהעלות מחירי אג"ח ארוכות, אך מזהיר שההקשר הנוכחי של גירעון גבוה, פוליטיקה מקוטבת והאטה בשוק העבודה, עלול לשנות את דפוסי העבר ולהפוך את ההזדמנות לסיכון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סיטי אגרות חוב

לקראת האפשרות להשבתה נוספת של הממשל הפדרלי בארצות הברית בנק ההשקעות סיטי מציג תחזית מפתיעה: דווקא שוק האג"ח הממשלתיות לטווח ארוך עלול ליהנות מהמגמה הזו. בסקירה שפרסם האסטרטג אדוארד אקטון הבנק מצביע על דפוס היסטורי שבו השבתות ממושכות הובילו לעלייה במחירי האג"ח הארוכות מה שתורגם לירידה בתשואותיהן. תופעה זו נתפסת בעיני המשקיעים כהגנה טבעית מפני האטה כלכלית שכן אג"ח ממשלתיות נחשבות ל"חוף מבטחים" בתקופות של אי-ודאות פוליטית.


ההערכה של סיטי מבוססת על ניתוח היסטורי אך היא מודעת גם למורכבות הנוכחית. בעוד שהשבתות קודמות היו בעיקרן אירועים תפעוליים זמניים הפעם נוספים להן שכבות של סיכונים פוליטיים וכלכליים. עם זאת אקטון מדגיש כי ההיסטוריה מצביעה על פוטנציאל חיובי לטווח הקצר עבור שוק האג"ח. "משקיעים נוטים לראות בהשבתה ממושכת אירוע 'בוליש' (bullish) לאג"ח" כותב אקטון "שכן היא מעוררת מצב של 'ריסק אוף' (risk off) שבו הביקוש לנכסים סולידיים גובר".


ההיסטוריה מלמדת: ירידה בתשואות בתקופות של אי-ודאות

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעה החיובית על אג"ח נרשמה בשנת 2018 אז נמשכה ההשבתה יותר מחודש, הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית. עוד לפני תחילתה הרשמית התשואות על אג"ח ממשלתיות ל-10 שנים ירדו בכחצי אחוז מ-3% לכ-2.5%. ההערכה בשווקים הייתה שהשבתה ארוכה תפגע בצמיחה הכלכלית ותגביר את הסיכון למיתון ולכן המשקיעים זרמו לאג"ח כמקלט בטוח. בפועל במהלך ההשבתה עצמה התשואות ירדו עוד יותר והמחירים עלו בהתאם, תנועה ששיקפה את החשש הכללי מהאטה.


מקרים דומים התרחשו בשנות התשעים תקופה שבה התרחשו כמה השבתות משמעותיות. בשנת 1995 למשל נרשמו שתי השבתות רצופות:  אחת נמשכה 5 ימים והשנייה 21 ימים ואחת מהן גלשה לתחילת 1996. במהלך התקופה כולה ירדו התשואות על אג"ח ל-10 שנים מ-6.61% לכ-5.52% ירידה של כמעט אחוז שלם. ההקשר הפוליטי דומה לזה של היום: מאבקים בין הקונגרס לבית הלבן סביב תקציבים שהובילו למשברים חוזרים ונשנים. אפילו אז השווקים הגיבו בהעדפת נכסים בטוחים מה שהפך את האג"ח למנצחות יחסיות.


הקונגרס עצמו העריך בדיעבד כי ההשבתה של 2018-2019 קיזזה כ-0.3% מהצמיחה הכלכלית השנתית – פגיעה לא דרמטית אך כזו שהגבירה את התיאבון לאג"ח. נתונים אלה תומכים בתזה של סיטי: אירועים כאלה אינם גורמים לקריסה מיידית אלא מחזקים את התפיסה של אג"ח כהגנה מפני סיכונים חיצוניים. עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה תלויה באורך ההשבתה – הפסקות קצרות (פחות משבוע) משפיעות מעט בעודן נמשכות שבועות הן מצטברות לנזק משמעותי יותר.