אלמוג דבוש, שעבד שמונה שנים באדיר טאצ' פתרונות בטיחות בתנועה, מצא את עצמו בלב מאבק משפטי יוצא דופן, שבו התערבבו זה בזה כאבי גב, רופאים תעסוקתיים, נחשים וזוחלים. במשך שנים היה דבוש עובד נאמן, שהחל כסמן כבישים והתקדם לתפקיד של מנהל צוותים ואיש שיווק ומכירות. אלא שבסוף מאי 2022 הוא הודיע למעסיקיו כי הוא חולה והגיש סדרה של אישורי מחלה ברצף - לא פחות מ-72 יום. אלא שחודש לאחר מכן, אחד ממנהלי החברה גילה תמונה בפייסבוק שבה נראה דבוש עומד בתערוכה של זוחלים במושב גאליה, ומציע למכירה טרריומים (מיכלי זכוכית אטומים שמכילים אדמה וצמחים) עם נחשים ותולעים.

החברה לא נשארה אדישה: מבחינתה, מדובר בעובד שמתחזה לחולה אך בפועל עוסק בעבודה אחרת. היא דרשה ממנו להתייצב לעבודה, ואף שלחה אותו לבדיקה אצל רופא תעסוקתי מטעמה. דבוש מצדו, טען כי אינו מסוגל לבצע עבודות פיזיות בשל מצבו הרפואי, אך הרופאים קבעו שהוא כשיר לעבוד בעבודה משרדית. כשהחברה הציעה לו עבודה שכזו במשרדים באשקלון, הוא סירב להגיע. בתגובה, הודיעה לו החברה כי הוא "זונח את מקום עבודתו". בכך נחתם הקשר בין הצדדים, והסיפור עבר לפתחו של בית הדין לעבודה בתל אביב.

דבוש הועסק בחברה מדצמבר 2014. תחילה היה סמן בשטח, ובהמשך קודם לתפקידים ניהוליים ושיווקיים. הוא היה אחראי על הצעות מחיר ללקוחות, פיקוח על עבודות סימון כבישים, ואף ביצע את העבודות בעצמו. במסגרת עבודתו הוא קיבל שני כלי רכב - שברולט קטנה לטובת פגישות עם לקוחות, וטנדר עבודה לשטח. החברה, שמשרדיה כאמור ממוקמים באשקלון, אף שכרה עבורו מחסן בחולון כדי לחסוך לו נסיעות.

כשיר לעבודה משרדית

במאי 2022 הודיע דבוש כי הוא חולה והציג אישורי מחלה דיגיטליים מקופת חולים כללית. כחודש לאחר מכן הוא הציג גם אישור רופא תעסוקתי, שלפיו הוא מוגבל בעבודה פיזית אך כשיר לעבוד בעבודה משרדית בחצי משרה. החברה ביקשה ממנו לשוב לעבודה בהתאם לאישור הזה, אך הוא סירב. לדבריו, הוא עדיין היה חולה. כאן החלו העניינים להסתבך: החברה שלחה אותו לבדיקה אצל רופאה תעסוקתית מטעמה, שקבעה גם היא שהוא אינו כשיר לעבודה פיזית, אך יכול לבצע עבודה משרדית. למרות זאת, דבוש לא התייצב לעבודה, וב-19 ביולי 2022 נמסרה לו הודעה על סיום העסקתו.

• פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לטענת החברה, לא מדובר בעובד חולה אלא במי שניצל את ימי המחלה כדי לעבוד במקום אחר. היא סיפרה כי ביוני 2022, בעודו מדווח על מחלה, נצפה דבוש בתערוכת זוחלים כשהוא "עומד על רגליו ומוכר נחשים". "לא ייתכן שאדם שטוען שאינו יכול להרים משקלים כבדים עומד שעות בתערוכה", נכתב בטענותיה. עוד הוסיפה החברה כי כשזימנה אותו לעבודה משרדית, הוא סירב להגיע, לא בירר מהו התפקיד שהוצע לו, ואף דרש להחזיר לו את הרכב שנלקח ממנו. מבחינת החברה, זהו ביטוי ברור לכך שהאיש נטש את מקום העבודה מרצונו.

ואולם בבית הדין התמונה נראתה אחרת. השופטת רונית סגל קבעה כי החברה לא הוכיחה שהתובע עבד בתערוכה או קיבל שכר כלשהו, ואף לא כי השתתפותו דרשה מאמץ פיזי. דבוש הסביר בעדותו כי, "זה היה שולחן בגינה של בית פרטי. ישבתי רוב הזמן. באתי רק לעזור, לא הרווחתי שקל". גם מנהל החברה, אדיר עדקי, הודה בעדותו כי לא ראה את דבוש עובד. "לא ראיתי אותו סוחב טרריומים כבדים", הוא אמר. לדבריו, כל מה שהוא ראה היה תמונה בפייסבוק שבה נראה עומד ליד דוכן. "מספיק שראינו את התמונה הזאת בזמן מחלה - זה הספיק לי", הוסיף עדקי.

החברה לא יכולה לקבוע שאישורי המחלה פיקטיביים

בית הדין קבע שגם אם הנתבעת חשדה שאישורי המחלה אינם אמיתיים, היא לא היתה רשאית לקבוע על דעת עצמה שהם פיקטיביים. "ככל שהנתבעת חשדה כי התובע אינו חולה, היתה רשאית להעמידו לבדיקה רפואית, כפי שעשתה קודם לכן. אך היא אינה יכולה לעשות דין לעצמה ולקבוע שאישורי המחלה אינם תקפים", כתבה השופטת סגל בפסק הדין שפורסם. היא הוסיפה כי אישור רופא תעסוקתי אינו מבטל אישורי מחלה רגילים: "אישור הרופא התעסוקתי קובע את סוג ואופי העבודה המתאים לעובד, לאור מוגבלותו, ואינו קשור לאישורי המחלה שהמציא. בוודאי שאין אישור של רופא תעסוקתי גובר על אישור רופא משפחה". לאור זאת, קבע בית הדין כי דבוש לא התפטר מעבודתו אלא פוטר בפועל, וכי פיטוריו נעשו שלא כדין - בין היתר משום שבוצעו בעת שהיה מצוי בימי מחלה צבורים.

• מחצי מיליון שקל ל-172 אלף: חובות נכה צה"ל הופחתו
• בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

דבוש הגיש תביעה בסכום כולל של כ-735 אלף שקל, שכללה תביעות בגין שעות נוספות, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, דמי הודעה מוקדמת, חופשה, ימי מחלה והפרשות לפנסיה. השופטת סגל בחנה בפירוט את כל רכיבי התביעה, וחלקה נדחו, אך המרכזיים שבהם התקבלו. בראש ובראשונה היא קבעה כי התובע עבד שעות נוספות רבות במשך שנות עבודתו, מבלי שקיבל תשלום הולם. אף שהחברה טענה כי מדובר ב"משרת אמון", קבע בית הדין כי היא לא הצליחה להוכיח זאת.

"בהתאם להסכמי העבודה, ניתן היה לעקוב אחר שעות עבודתו של התובע באמצעות דוחות עבודה ונוכחות שאותם נדרש להמציא", נכתב בהכרעת הדין. מאחר שהחברה לא ניהלה רישום מסודר של שעות העבודה, היא נושאת בנטל ההוכחה. בהתאם לכך פסקה השופטת כי דבוש זכאי לתשלום בגין 25 שעות נוספות בחודש, לאורך 84 חודשים, ובסך הכל בסכום כולל של 291,375 שקל.

עוד נקבע כי הוא זכאי ל-20 אלף שקל פיצוי בגין פיטורים ללא שימוע, לאחר שהוכח כי פוטר מבלי שנערך לו הליך הוגן, וכן ל-20,201 שקל בגין דמי הודעה מוקדמת ו-20,201 שקל נוספים כפדיון ימי חופשה. בסך הכל חויבה החברה לשלם לעובד כ-350 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15 אלף שקל.

ביקורת גם על התובע

לצד קבלת חלק ניכר מתביעתו, השופטת סגל לא חסכה ביקורת גם מהתובע עצמו. היא ציינה כי קשה להסביר מצב שבו עובד טוען למחלה בת שלושה חודשים מבלי להציג ולו ביקור אחד אצל רופא, או מסמך המעיד על טיפול רפואי. עם זאת, לדבריה, "אין בכך כדי לשלול את תוקפם של אישורי המחלה כל עוד לא נבדקו על ידי רופא מטעם המעסיק". עוד הדגישה השופטת כי "לא סביר שאדם הטוען שהוא חולה במשך 72 יום לא יבקר אצל רופא כלל", אך הוסיפה בהכרעתה: "יחד עם זאת, המעסיק אינו רשאי לקבוע על דעת עצמו כי אישורי המחלה פיקטיביים".

גם כלפי החברה נמתחה ביקורת חריפה על אופן ניהול יחסי העבודה. "הנתבעת אינה יכולה לקבוע שהתובע התפטר רק משום שלא התייצב לעבודה בזמן מחלה. כל עוד הומצאו אישורי מחלה, היה עליה לפעול בהתאם לדין", נכתב בפסק הדין.

פסק הדין המלא מציג תמונה מורכבת של יחסי עבודה שהידרדרו והלכו. דבוש, עובד ותיק שהחל בשטח והתקדם לניהול צוותים, ביקש מנוחה בשל כאבים. החברה מצדה, ראתה בכך התחמקות וחשבה שמצאה הוכחה לכך בתמונה מתערוכת נחשים. ואולם בבית הדין הסיפור הסתיים אחרת. השופטת סגל הזכירה כי "אין עובד יכול להעמיד עצמו במצב של מפוטר על ידי אמירה בלבד, ואין מעביד יכול להעמיד עובד במצב של מתפטר רק משום שאמר כך". לסיום היא קבעה כי, "לא היה מקום לקבוע כי התובע התפטר מעבודתו בשל העובדה שלא התייצב לעבודה במועד שבו המציא אישורי מחלה. הנתבעת היא זו שפיטרה אותו, הלכה למעשה".

איך בכלל החברה גילתה שהעובד הופיע בתערוכה של נחשים?

זה התחיל מתמונה אחת בפייסבוק. אחד ממנהלי החברה ראה במקרה פוסט שבו נראה העובד עומד ליד דוכן בתערוכה במשתלה. משם התגלגלו החשדות, שלדעת החברה הוכיחו שהוא לא באמת חולה.

אז למה העובד בכלל היה בתערוכה?

הוא סיפר לבית הדין שהוא פשוט הלך "לנשום אוויר" אחרי תקופה קשה, ושחברה שלו לקחה אותו לשם. לדבריו, הוא ישב רוב הזמן, לא הרים משאות ולא מכר שום דבר. השופטת השתכנעה שלא מדובר בעבודה אמתית.

האם בית הדין האמין שהוא באמת היה חולה במשך כמעט שלושה חודשים?

לא לגמרי. השופטת אמרה שזה לא סביר שאדם חולה כל כך הרבה זמן בלי לראות רופא בכלל. אבל מצד שני, החוק לא מאפשר למעסיק לקבוע לבדו שאישורי מחלה מזויפים. אז כל עוד החברה לא שלחה אותו שוב לבדיקה, האישור נשאר בתוקף.

למה בעצם החברה לא קראה לו לשימוע לפני שפיטרה אותו?

היא טענה שהוא בעצמו זנח את העבודה, אז מבחינתה לא היה את מי לשמוע. אבל בית הדין קבע שזו טעות - גם אם יש ויכוח, חובה לזמן את העובד לשימוע מסודר לפני פיטורים.

מה זה בדיוק אומר "פיטורים בזמן מחלה"?

לפי החוק, אסור למעסיק לפטר עובד כל עוד יש לו ימי מחלה צבורים, והוא מציג אישורי מחלה תקפים. אפשר לבדוק את אמיתות האישור אצל רופא תעסוקתי, אבל אסור פשוט להתעלם ממנו ולפטר את העובד.

אם העובד באמת היה עומד שעות ומוכר נחשים, זה היה משנה את התוצאה?

כנראה שכן. אם בית הדין היה משתכנע שמדובר בעבודה אחרת בתשלום, זה היה נחשב הפרת אמון חמורה. במצב כזה, המעסיק היה רשאי לפטר אותו ואפילו לשלול ממנו פיצויים. אבל זה לא הוכח.

למה השופטת בכל זאת מתחה ביקורת על העובד?

מכיוון שהוא הציג 72 ימי מחלה דיגיטליים בלי ביקור אצל רופא אחד. היא אמרה שזה "קשה להלום" מצב שכזה. כלומר קשה להאמין שאדם חולה באמת כל כך הרבה זמן בלי לפגוש רופא.

למה בית הדין קבע שהעובד זכאי לשעות נוספות, אם הוא היה בתפקיד ניהולי?

החברה ניסתה לטעון שהוא בתפקיד "משרת אמון", כלומר תפקיד בכיר שאין בו פיקוח על שעות העבודה. אבל השופטת קבעה שאפשר היה לעקוב אחרי שעותיו באמצעות יומנים ודו"חות, ולכן החוק כן חל עליו.

האם העובד קיבל גם פיצויי פיטורים?

לא, רק חלקית. הוא דרש השלמה של הפיצויים, אבל לא הצליח להוכיח כמה בדיוק נצבר לו בקופה. בית הדין קבע שמי שטוען לזכאות צריך להראות מסמכים ותחשיב, והוא לא עשה את זה.

במקרה אחר, בפסק דין מעניין שניתן במרץ האחרון על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, נדונה סוגיה משמעותית הנוגעת לזכויות עובד ומעסיק במקרה של מחלה. במרכז הפרשה ניצבת תביעה שהגישה עובדת בחברה שעוסקת בהחזרי מס לשכירים, שהתמודדה עם פיטורים לאחר סכסוך עם המעסיק שלה. התובעת פנתה לבית הדין לעבודה בדרישה לקבל הפרשי שכר, פיצויי פיטורים וזכויות נוספות לאחר סיום תקופת העבודה שלה, שהגיעה בסך הכל ליותר משש שנים. המעסיקה, אורית שירותים פיננסיים, הציגה בפני בית הדין את גרסתה, שלפיה העובדת לא פוטרה אלא למעשה התפטרה, לאחר שהתגלה כי היא עבדה במקביל עבור חברה מתחרה, טקסיט. הסיבה העיקרית להגעת המקרה לדיון בבית הדין היתה אי-הסכמתה של התובעת להתייצב לבדיקה רפואית מטעם המעסיק, לאחר שהציגה אישורי מחלה שוטפים. הנתבעת טענה כי העובדת המשיכה לעבוד במקביל עבור המתחרה שלה בזמן שציינה שהיא חולה. בית הדין נדרש לקבוע אם יש למעסיק את הזכות להעמיד את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, כשהוצג לו אישור מחלה תקני על ידי קופת חולים.